ועדת חוקה, חוק ומשפט המשיכה היום (שלישי) בדיונים בהצעת חוק פסקת ההתגברות וחוק השפיטה במסגרת המהפכה המשפטית, לקראת ההצבעה הצפויה מחר בבוקר בקריאה ראשונה. במהלך הדיון התפתח עימות בין היועץ המשפטי עו"ד גור בליי ליו"ר שמחה רוטמן, שכינה את בליי "חבר אופוזיציה".
ח"כ רוטמן התייחס בדיון לביקורת שיפוטית בקנדה, והיועמ"ש בליי ביקש לחדד: "בוועדה המייעצת בקנדה אין לממשלה רוב". רוטמן הזהיר כי אם היועמ"ש "יסיט את הדיון, או יקח על עצמו תפקיד לתקן כל הערה שלי - אקטע אותו". חברי האופוזיציה התקוממו, וח"כ עופר כסיף פנה אל רוטמן: "אתה מדבר ליועצים בדורסנות וגסות". גם ח"כ אורנה ברביבאי התייחסה לדברים, ואמרה כי בליי "ירגיש בנוח להיות מקצוען ולהגיד מה שהוא חושב. ח"כ רוטמן לא יסתום לו את הפה".
לאחר מכן ביקש ח"כ יואב סגלוביץ ממפלגת יש עתיד לקבל חוות דעת מהיועמ"ש טרם ההצבעה. רוטמן השיב כי "זה לא רלוונטי", ובליי אמר: "פסקת ההתגברות תאפשר פגיעה בזכויות אדם". רוטמן מחה על הדברים, וטען כי "זו אמירה פוליטית".
גם ח"כ גלעד קריב טען כי יש לקבל חוות דעת כתובה. הוא ציין כי הבאת הצעת החוק להצבעה מחר היא "עוד צעד לא ראוי" מצד יו"ר הוועדה, וכי "הדיון רחוק מלהיות ממוצה. הרצון להביא את ההצעה להצבעה, מבלי שהונחה חוות דעת בנושא מרכזי, הוא לא ראוי. חשוב שהציבור יבין את זה".
לקראת סוף הדיון, ח"כ רוטמן התנצל בפני היועמ"ש, ואמר כי "הטון והתוכן של הדברים שאמרתי לא היו במקומם. הגיוני שיהיו מחלוקות מקצועיות וערכיות, הוא משקיע שעות רבות בחדר הוועדה ומחוצה לה ומגיע לו כל הכבוד על זה. התנצלתי בפנייך באישי, ראוי שתקבל גם התנצלות בפומבי".
הצעות חוק פסקת ההתגברות והשפיטה יעלו כהצעת חוק אחת, ששונה מעט מהנוסח המקורי שהגיש רוטמן. מספר רוב שופטי בג"ץ הנדרש בשביל לפסול חוק רגיל, שעמד תחילה על 15 מתוך 15 כהצעת רוטמן, ירד ל-13 מתוך 15 - כתוכנית המקורית של שר המשפטים יריב לוין. לאחר ההצבעה בקריאה ראשונה בוועדה יתקיימו שני דיונים, שיתמקדו בסעיפי פסקת ההתגברות.
לפי הצעת חוק פסקת ההתגברות, הכנסת תוכל "לחסן" חוק מראש מפני ביקורת שיפוטית, גם אם הוא סותר את חוקי-היסוד, כל עוד התקבל ברוב של 61 חברי כנסת ויצוין מפורשות שהוא "תקף על אף האמור בחוקי היסוד". בנוסף, הכנסת תוכל "להתגבר" על פסק דין של בית המשפט העליון שביטל הוראת חוק, ולחוקק אותו מחדש, מבלי שבית המשפט יוכל לבטלו בשנית. נוסח הצעת החוק מחריג ממנגנון ההתגברות את ההוראה שהכנסת לא תוכל להאריך את תקופת כהונתה, אלא ברוב של 80 חברי הכנסת.
במסמך מטעם הייעוץ המשפטי לוועדת החוקה שהופץ לחברי הוועדה בתחילת השבוע, נכתב כי "על-פי המודל המקובל במדינות דמוקרטיות רבות, לבית המשפט סמכות לערוך ביקורת שיפוטית על חקיקה ולבחון את התאמתה לחוקה, ובמדינות שבהן הונהגה ביקורת שיפוטית "חזקה" – גם לבטל חקיקה שסותרת את החוקה. פסקת ההתגברות בנוסח המוצע היא חריג למודל זה ומבוססת על תפיסה המדגישה את עיקרון ריבונות הפרלמנט, ומבקשת להעניק למחוקק את "המילה האחרונה" בשאלות חוקתיות".
הייעוץ המשפטי של הוועדה העלה את ההשלכות של השינויים המוצעים, שעלולים לפגוע בזכויות אדם ובכלל בדמוקרטיה בישראל. "הפעלת מנגנון ההתגברות ביחס לעקרונות משטריים וזכויות הקשורות בהליך הדמוקרטי מסכנת יותר את השיטה הדמוקרטית עצמה", נכתב.
בתוך כך, מחר יעלו להצבעה בקריאה טרומית שורה של הצעות חוק פרטיות, מטעם הקואליציה והאופוזיציה, בהן הצעת חוק עונש מוות למחבלים - שכבר אושרה בוועדת השרים לחקיקה. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה התנגדה להצעה, אך השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הזכיר לראש הממשלה בנימין נתניהו כי מדובר באחד מסעיפי ההסכמים הקואליציוניים.
בנוסף, תעלה להצבעה גם הצעת חוק הנבצרות של יו"ר הקואליציה אופיר כץ. על פי ההצעה, הכרזה על נבצרות ראש ממשלה תתאפשר רק במצב של אי-מסוגלות פיזית או נפשית של ראש הממשלה למלא את תפקידו. פרט לכך, רק הכנסת תוכל להכריז על נבצרות, ברוב של 90 חברי כנסת.