(צילום: משי בן עמי)
משבר חמור עקב מחסור בגננות ובסייעות קבועות ומחליפות בכל רחבי הארץ: גנים נסגרים ונפתחים לסירוגין, הורי הילדים מוזעקים לקחת את הילדים מהגנים זמן קצר לאחר שהביאו אותם לגן והמשיכו לעבודה, גננות וסייעות מנוידות מגן לגן, ולילדים במקרים רבים אין גננת קבועה וסייעת קבועה.
המשבר גרם לכך שסייעות קבועות, בגנים שבהם נקבע בחוק שיהיו שתי סייעות, נשלפות מהגן לטובת גן אחר שבו נעדרת הסייעת היחידה. בנוסף, בגלל מחסור בסייעות, רבים מהילדים עם צרכים מיוחדים אינם יכולים לממש את זכותם בחוק לסייעת צמודה בשעות הלימודים.
יו"ר המחלקה לגננות בהסתדרות המורים, ענת דדון, אמרה כי המערכת סובלת ממחסור חמור בגננות. "המחסור בגננות הולך ומחריף והופך להיות קריטי לתפקוד של מערכת החינוך בגיל הרך בכללותה", קבעה דדון. "ישנם כל יום דיווחים על גנים, כל פעם בעיר אחרת, שנסגרים חדשות לבקרים. ישנו מחסור בעשרות גננות בכל מחוז. זה נובע מהיחס המזלזל כלפי הגננות הן מצד הרשויות, הן מצד משרד החינוך והן מצד ההורים".
דדון התריעה כי בגלל המחסור בסייעות לא מקיימים את חוק סייעת שנייה המחייב איוש של שתי סייעות בגנים ולכן איכות ההוראה נפגעת. "גננות מוצאות את עצמן עושות עבודות של סייעות, למשל החלפת חיתולים לילדים לא גמולים, חיפוש מוצצים, הרגעה מבכי וכדומה. זאת במקום לעסוק בהוראה ובקידום הפדגוגי".
לדבריה, "התפיסה של החינוך בגיל הרך חייבת להשתנות. משרד החינוך צריך לתת את הדעת ולמצוא פתרונות למשבר הזה. הפקרת הגיל הרך תביא בסופו של דבר להידרדרות החינוך כולו. הילדים יגיעו לגיל בית הספר כשהם אינם מוכנים וזה יביא להורדת הרמה החינוכית".
יו"ר ועד הגנים בהנהגת ההורים הארצית, סיגל שפיץ-טולדנו, אמרה כי הכתובת הייתה על הקיר ובמשרד החינוך ובשלטון המקומי לא פעלו לצמצם את הפער החמור שנוצר. "הגענו למצב שהורים מגיעים בבוקר לגנים סגורים בגלל היעדר גננת או סייעת. בהתרעה קצרה, אם בכלל, מוסרים להורים התנצלות שהגן יהיה סגור היום", הסבירה שפיץ-טולדנו את המצב הבלתי נסבל. "כל סגירת גן משמעותה 35 הורים שלא יכולים להגיע לעבודתם, שצריכים לפנות את היום מכל פגישה או עבודה שתוכננה. הילדים, שגם ככה חווים טלטלה בשנתיים האחרונות, שוב מוצאים את עצמם בלי מסגרת יציבה, שוב חווים אכזבה וקושי רגשי".
לדבריה, השנה בולט גם המחסור בסייעות צמודות לילדי החינוך המיוחד הזכאים לסייעת, אך מוצאים את עצמם לבד חסרי אונים. "חמור לא פחות שבגלל אותו מחסור משרד החינוך, בעזרת חברת כוח אדם, מגייס בלי אבחנה מחליפים ומחליפות לגנים, חסרי הכשרה וניסיון. זה לא מה שהיינו מצפים לקבל ממערכת החינוך", אמרה שפיץ-טולדנו.
נעמה כץ, אמא לילדה בת שלוש בגן טרום חובה בירושלים, מתוסכלת מהמצב. "לפני שבועיים הודיעו לנו שהגננת המחליפה תיכנס לבידוד ויגיע גנן. החלטתי לא לשלוח את הילדה שלי לגן. בהמשך התברר שמדובר באדם שעוסק בניקיון דרך חברת כוח אדם, כך הוא אמר לאחת האימהות. אנחנו שולחים את הילדה לגן בלב כבד כשאנו יודעים שיש החלפות של סייעות בלי הרף", אמרה כץ.
נעמה שמיר-קינן מירושלים, אמא לילד בן ארבע, מודאגת מהמחסור בסייעות שגורם לתחלופה. "הייתה לנו סייעת שהייתה חולה במשך שבוע אז דאגו למחליפות, אבל זו תהלוכה של נשים שאף אחד לא מכיר, לא ההורים ולא הילדים. ההורים צריכים לתת רוח גבית למאבק של הסייעות לשיפור התנאים ולהתגייס לעזור להן כי כולנו מושפעים מזה", אמרה שמיר-קינן.
יערה שילה, מומחית לגיל הרך ממכללת אפרתה, הביעה דאגה מההשלכות. "על הילד להסתגל כל פעם מחדש לדמויות שונות. ידוע הרי שהמבוגר המשמעותי שאותו פוגש הילד הוא קריטי להתפתחותו. רוטינת ההחלפה של צוותים כל יום כמכבש לחץ על ההורים חוטאת למהות התפיסה החינוכית", הסבירה שילה. "בהיעדר צוות חינוכי על משרד החינוך למצוא דמות אחת שתחליף את הצוות על מנת לתת לילדים ביטחון במרחב החינוכי".
ומה עושים ברשויות המקומיות כדי להתמודד עם המשבר? ראש העיר ראשון לציון רז קינסטליך מתוסכל מהמצב, אבל גם מציע פתרון: "מדובר בלא פחות ממכת מדינה ורצוי שהמדינה תתעורר, תפתח את הסכמי השכר ותאפשר לרשויות המקומיות לתגמל את סקטור הסייעות באופן הולם". לדבריו, מדי בוקר חסרות בממוצע 40 סייעות ועשר גננות בתוך 420 הגנים ברחבי העיר. "לצערי קשה לנו לגייס כוח אדם בגלל שחיקה אדירה, לצד שכר זעום ולא אטרקטיבי לסייעות. אני רוצה לשלם יותר כדי לתגמל את הסייעות, אולם אני כבול בכל מיני הסכמי שכר ישנים. כל עוד לא יהיה שדרוג משמעותי במעמדן ובתנאי העסקתן של הסייעות, המצוקה רק תאמיר, והדבר בא על חשבון איכות".
בחולון תמונת המצב דומה. חסרות עשר גננות ו-41 סייעות קבועות, ועוד 40 סייעות במילוי מקום. מתחילת השנה נרשמה בחולון נשירה של 100 סייעות, לרוב בגלל שחיקה ושכר הנמוך. מנהלת החברה שמעסיקה את הסייעות בעיר אמרה כי "המחסור בסייעות היה קיים בכל שנה, אך השנה אנו חווים קושי שלא נתקלנו בו בעבר". לדבריה, הסיבות העיקריות למחסור הן קורונה (בידודים, תחלואה, סייעות שלא מתחסנות ולא רוצות להיבדק בכל פעם, או כאלה שחוששות להידבק מהילדים) ושכר נמוך (30 שקל לשעה עם עבודה בתנאים לא קלים).
בתל אביב יש יותר מ-600 גנים וכ-1,500 סייעות, מתוכן כ-200 סייעות מילוי מקום שמחליפות גננות וסייעות על בסיס יומי ובמיוחד בתקופת הקורונה. כל סייעות מילוי המקום משובצות לעבודה כל יום ועדיין יש מחסור יומי של כ-60 סייעות, מה שלעתים מאלץ להוציא סייעות שניות מחלק מהגנים כדי להשלים צוות בגנים אחרים. בעירייה טוענים כי למרות זאת, לא נסגרו גנים בשל מחסור בסייעות. ברמת גן יש מחסור של 70 סייעות, אך לא סגרו גנים. גם בגבעתיים ואור יהודה מתמודדים עם מחסור בסייעות.
והרשימה נמשכת: ברמלה חסרות 37 סייעות, בלוד חסרות 50 גננות וסייעות, בשוהם חסרות עשר סייעות ובחדרה חסרות 14 סייעות. גם בצפון קיים מחסור בסייעות. עיריות מגדל העמק, נוף הגליל, טבריה, יוקנעם ומעלות-תרשיחא אישרו כי קיים מחסור, אך במספרים נמוכים. בחלק מהמקרים מדובר רק בסייעות מחליפות או בגננות לצהרונים.
מנכ"ל משרד החינוך יגאל סלוביק אמר בתגובה כי משרד החינוך מודע לבעיה ופועל לגבש פתרון. הוא ציין שהרשויות המקומיות מנהלות את משק הסייעות. לדבריו יש לפעול למצוא פתרון מערכתי הכולל הכשרה, תמריצים ושכר כדי לגייס סייעות. סלוביק הוסיף, כי קיים מחסור בבעלי תפקידים נוספים כמו פסיכולוגים, יועצות חינוכיות ומטפלות. "יש אתגרים רבים ולא מעט בעיות, ואנחנו פועלים לפתרון. זה לא יהיה במחי כף ונצטרך לעבוד קשה", אמר.
