מועצת הביטחון של האו"ם הצביעה בסוף השבוע פה אחד בעד החלטה הקובעת משטר חדש של סנקציות נגד כנופיות הפשיעה שמטילות טרור על תושבי האיטי, ושבעיני רבים מחזיקות כעת במדינה שבקריביים כבת ערובה. ההחלטה התקבלה בצל דאגה הולכת וגוברת בעולם ממצבה המידרדר של האיטי, המדינה הענייה ביותר בחצי הכדור המערבי, והיא באה בשעה שזו מתמודדת לא רק עם הטלטלה הביטחונית, אלא גם עם התפרצות כולרה ורעב הולך ומחמיר.
האיטי היא מדינה מוכת אסונות, שבעשור וחצי האחרונים התמודדה עם כמה התפרצויות כולרה ועם שתי רעידות אדמה קטלניות, שבאחת מהן, ב-2010, נהרגו לפי הערכות יותר מ-200 אלף בני אדם. שנים של ניסיונות להביא לה יציבות פוליטית וכלכלית לא הועילו, והמצב בה התערער עוד יותר אחרי ההתנקשות בנשיא ז'ובנל מואיז בשנה שעברה – התנקשות שלא פוענחה במלואה עד היום.
המצב בהאיטי החל לצאת משליטה בחודש שעבר, שעות אחדות אחרי שראש הממשלה אריאל הנרי הכריז כי המדינה לא תממן עוד סובסידיות לרכישת דלק, וגרם לזינוק של פי שניים במחירי הדלק. בתגובה על ההכרזה חסם ארגון הפשע "משפחת G9 ובעלי הברית", המאגד תחתיו יותר מ-12 כנופיות, את הגישה למסוף הדלקים הגדול ביותר בהאיטי ודרש שהנרי יתפטר.
את הגישה למסוף חסם ארגון הפשיעה בשעה שהאיטי מתמודדת ממילא עם אינפלציה אדירה ותושביה נמצאים על סף תהום: רבים מהם אינם מסוגלים עוד להשיג מזון ודלק, ובשל האלימות המשתוללת ברחובות מתקשים בתי חולים, בנקים ומכולות להישאר פתוחים והורים אינם מעיזים לשלוח את ילדיהם לבתי הספר. גם מים נקיים קשה כעת להשיג, והדבר מסבך עוד יותר את הטיפול בחולים בכולרה. לפי האו"ם, סכנה של רעב חמור נשקפת כעת לקרוב לחמישה מיליון מתושבי האיטי, וכ-19 אלף מתמודדים שם עם "רעב קטסטרופלי".
עוף מטוגן והערצה לדיקטטור
אף שלדברי מועצת הביטחון החלטתה סוללת את הדרך להטלת סנקציות על שלל אישים הקשורים לפשיעה בהאיטי, בהחלטתה מיום שישי מוזכר בינתיים בשמו כיעד לסנקציות אדם אחד בלבד – ראש ארגון הפשיעה "משפחת G9 ובעלי הברית" ג'ימי שריזה, הידוע בכינויו "ברביקיו". אנשיו של שריזה, קצין משטרה לשעבר, הם שחסמו כאמור בחודש שעבר את הגישה למסוף הדלקים המרכזי ובכך החריפו דרמטית את מצוקת הדלק בהאיטי.
בהחלטת המועצה מואשמים שריזה ואנשיו לא רק בשיתוק הכלכלה והסיוע ההומניטרי להאיטי, אלא גם במעשי טבח מחרידים: שריזה, כך נכתב בה, היה שותף מוביל לשלל התקפות של כנופיות פשע על שכונות בבירה פורט או-פרינס בשנים 2020-2018, שבהן רצחו חברי הכנופיות שלו יותר מ-140 בני אדם, העלו באש מאות בתים ואנסו לפחות 11 נשים, ברבים מהמקרים כנשק פוליטי נגד יריביהם.
שריזה נחשב למנהיג כנופיות הפשע החזק ביותר בהאיטי, ובריאיון שהעניק בעבר לסוכנות הידיעות AP הכחיש שהכינוי "ברביקיו" ניתן לו על שום מנהגו להצית למוות אנשים. הוא טען כי נולד למשפחה בת שמונה ילדים ליד שכונת עוני בבירה וכי אביו מת כשהיה בן חמש, ולדבריו בכינוי "ברביקו" זכה בילדותו משום שאמו התפרנסה ממכירת עוף מטוגן ברחוב. בריאיון ההוא הודה שריזה כי הוא שואב השראה מהדיקטטור פרנסואה דובליה שעמד בראש משטר דמים ששלט בהאיטי בשנים 1971-1957 ושהכריז על עצמו כ"נשיא לכל החיים".
בהחלטת מועצת הביטחון בסוף השבוע נקבע כי ג'ימי "ברביקיו" לא יוכל כעת לצאת מארצו, נכסיו בחו"ל יוקפאו ויוטל עליו ועל אנשיו אמברגו נשק. "בהחלטה הזו אנו מעבירים מסר ברור לשחקנים הרעים שמחזיקים בהאיטי כבת ערובה", הצהירה שגרירת ארה"ב באו"ם לינדה תומס-גרינפילד אחרי אישור הצעד. "הקהילה הבינלאומית לא תשב בחיבוק ידיים בעודכם ממיטים חורבן על תושבי המדינה".
מדובר בסנקציות הבינלאומיות הראשונות שמועצת הביטחון מאשרת נגד גורם כלשהו מאז 2017, והעובדה שהן אושרו בתמיכתן של כל 15 חברות המועצה, אף שהפילוג ביניהן גדול במיוחד כעת בצל הפלישה הרוסית לאוקראינה, היא סימן נדיר לכך שהן עדיין מסוגלות לשתף פעולה מעת לעת כדי לטפל במשברים מסוימים הפוקדים את העולם.
"הם לוקחים מה שהם רוצים. בלי פחד, בלי רחמים"
השאלה עד כמה תועיל ההחלטה בפועל שנויה במחלוקת. סגן שגריר רוסיה באו"ם, דמיטרי פוליאנסקי, אמר בסוף השבוע כי אף שמוסקבה תמכה בצעד, היא אינה משוכנעת שהסנקציות הן התגובה ההולמת למצב הסבוך בהאיטי, וקרא לחתור לפתרונות ארוכי טווח כגון חיסול העוני וחוסר השוויון שם "במקום תכתיבים מבחוץ". רוברט פטון, מומחה לפוליטיקה של האיטי מאוניברסיטת וירג'יניה, הזהיר כי הסנקציות שנקבעו לא ישנו דבר, משום שסביר להניח שכל כספו של שריזה נמצא בתוך האיטי עצמה.
ההחלטה על הסנקציות התקבלה אחרי שבין חברות מועצת הביטחון לא הושגה הסכמה על שליחת כוח צבאי בינלאומי להאיטי, שיסייע למשטרה המקומית למגר את כנופיות הפשיעה ולהחזיר את השליטה לידיה. ראש ממשלת האיטי אריאל הנרי ביקש בתחילת החודש מהקהילה הבינלאומית לשלוח כוח כזה, וגם מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש הביע תמיכה ברעיון, אבל בקרב חברות במועצה – וגם בקרב רבים מתושבי האיטי – יש התנגדות להתערבות צבאית זרה. ההתנגדות הזו נובעת לא רק מהזיכרונות שהותירו שם התערבויות כאלה בעבר, אלא גם מהעובדה שהאיטי סובלת מפילוג פוליטי עמוק וכלל לא בטוח שלראש ממשלתה יש מנדט ציבורי לבקש התערבות כזו.
ארה"ב, שלה היסטוריה ארוכה של התערבויות בהאיטי, הבהירה כי אין לה כוונה לשלוח לשם כעת את חייליה ולסכן אותם, אך הביעה נכונות לסייע בדרכים אחרות, בכלל זה בציוד צבאי למשטרה המקומית. צרפת מצדה הביעה נכונות לתרום חיילים לכוח בינלאומי אם יוחלט לשגר כוח שכזה. ייתכן שבסופו של דבר יסכימו חברות המועצה על הקמת כוח, אך כזה שבאופן רשמי לא יתבסס על חברות האו"ם, אלא על ארגונים פרטיים.
עד אז, תושבי האיטי ימשיכו לסבול. פעילותן של כנופיות הפשע המטלטלות את חייהם כוללת לא רק מעשי טבח ואונס או השתלטות על נכסים, אלא גם חטיפות, סחר בבני אדם והברחה של מהגרים. לפי האו"ם, הכנופיות הללו מגייסות לשורותיהן גם ילדים, המשתתפים השתתפות פעילה בלחימה ובמעשי הפשע.
בפורט או-פרינס מורגשת נחת זרועם של הגנגסטרים כבר הרבה מעבר לשכונות העוני. ז'אן מישל, תושב שכונה בצפון הבירה, סיפר למשל ל"גרדיאן" בחודש שעבר כי צעירים חמושים המגיעים רכובים על אופנועים אל השכונה הם מחזה נפוץ כעת, והם באים לחטוף ילדים עבור ארגוניהם ולאנוס נשים. "הם לוקחים מה שהם רוצים עכשיו", אמר ז'אן מישל, פועל בניין. "אין להם שום פחד, ואין להם שום רחמים".