במשך שבע שנים חיה אסתי (44) במעגל האלימות. "התגרשתי אחרי אלימות קשה מצד בעלי", היא מספרת. "את הגרוש שלי הביאו עם אזיקים לרבנות ואני הגעתי חבולה מכף רגל ועד וראש. הוא נאסר, ואני אמא לארבעה ילדים, הייתי צריכה למצוא פתרון דיור במיידי. הקטן שלי היה בן שנה וחודשיים ולא היה לנו איפה לגור. לא יכולתי להישאר בבית שלו, פחדתי ממה שיקרה כשיחזור הביתה".
למרות שהתמודדה עם מצוקה כלכלית קשה, נאמר לאסתי שהיא אינה זכאית לדיור ציבורי כי לא שכרה דירה לפני שהגישה את הבקשה. "המתנתי במשך תשע שנים שיאשרו לי את הזכאות, ועכשיו אני כבר חמש שנים וחצי ממתינה לדירה. זה פגע בנו כלכלית, רוב החובות שיש לי עד היום בהוצאה לפועל נוצרו בעקבות דירות ששכרנו".
"אם הייתי יודעת שתהיה לי קורת גג הייתי יוצאת מהר יותר ממעגל האלימות, בית זה ביטחון", אמרה. "היו לי ימים אחרי שהתגרשנו שהייתי נרדמת בבכי והייתי אומרת שהייתי מעדיפה להמשיך לספוג אלימות ולא לדאוג בכל יום אם אצליח להאכיל את הילדים שלי".
הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי, בראשות ח"כ עאידה תומא-סלימאן, תתכנס הבוקר (שני) כדי לעסוק בקריטריונים לזכאות לדיור ציבורי. הדיון נולד בעקבות נכונות משרד הבינוי והשיכון לבחון מחדש את הקריטריונים הישנים, ומתוך הבנה, שהקריטריונים הקיימים מקשים על נשים, בעיקר אמהות יחידניות, לצאת מחיי העוני ובלא מעט פעמים מהווים חסם עבור נשים נפגעות אלימות במשפחה לצאת ממעגל האלימות.
על פי הקריטריונים הקיימים, נשים יחידניות שמקבלות מזונות מביטוח לאומי אינן זכאיות לדיור ציבורי, גם נשים שמקבלות קצבת השלמת או הבטחת הכנסה. המשמעות היא שרבות מהן מתקשות לפרנס את ילדיהן מתשלומי הקצבאות במקביל לתשלומי השכירות ומוצאות עצמן מדרדרות לחיי עוני. בנוסף, הזכאות מתחילה ממשפחות בעלות שלושה ילדים או יותר, ולכן נשים יחידניות שיש להם שני ילדים או אחד גם הן אינן זכאיות.
"הקריטריונים הקיימים פוגעניים כלפי נשים ובעיקר כלפי אמהות יחידניות", מסביר דני גיגי מפורום הדיור הציבורי. "קריטריון הילד השלישי וקריטריון חובת קבלת הבטחת הכנסה מקבעים את העוני של אמהות יחידניות, וקריטריון ויתור על מזונות פוגע ישירות בילדים שנגזלת מהם הזכות לקבל מזונות שנועדו עבורם. ואם כל זה לא מספיק אז נפגעות אלימות גם לא מקבלות שום הגנה מהממשלה ואינן זכאיות לדיור ציבורי למרות שעבורן מדובר בהצלת חיים".
"כבר שנים שנשים סופגות מדיניות אכזרית בגלל קריטריונים הזויים שאנחנו פעם אחר פעם מבקשות לשנות", הוסיפה כרמן אלמקייס עמוס, מתנועת 'שוברות קירות'. "מספר ילדים אינו מדד לזכאות לדיור ציבורי. חייבים לשנות את הקריטריונים הקיימים ולפתוח את הזכאות לעוד נשים ואוכלוסיות".
גם ענבל (36), אמא לשלושה,שחיה שנים במעגל האלימות, מוצאת עצמה בימים אלה במאבק על קורת גג. "כשקיבלתי את הגט הייתי במקלט לנשים מוכות. יצאתי מהמקלט וחזרתי לדירה שלי, והגרוש שלי ניסה לפרוץ לי את הבית ונאלצתי לעזוב את הדירה. עברנו לדירה שכורה והשכירות הייתה גבוהה מידי. הגשתי בקשה לדיור ציבורי אבל אני אני לא עומדת בקריטריונים.
"לאחרונה נאלצתי לעבור לגור אצל קרובת משפחה כי אני לא עומדת בשכירות. אני מפחדת שהוא ימצא אותי פה. אני מתקשה להביא אוכל הביתה. אני בחרדות, אני מבקשת שיעזרו לי כדי שתהיה קורת גג יציבה לילדים שלי".
במקרה שאישה בסביבתכם נמצאת במערכת יחסים אלימה, הפנו אותה או התקשרו בעצמכם לקו החירום של משרד הרווחה בטלפון 118 או 077-9208560. המוקד מאויש במשך 24 שעות ביממה ומעניק שירות בעברית, ערבית, רוסית ואמהרית.
