מאז שהושבע עבד אל-פתאח-סיסי לנשיא מצרים ב-8 ביוני 2014 לא היו לו הרבה רגעים של שקט - לא מבחוץ ולא מבפנים. עם עלייתו לשלטון, מצרים הייתה שרויה בכאוס שהגיע בעקבות מהפכות האביב הערבי, וגם בשנים שלאחר מכן היא המשיכה להתמודד עם אתגרים משמעותיים, ביניהם משבר כלכלי עמוק וטרור ששטף את חצי האי סיני. וכעת, כבר כמעט שנה שגם המלחמה ברצועה מעמידה קשיים עבור הנשיא, ש"תקע סכין בגב של קודמו". ynet בסדרת כתבות על המנהיגים שסביבנו, והפעם: עבד אל-פתאח א-סיסי.
9 צפייה בגלריה
א-סיסי. עלה לשלטון בעקבות מהפכה, ולא יוותר כל כך בקלות
(צילום: Amr Nabil/Pool via REUTERS)
א-סיסי נולד בקהיר ב-19 בנובמבר 1954 למשפחה פוליגמית. אביו היו נשוי לשתי נשים, היו לו שבעה אחים מאימו, ומהאישה השנייה שישה אחים נוספים. משפחתו של א-סיסי הייתה מבוססת, ולפי הממסד הדתי באותה התקופה זה הספיק לקבלת היתר לשאת אישה שנייה. לאביו היה עסק למזכרות בשוק המרכזי חאן אל-חלילי, והפוליגמיה הותנתה ביכולת של ראש המשפחה לכלכל באופן שוויוני את נשותיו. כסף לא היה חסר.
"אדם הוא תבנית נוף מולדתו ומשפחתו, זה מאוד משמעותי להיוולד בבירה קהיר בתקופה שלטונו של גמאל עבד אל נאצר. זו חוויה מעצבת, לא בכדי בכרזת הבחירות של א-סיסי הוא נראה כילד מצדיע לנשיא גמאל עבד אל-נאצר", מסבירה בשיחה עם ynet ד"ר מירה צורף, מרצה בכירה בחוג להיסטוריה של המזרח-התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל-אביב וחוקרת מצרים במרכז דיין.
א-סיסי גדל בשכונת אל-ג'מאליה, שם חיו יהודים מוסלמים ונוצרים. לא פעם הוא סיפר שגדל לקול צלילי פעמוני הכנסיות ולמראות היהודים הולכים לבתי הכנסת. היה לו חשוב מאוד להפגין פתיחות דתית, כיוון שרצה לפורר כמה שיותר מהר את התדמית שנוצרה לו כאיסלאמיסט. לאורך השנים הוא השקיע בשיפוץ אתרים יהודיים במצרים, עוד בתקופה שבה המצב הכלכלי היה ב"בור תהומי". "הוא משפץ בתי כנסת באופן אובססיבי", אמרה ד"ר צורף.
9 צפייה בגלריה
לא כמו נשות הנשיאים הקודמים. א-סיסי עם רעייתו, אנתסאר עאמר
(צילום: AFP PHOTO / HO / EGYPTIAN PRESIDENCY)
בניגוד לאחיו, אחד מהם שופט בכיר ואחר עובד מדינה, א-סיסי בחר ללכת במסלול הצבאי כבר בתיכון, הלך לבית ספר המנוהל על ידי הצבא והמשיך את לימודיו באקדמיה הצבאית - מה שהכתיב גם את המשך דרכו המדינית.
ב-1977, כשהיה בן 23, הוא נישא לבת דודתו מצד אימו, אנתסאר עאמר. נישואים בתוך המשפחה הם דבר שהלך ופחת בהדרגה במצרים. בניגוד לנשות הנשיאים הקודמים אל-נאצר, אנואר סאדאת וחוסני מובארק, אנתסאר עוטה חיג'אב לראשה. היא אישה משכילה, בוגרת אוניברסיטת עין שאמס, ולשניים ארבעה ילדים: שלושה בנים ובת. "השילוב בין נראות מסורתית-אותנטית והשכלה גבוהה היא הנראות היותר דומיננטית היום בקרב נשות הדור הצעיר המצרי", מסבירה ד"ר צורף.
יצא מבית היוצר הצבאי, אך למד את הלקח
א-סיסי, שיחגוג בנובמבר הקרוב יום הולדת 70, בחר בצורה מודעת ובניגוד לנשיאיה הקודמים, שלא לחשוף את משפחתו לציבור וזו לא נוטלת חלק באירועים פומביים. נראה כי התרחקותה של משפחת א-סיסי מאור הזרקורים נובעת בין היתר מהתקדים המוחצן של משפחת מובארק. אחת הסיבות שהובילו למחאה הציבורית במצרים בתקופה שקדמה לאביב הערבי, הייתה התחושה שהנשיא מובארק מתכוון להכשיר את בנו גמאל לרשת אותו. עניין זה גרם לתנועת המחאה "כפאיה" לצאת לרחובות, כשהאג'נדה המרכזית שלה הייתה – "לא להורשה".
על אף שמצרים היא "מדינה אזרחית", לצבא יש תפקיד מאוד משמעותי ומרכזי בה - הוא למעשה בית היוצר של הנשיאים נאצר, סאדאת, מובארק וא-סיסי - שכולם יצאו משורותיו. גם היום הצבא הוא צינור למוביליות חברתית והוא היה כזה מאז שנות ה-80 המאה ה-19. לכן, הרבה משפחות מהמעמד הבינוני-נמוך או הבינוני-גבוה מייעדות את בניהם למסלול הצבאי, מתוך מחשבה שזה יבטיח רווחה כלכלית ויוקרה חברתית.
"זה אולי המלכוד המצרי הכי קשה", מסבירה ד"ר צורף. "הנשיא, היוצא משורות הצבא תלוי בו ליציבות שלטונו. הצבא מחזיק בנתח עצום של הכלכלה המצרית. לכן הנשיא לא יכול להפקיע מידי הצבא את השליטה על הכלכלה, כיוון שזה עלול לקומם עליו את אנשי הצבא ולסכן את שלטונו".
א-סיסי החל את שירותו הצבאי בחיל הרגלים. הוא עבר שורה של תפקידים בכירים עד שמונה למפקד האזור הצפוני. לאחר מכן ניתן לו הפיקוד על מנגנון המודיעין הצבאי, הוא היה הצעיר בחברי המועצה הצבאית העליונה ושמר על פרופיל תקשורתי נמוך. במהלך שירותו הוא יצא ללימודים בבריטניה ובארצות הברית.
הטלטלה, המינוי הדרמטי - והבגידה
עליית א-סיסי לשלטון הייתה המשך ישיר של עברו הצבאי המפואר - אך גם הגיעה כתוצאה מהשתלשלות אירועים חריגה הקשורה ישירות לאביב הערבי של 2011. המהפכה במצרים העלתה לשלטון את תנועת האחים המוסלמים ואת מוחמד מורסי שהיה חלק ממנה, ונבחר לנשיא בבחירות הדמוקרטיות הראשונות לאחר ההפיכה שהביאה לסיום שלטונו של מובארק.
ב-12 באוגוסט 2012, בתאריך המכונן בחייו של א-סיסי, פרסם דוברו של מורסי הודעה דרמטית לפיה שר ההגנה הפילדמרשל מוחמד חוסיין טנטאווי יפרוש לגמלאות. הוא טלטל את המערכת הצבאית בצורה שאיש לא האמין שיעשה - ואז מינה דווקא את הגנרל הוותיק א-סיסי לתפקיד - מי שלימים יסייע בהדחתו.
"הבחירה של מורסי בא-סיסי הייתה בשל סגולותיו, יש לו רקורד צבאי מרשים", אמרה ד"ר צורף. "ישנה סברה שא-סיסי היה מזוהה עם תנועת האחים המוסלמים. אז לא. הוא איש דתי, כמו 98% מכלל אזרחי מצרים. הוא גם בא ממשפחה דתית, לאו דווקא קיצונית. אני חושבת ששני המרכיבים האלה יחד, היותו איש צבא עם יכולות והיותו אדם מאמין, היו בהחלט רלוונטיות לבחירה של מורסי דווקא בו".
אך מורסי ביקש להשתלט על מצרים ולהפוך אותה לתיאוקרטיה איסלאמית שריעית ובכך סיכן את מעמדה כמדינה אזרחית. המחאה העממית הגדולה, ביוזמת תנועת "תמרוד" (מרד), מילאה את רחובות מצרים בהמוני מפגינים שקראו להדחתו. הם זימנו אליהם את נציגי הצבא ואת שר ההגנה א-סיסי ותבעו ממנו להתייצב בארמון הנשיאות ולהדיח את הנשיא הנבחר.
א-סיסי קרא נכון את המפה הפוליטית, הראה שהוא קשוב לרחשי הציבור והזהיר כי אם המצב ייצא משליטה ותהיה אלימות, הצבא ייאלץ להתערב. ב-30 ביוני הוא מסר הודעה דרמטית בטלוויזיה המצרית והציב לכל הצדדים המעורבים אולטימטום של 48 שעות כדי לפתור את המצב - מהלך שהסתיים בהדחת מורסי.
כבר בשנת 2011 הייתה לא-סיסי ביקורת נוקבת על האלימות שבה נקטו כוחות הביטחון המצרים כלפי המפגינים. הוא נודע כבכיר הראשון הצבאי שהודה שבבתי הכלא במדינה מבצעים בדיקות בתולין למפגינות שנעצרו, לכאורה כדי לחפות על הצבא ולהדוף את הטענות שחיילים אונסים עצורות. לכן, ברגע שהוא נקרא אל הדגל על ידי צעירי המחאה בשנת 2013, הוא לא סירב. הוא התייצב מול הנשיא מורסי, דרש ממנו לפנות את ארמון הנשיאות והודיע שאם הוא לא יעשה זאת, הצבא יהיה זה שידאג שיסולק - וכך היה.
מורסי היה בתפקיד 365 ימים בלבד. אחרי שהודח, כינס א-סיסי, שעדיין החזיק בתפקיד שר ההגנה, את כל נציגי החברה המצרית והכריז שבתוך 24 שעות יימסר השלטון לממשלת טכנוקרטים, שתכהן עד להכרזה על בחירות.
ב-26 במרץ 2014 התפטר א-סיסי מתפקידו כשר כדי להתמודד בבחירות לנשיאות באותה שנה. לבסוף, הוא זכה בכמעט 97% מקולות המצביעים. בינואר 2018 הוא הודיע על כוונתו להתמודד על כהונה שנייה. בזה אחר זה פרשו מהמרוץ לנשיאות רוב המועמדים, חלקם אף הואשמו בעבירות נגד המדינה והצבא ואחרים נאסרו. בבחירות אלו זכה א-סיסי גם כן ב-97% מהקולות.
בבחירות שנערכו בצל המלחמה ברצועה, כצפוי שוב נבחר א-סיסי בדצמבר האחרון לכהונה נוספת, שלישית ברציפות, אחרי שזכה ב-89.6% מהקולות. הוא גבר על שלושה מועמדים זוטרים, שאיש מהם לא נחשב לאיום אמיתי על שלטונו. הניצחון הבטיח לו שש שנים נוספות בשלטון, עד שנת 2030 לפחות. בנאום הניצחון קרא לשים קץ ל"מלחמה הלא אנושית" כדבריו בעזה.
משך תיירים זרים וקנה מתנגדים
בעשר שנות שלטונו ניהל א-סיסי מבצע דיכוי הן נגד ליברלים ופעילי שמאל והן נגד איסלאמיסטים, וארגוני זכויות אדם טוענים כי כלא עשרות אלפים. נשיא מצרים ותומכיו טוענים כי מבצע המעצרים היה הכרחי כדי לייצב את המדינה ולהצר את צעדי האיסלאם הקיצוני.
לאורך השנים נראה היה כי כמעט כל דבר שבחר א-סיסי לעשות - הביא איתו עוד אופוזיציה. ד"ר צורף מסבירה כי אפשר לדבר על שתי קבוצות אופוזיציוניות מרכזיות לנשיא מצרים: תנועת האחים המוסלמים והבדואים בסיני. כחלק ממדיניות היד הקשה שהפעיל א-סיסי כלפי ראשי "האחים המוסלמים", פעיליה ותומכיה, מיד עם עלייתו לשלטון הוא ביצע תהליך מואץ וטוטאלי של דה-הומניזציה ודה לגיטימציה, הציג אותה כתנועה טרוריסטית וכאויבת האומה המצרית.
9 צפייה בגלריה
התמודד בפועל מול עצמו, והבטיח שוב את שלטונו. א-סיסי על כרזת בחירות
(צילום: REUTERS/Amr Abdallah Dalsh)
א-סיסי ראה באחים המוסלמים גורם המסכן את יציבות שלטונו ולא התייחס כלל למה שהתרחש בתוך התנועה עצמה. בעקבות הדחת מורסי והוצאת התנועה אל מחוץ לחוק, נוצר פילוג בין הקיצוניים שהיו אויביו של א-סיסי לבין המתונים ששקעו בחשבון נפש בעקבות הפסד ההזדמנות ההיסטורית להפוך למפלגת שלטון. המתונים ביקשו להתפייס עם המשטר, אלא שמדיניות א-סיסי שלא הראה כל עניין לנהל עמם שיח, הפכה אזרחים מצרים רבים שנמנו עם תומכי התנועה, לאופוזיציה נגדו.
אחד הפרויקטים שאפשר לזקוף לזכותו של א-סיסי הוא הסילוק מחצי האי סיני של הסניף של דאעש, ארגון המכונה "אנצאר בית אל-מקדס". אך פעילות זו הייתה כרוכה בפינוי חלק לא מבוטל של הבדואים ועקירתם מבתיהם. אחד האיומים הגדולים ביותר עבור מצרים הוא הטרור בשטחה. כאן למצרים ולישראל יש שילוב אינטרסים, והפעילות של הצבא המצרי באזורים מסוימים בסיני התקיימה בתיאום בין השתיים. ישראל אפשרה גמישות והכנסת כוחות מצריים, מעבר למצוין בהסכם השלום, כדי לאפשר את המלחמה בגורמי הטרור, ולמעשה שיתפה פעולה עם המדיניות של א-סיסי.
טיהור סיני מטרור החזיר את התיירות לחצי האי, אך זה בא על חשבון התושבים הבדואים: "אתה מצד אחד קונה תייר זר, אבל מצד שני קונה אופוזיציונר", מסבירה ד"ר צורף.
הפלונטר: צבא מול צעירים
לצד אלו גם הדור הצעיר תופס עמדה אופוזיציונית אל מול הנשיא. "בתקופת שלטונם של מובארק, מורסי וא-סיסי הדור הצעיר במצרים סובל, אין לו חיים נורמליים", אמרה ד"ר צורף. "שלושה נשיאים אומרים לצעירים: 'לכו לאוניברסיטה, תשיגו תואר, תשתלבו במקצועות צווארון לבן', אך ברגע האמת שוק העבודה אינו מסוגל לקלוט אותם והם הופכים למובטלים".
כדי לנסות להילחם במתנגדים, א-סיסי מקיים כנסים לצעירים כמעט כל שלושה חודשים, שבהם הוא עומד מולם, שומע את טענותיהם ומבטיח להם שהוא עובד עבורם. "הם רוצים: 'לחם, חירות וצדק חברתי', אלה היו דרישותיהם באביב הערבי ואלה הן דרישותיהם כעת", מספרת ד"ר צורף.
אז האם האביב הערבי יחזור? "אני לא יודעת, אבל פוטנציאלית זה יכול להיות", אומרת ד"ר צורף. "אם המצב הכלכלי לא ישתפר ולא ישתפר מצבו של הדור הצעיר, זה בהחלט עלול לקרות. סף הסבלנות של הדור הצעיר המובטל הוא לא אינסופי. כבר היו בעבר מהומות על הרקע הכלכלי. צעד ההבראה המשמעותי ביותר שיכול להועיל לכלכלת מצרים הוא הפרטה של הכלכלה המצרית או לפחות חלקים עיקריים ממנה והפקעתה מידי הצבא. הפקדתה בידי סקטור פרטי שיוביל לצמיחה. אך ברגע שא-סיסי יעשה זאת, תחכה לו הפיכה צבאית, זה המלכוד שהוא נמצא בו. הוא יצא מהצבא וחייב לו".
"רק אבו מאזן"
ולבסוף - המלחמה ברצועה שנמשכת כבר כמעט שנה ולא עושה חיים קלים לנשיא מצרים - שמדינתו משמשת כמתווכת בשיחות המשא ומתן ומארחת בבירתה חלק ניכר מהן. חודשים ארוכים שא-סיסי קורא לעצירת המלחמה ולא הייתה לו סיבה להשקיע מאמצים רבים כל כך, אם לא היה לו אינטרס גדול משל עצמו. "ההסלמה המתמשכת מעמידה את האזור כבן ערובה לאפשרות של התרחבות המלחמה למלחמה אזורית", הזהיר השבוע הנשיא המצרי.
עם התקדמות השיחות על הפסקת האש, לצד התקדמות כוחות צה"ל ברפיח, מצרים מדגישה בחודשים האחרונים, בהובלת א-סיסי, את התנגדותה לנוכחות ישראלית קבועה בציר פילדלפי שנמצא בגבולה עם עזה, מתנגדת לעקירת פלסטינים לסיני בתירוץ שמהלך זה "יחסל את הסוגייה הפלסטינית" וקוראת להכניס כמה שיותר סיוע לאזור ובמהירות.
בחודשים שחלפו מאז פרוץ המלחמה, רבות דובר גם על המתיחות בין ישראל למצרים. לפני ארבעה חודשים ביקר הנשיא המצרי באקדמיה הצבאית, ובתמונה שפרסמה לשכתו, ומיהרה להסיר לאחר מכן, רואים את החניכים המצרים יושבים ולומדים על טנק המרכבה הישראלי. יותר מ-50 שנה מהמלחמה האחרונה בין המדינות, במצרים לומדים את היכולות של צה"ל. מועד פרסום התמונות, רגע לפני הפעולה הצבאית ברפיח, העלה את השאלה אם מדובר במסר מצרי לישראל שמזהיר מפני הפעולה.
במקביל, בחודשים האחרונים התחזקו היחסים של מצרים עם מדינות שונות, בהן איראן, עיראק וטורקיה - שם הוא צפוי לבקר לראשונה בחודש הבא כדי לדון בשיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות.
אבל צריך להתחיל מהסוף - מבחינת א-סיסי ב"יום שאחרי" ברצועה יהיו רק הרשות הפלסטינית ורק היו"ר אבו מאזן. יחסיו של א-סיסי עם חמאס ידעו בעיקר מורדות לאורך השנים. לצד הביקורת החריפה על המנהרות שאותרו בציר פילדלפי, הוא היה הראשון שהציף את המנהרות בגבול בין מצרים לעזה במי ביוב, בתגובה קראו לו בוגד - אך הוא לא הפסיק.
9 צפייה בגלריה
היחסים עם חמאס ידעו רק מורדות. א-סיסי ואבו מאזן בקהיר
(צילום:EPA/THAER GHANAYEM/PPO HANDOUT HANDOUT EDITORIAL USE ONLY/NO SALES HANDOUT EDITORIAL USE ONLY/NO SALES HANDOUT EDITORIAL USE ONLY/NO SALES)
"מאוד כעסו על א-סיסי, על העמדה המאוד נחרצת שלו ש'לא יכנס פליט עזתי לטריטוריה של סיני", מסבירה ד"ר צורף. "שאלו איפה הסולידריות עם האחים העזתים? א-סיסי לא מוכן שברגע שייכנסו פליטים עזתים לשטח מצרים, הם ייצאו לפיגועים מסיני נגד ישראל וזו תשיב מלחמה לתוך אדמתה. הוא לא צריך את סיני כאדמת מריבה. הוא טרח, שפך דם של חיילים, של קצינים, של אנשי משטרה מצרים, כדי לטהר את סיני. זה הפרויקט המוצלח שלו, ואין הרבה כאלה".
היא מדגישה שישראל הייתה צריכה להבין לאורך הדרך שיש לה פרטנר. "יש אינטרס משותף למצרים ולנו, ואנחנו לא צריכים לבטוח בקטאר - אלא בקהיר. אך בינתיים, אנחנו מפקפקים, משפילים ועושים את כל הטעויות האפשריות". לדבריה, "כל זמן שא-סיסי מבין שהוא פועל למען מצרים הוא צריך לספוג את העלבונות ואת חוסר האמון. ישראל פגעה באמון שלה מול מצרים כשניסתה דרך גורמים אירופאים ואמריקנים להפעיל לחץ על א-סיסי. וחוסר האמון הוא הסיבה להידרדרות של היחסים בינינו לבין המצרים".
ד"ר מירה צורףלדבריה, "א-סיסי עובר השפלה מאז שפרצה המלחמה ועדיין סופג את זה. הוא מתווך ומשקיע ואנחנו צריכים להבין את המאמצים האלה. אם יש מישהו שרוצה שהמלחמה הזאת תסתיים יותר מכל גורם אזורי אחר זה א-סיסי. הוא לא צריך את הכאוס הזה בקרבת הגבול".
