פתיחת הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן נדחתה לפני כחודשיים, למרות ההבטחות שהפעם הקו ייפתח בנובמבר. דוח מבקר המדינה שמתפרסם הערב (ד') מציג תמונה מלאה של הדחיות והליקויים שאירוע במיזם התחבורה הגדול: ליקויים בקידום הפרויקט, הסכמים שלא נחתמו וחריגה במיליארדים מהתקציב המקורי.
דוח מבקר המדינה על הרכבת הקלה בגוש דן
(צילום: דוברות מבקר המדינה)
לפי דוח המבקר, כבר יותר משש פעמים נדחה מועד הפתיחה של הקו האדום מאז החלו העבודות עליו. חמש מהדחיות אירעו עוד בטרם החלו עיקר עבודות ההקמה. בסך הכל מדובר על איחור של יותר מחמש שנים מהמועד המקורי שנקבע בתחילה.
התחזית של המבקר לגבי קווי הרכבת הקלה הנוספים, הירוק והסגול, לא מעודדים יותר מדי. לפי מבקר המדינה, גם שם צפויים עיכובים משמעותיים ביחס למועד סיום העבודות המשוער. לשם השוואה, המבקר מציין כי זמן הקמת קו הרכבת הקלה העילי הסגול צפוי להיות ארוך בהשוואה להקמת קווים עם מאפיינים דומים במדינות אחרות – כ-3.7 חודשים לקילומטר בקו הסגול בישראל לעומת כ-2.5 חודשים לקילומטר בממוצע במדינות אחרות.
אבל זה לא רק העיכובים והזמן שנמרח, זה גם הכסף. בדצמבר 2010 נקבע אומדן העלות הכוללת של הקמת הקו האדום על סך של 10.7 מיליארד שקלים. מאז בוצעו לפחות 12 עדכונים, כאשר באחרון שבהם, באוקטובר 2021, עמד אומדן העלות על כ-18.71 מיליארד שקלים, חריגה של כשמונה מיליארד שקלים מהאומדן המקורי.
3 צפייה בגלריה
נסיעת מבחן ברכבת הקלה בתל אביב
נסיעת מבחן ברכבת הקלה בתל אביב
נסיעת המבחן של הקו האדום. עיכוב של יותר מחמש שנים וחריגה של מיליארדים מהאומדן המקורי
(צילום: אבי חי)
גורמים בנת"ע הפנו אצבע מאשימה למשרד התחבורה וטענו שמיזם הרכבת הקלה בגוש דן תוקצב מלכתחילה בחוסר. לפי הגורמים, אם מתייחסים לעלייה המשמעותית בתשואות הבנייה ובריביות וכן להוצאות המיוחדות בעקבות הקורונה, לא מדובר בהתייקרות משמעותית. הגורמים גם מתחו ביקורת על תקצוב המדינה של פרויקט המטרו וציינו "אין מטרו ב-150 מיליארד שקלים".
הבעיה היא לא רק בקפיצה באומדן העלות, אלא בעיקר בכך שנת"ע לא ממש פירטה את הנסיבות. לפי דוח המבקר, מתוך תשעה עדכוני אומדן של הקו האדום שביצעה נת"ע בשנים 2014-2020 נמצא פירוט לנסיבות השינויים רק בחמישה מהם. לשניים מהעדכונים צורף פירוט מלא, ואילו אצל שלושת האחרים שפורטו הנסיבות התקבל אישור בדואר אלקטרוני ממשרדי התחבורה והאוצר.
המבקר ציין כי בנובמבר 2020 אושר בנת"ע נוהל מפורט לניהול ולעדכון של תקציב המיזמים בתום הרכבת הקלה. הנוהל אמנם מגדיר את מדרג אישורי התקציב בנת"ע, אך אין בו הנחיות לדיווח על השינויים התקציביים למשרדי התחבורה והאוצר.
3 צפייה בגלריה
מטרו הבימה
מטרו הבימה
הדמיה של תחנת המטרו העתידית. "אין מטרו ב-150 מיליארד שקלים"
(צילום: אדר׳ טל אייל ושרון שפירא עריכה גרפית: שירה שטינברג)
לחריגה באומדן עלות הקמת קווי הרכבת הקלה יש מגוון סיבות, והמבקר מונה חלק מהן. בין היתר הוא מציין תקצוב חסר שלא לפי הנוהל ואי הכללת עלויות באומדן, בעיקר בשלבים המוקדים של המיזם. כמו גם מכלולים שלא נכללו באומדן או שלא תמחרו או מקרים שבהם היה תמחור חסר שגרם להסטת תקציבים בין הסעיפים השונים.
מבקר המדינה ערך השוואה בין עלויות הקמת הקווים הירוק, הסגול והאדום להקמת קווים עם מאפיינים דומים ברחבי העולם. הממצאים מעלים תמונה מורכבת, שלפיה עלות הקמת מיזם של רכבת קלה עילית בישראל גבוהה מעלות הקמת מיזם דומה במדינות אחרות, ומנגד, עלות ההקמה של מיזמי רכבת קלה מורכבים יותר, שבהם יש מרכיב תת-קרקעי גדול, דומה יחסית לעלות הקמתם במדינות אחרות.

אין הסכמים כבר יותר מ-20 שנה

דוח מבקר המדינה הציג קשיים נוספים בהקמת קווי הרכבת הקלה בגוש דן, בעיקר סביב התנהלות משרדי הממשלה, נת"ע והרשויות המקומיות. מהדוח עולה כי למרות שחברת נת"ע פועלת בשליחות משרד התחבורה כבר יותר מ-20 שנה טרם נחתם עמה הסכם מסגרת שמנחה את פעולתה, זאת למרות דוחות קודמים של המבקר בנושא.
בנוסף, עד למועד סיום הביקורת באפריל 2022, טרם נחתמו הסכמי אמנת שירות בין נת"ע לבין חברת החשמל וחברות תשתיות אחרות. "הקשיים עוברים כחוט השני בפורומים ובדיווחים שונים על התקדמות הקו האדום בשנים האחרונות, וכיום גם על התקדמות הקווים הירוק והסגול", כתב המבקר.
3 צפייה בגלריה
עבודות הרכבת הקלה בתל אביב
עבודות הרכבת הקלה בתל אביב
עבודות הרכבת הקלה. כבר יותר מ-20 שנה לא נחתם הסכם מסגרת בין נת"ע למשרדי הממשלה
(צילום: מוטי קמחי)
המבקר ציין לרעה בדוח את העובדה שלמרות שכל אחד מקווי הרכבת הקלה עובר בשטחן של רשויות רבות במטרופולין אין רשות תחבורה מטרופולינית ואין מנהלת שתרכז את כל מה שקשור למיזם הרכבת הקלה. "הקמתן של רשויות תחבורה מטרופוליניות חשובה לקידום ראייה כוללת בעניין מתן פתרונות תחבורתיים, למתן מענה יעיל לצרכים כוללים ומקומיים, לביצוע תיאומים בין רשויות מקומיות וליצירת שיתופי פעולה לצורך קידום מיזמים הקשורים לתחבורה הציבורית", נכתב בדוח.
המחסור ברשות מטרופולינית מורגש עוד יותר לנוכח העובדה שהיו בעיות בחתימת ההסכמים בין נת"ע לרשויות המקומיות. כך, לדוגמה, מציין המבקר כי נחתמו הסכמים עם כלל הרשויות המקומיות בתוואי הקו האדום, למעט רמת גן.
אבל לא רק בקו האדום טרם הושלמה החתימה על ההסכמים. בביקורת נמצא כי טרם נחתמו הסכמים עם חלק מהרשויות בתוואי הקו הירוק – חולון, ראשון לציון והרצליה, וטרם נחתמו הסכמים עם הרשויות בתוואי הקו הסגול.
המבקר הפציר במשרד התחבורה לקדם הקמת רשות מטרופולינית לתחבורה בעלת סמכויות. "עד אז, ייבחן דרכים חלופיות לפתרונות ביניים להסרת החסמים הקיימים, לדוגמה, להקים מנגנון ליישוב מחלוקות בין הרשויות למשרד התחבורה ונת"ע".
מחברת נת"ע נמסר בתגובה: "קצב ההקמה ועלויות הקו האדום עומדים בסטנדרט השוואתי בינלאומי. למרות הטענה על דחיות מרובות בקו האדום, הרי שרובן המוחלט אירעו עד 2013, עוד לפני תחילת העבודות. המבקר קיבל את המלצת נת"ע ורואה חשיבות רבה בהקמת מנהלת וגוף מתאם בין נת"ע לרשויות הרבות, הגורמות לעתים לעיכובים. נת"ע קוראת ליישום המלצה זו באופן דחוף, המלצה לה השלכות אופרטיביות קריטיות על לוחות הזמנים".
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "הבחירות המרובות וחילופי השרים והמנכ"לים עיכבו את התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן. יחד עם נת"ע הפקנו לקחים רבים מפרויקט הקו האדום, ואלה יוטמעו בפרויקטים אחרים. יצוין כי הקו האדום עבר שינויים רבים מאז הוכרז על תכנונו, שהובילו לשינויים באומדני הפרויקט. בנוגע להסכם המסגרת, לצערנו, ריבוי מערכות הבחירות וחילופי בעלי התפקידים הבכירים, הקשו על קידום החתימה עליו, למרות שהגענו לישורת האחרונה.
"בנוסף, בחודש שעבר אישרה הממשלה את הצעת המשרד להקמת רשויות מרחביות לתחבורה, ועם קידום החקיקה יואצלו לרשויות סמכויות נרחבות, בין היתר, בפרסום מכרזים להפעלת תחברה ציבורית ובתחום האכיפה. בשלב זה אין כוונה כי המרחבים יירכשו היבטי הקמה ותפעול של פרויקט הרכבת הקלה".
במשרד התחבורה מתחו ביקורת על התנהלות עיריית רמת גן: "הכנו טיוטת הסכם סופית שעמדה על סף חתימה ב-2009, אך לצערנו העירייה משכה את חתימתה מההסכם ברגע האחרון וסירבה לקדם חתימה על הסכם חדש, על אף מאמצים חוזרים ונשנים. עיריית רמת גן מערימה קשיים על ביצוע פרויקט הקו האדום והקו הסגול. המשרד קיים עשרות דיונים עם ראש העיר ונציגי העירייה על מנת לפתור את המחלוקות, אך הללו עלו בתוהו, תוך שהעירייה ממשיכה לנהל הליכים משפטיים לצורך עצירת העבודות".