מני מזוז וגדעון סער מדברים בכנס
(צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)
שופט בית המשפט העליון לשעבר מני מזוז מתח ביקורת החוק של שר המשפטים גדעון סער, שנועד למנוע ממועמד לראשות הממשלה עם כתב אישום להקים ממשלה, ואמר ש"יש קושי בהחלטה של דרג מקצועי" להגיש כתב אישום נגד ראש ממשלה. לדבריו, "הפתרון המאוזן ביותר הוא להחיות את המוסד של חבר המושבעים" שיקבל את ההחלטה.
מזוז, שדיבר לראשונה מאז פרישתו בכנס השנתי של "המכון הישראלי לדמוקרטיה" על שם פרופ' ירון אזרחי, העלה רעיון חדש בנוגע לסוגיית ההחלטה על הפסקת כהונתו של ראש ממשלה נבחר ומכהן – ולא על ידי היועמ"ש. "החלטה של דרג מקצועי שהוא חלק מהרשות המבצעת, בעיקר בעניין הפסקת כהונה, בהחלט מעוררת קושי. אני מאמין שבמציאות של היום הפתרון הנכון והמאוזן ביותר הוא להחיות את המוסד של חבר המושבעים שהיה קיים בישראל עד 1958 וכונה 'חקירה מוקדמת'", אמר מזוז.
השופט בדימוס יעקב טירקל מגיב ל"חוק נתניהו" של סער
(צילום: גיל יוחנן, אבי חי)
מזוז הסביר כי "לפי החוק אז, בתיקי עבירות פשע חמור היועמ"ש יכול היה לפנות לבית המשפט ולבקש חקירה מוקדמת – הליך שבו מקיימים את השימוע המוכר היום, לא בפני היועץ המשפטי, אלא בפני בית משפט בהרכב מיוחד שהוקם רק לנושא הזה, אולי אפילו בראשות שופט של בית המשפט העליון. בפניהם התביעה מציגה את התיק שלה לפני שכתב האישום מוגש, הנאשם מציג את טענותיו נגד כתב האישום ובית המשפט הזה מחליט אם יש בסיס להגשת כתב אישום".
הוא הוסיף כי "במצב כזה לכאורה כולם אמורים ליהנות: הנאשם לא צריך לטעון שהתביעה רודפת אותו. את התביעה אף אחד לא יאשים – אם יקבלו את עמדתה אז לא היא זו שהפילה ראש ממשלה אלא הכרעה שיפוטית, וגם מבחינת הציבור זה יגביר את אמונו בהחלטה, עד גבול מסוים כמובן".
מזוז, שכיהן בעבר כיועמ"ש, שלל את תוכנית שר המשפטים לפצל את התפקיד ואמר כי "הפיצול יגרום נזקים כמעט בכל מישור. הדבר הראשון ואולי הכי חשוב, הוא שזה יוביל באופן ודאי ומיידי לפוליטיזציה של התפקיד. מאז קום המדינה תפקיד היועמ"ש בנוי על העיקרון שהוא איש מקצוע א-פוליטי ובלתי תלוי, מה שנגזר ישירות מכך שהוא עומד בראש התביעה הפלילית. 'ועדת אגרנט' קבעה שתפקיד היועמ"ש הוא תפקיד מעין שיפוטי, שאינו מייצג בפעילותו את הממשלה אלא את העם, ולכן ברור שהוא לא יכול להיות מינוי פוליטי".
לדבריו, "זה המחסום מפני רצון של הממשלה זה שנים למנות יועץ פוליטי 'בראש שלנו'. פיצול התפקיד יפיל את המחסום, ואז ברור לחלוטין שהיועמ"ש יהפוך למינוי פוליטי, וההכרעות וחוות הדעת שלו יהיו כמעט חסרות ערך. יהיה לנו ראש תביעה, שעדיין לא ברור איך נשמור על עצמאותו, שיהפוך לחזית שתוקפים, שהיום יותר מוגנת, ולא נרוויח מזה שום דבר".
לדעתו, גם הממשלה לא תרוויח מכך כלום, כי זה יפגע בעבודה השוטפת שלה. "היום כשהממשלה רוצה לקדם החלטה בממשלה או בוועדת שרים היא יודעת בוודאות כמעט מלאה שאם היועמ"ש סמך את ידו על ההחלטה ואמר שאין בעיה משפטית, ההסתברות שההחלטה תימנע בעתיד על ידי בית משפט מאוד קטנה. לעומת זאת, אם יהיה יועמ"ש פוליטי, הממשלה תקבל החלטות ואחר כך תיתקע חודשים בבתי משפט".
מזוז אמר כי גם היבט האכיפה הפלילית שהיא באחריות היועץ "היא תמיד יותר מאשר רק אכיפה פלילית. בתקופתי, בסיום כל חקירה של אנשי ציבור דרשתי מצוות החקירה ומצוות הפרקליטות שליווה אותה להכין מסמך תובנות בשאלה מהם הכשלים המערכתיים שאפשרו את האירוע – ודאגתי לתקן אותם מיד. ההוראה לתקן הייתה בכובע של היועמ"ש, כי כראש תביעה אין סמכויות כאלו".
בהמשך דבריו אמר מזוז כי הוא סבור שקידום והשלמת חוק יסוד: החקיקה הוא הפרויקט המשפטי החשוב ביותר זה שנים. "זה קריטי כדי להגדיר את יחסי הגומלין בין המערכת המשפטית לציבורית פוליטית, אבל הרצון להגיע למודל אופטימלי בעניין הזה מנותק מהמציאות. כדי לצנן את העימותים ולהסדיר את מערכת היחסים שווה גם לשלם מחיר – ואני לא חושב שפסקת התגברות היא רעיון מופרך", אמר מזוז.
לדבריו, "למרות שהוא לא מקובל בעולם הרחב, במציאות הישראלית של חוקה חלקית מקרטעת שהתקבלה בתהליך חריג, זה פתרון לא גרוע לתקופת ביניים, עד שהחוקה מושלמת ומתייצבת. חוק היסוד שיסדיר בדיוק מתי מתערבים ובאיזה רוב, יפיג חלק גדול מהמתח".
לבסוף, התייחס מזוז לסוגיית הירידה המשמעותית באמון בבית המשפט, והדגיש כי זה מחייב את בית המשפט לנקוט בזהירות בנושאים הנבחרים לדיון: "תפיסת העולם שלי ליברלית, אבל אני אף פעם לא הייתי חסיד של אקטיביזם שיפוטי משמעותי. יש נושאים שבית המשפט צריך לשאול את עצמו פעמיים אם נכון שיתערב בהם. הפסקת כהונה של ראש הממשלה היא דוגמה טובה לכך".
סער: פיצול תפקיד היועמ"ש לא ירד מהפרק
בכנס דיבר גם שר המשפטים, שאמר כי אינו מאמין שניתן יהיה להצליח לקדם את הכנת חוק יסוד: החקיקה, שנועד להסדיר את יחסי הכנסת והממשלה ויכלול פיסקת התגברות. סער אמר כי הקים ועדה ציבורית לנסח את חוק היסוד. "אנחנו מקיימים דיונים, ונגיע לדבר שיש בו חשיבות כשלעצמו – מיפוי אזור ההסכמה והמחלוקת. האם נצליח להשלים? אינני נביא, אבל יש סיכוי גדול יותר שלא נצליח. הפערים הם גדולים, ונדרשת הרבה מאוד נכונות להתפשר מצד מרכיבים עם תפיסות שונות לגבי הסוגיות החוקתיות", אמר סער.
בנוגע לפיצול מוסד היועמ"ש, ציין שר המשפטים כי שהנושא לא ירד מהפרק, אך נדחה בינתיים. הוא הוסיף כי בקרוב ייבחר היועץ שיחליף את מנדלבליט שצפוי לסיים את כהונתו בסוף ינואר. בימים הקרובים תושלם הקמת ועדת האיתור לבחירתו ועם היועץ החדש ייבחן מודל של פיצול. "המודל יובא לאחר מכן לממשלה, ובסופו של דבר ידרוש גם חקיקת כנסת – מדובר פה בתהליך" .
על תזכיר החוק שיזם המונע מנאשם בפלילים להרכיב ממשלה אמר: "הממשלה הזאת לא קמה סתם. המצב היה עד כדי כך חמור שמרצ, תקווה חדשה וימינה יכולות לשבת יחד, ואם היא לא תשנה לטובה חלק חשוב מההסדרים המשטריים כמו בסוגיה הזאת, או בסוגיית הגבלת הכהונה, היא לא תבצע את תפקידה המהותי".
לדבריו, בכוונתו בשלב זה "להתמקד בחוק יסוד: זכויות במשפט. אם אצליח להעבירו, לראשונה זה 30 שנה זכויות האזרח בחקירה ובמשפט יעלו למעמד של זכויות חוקתיות. האם מישהו יכול לדמיין את ארה"ב בלי הזכות להליך הוגן לדוגמה? לכך חשיבות מכרעת, ולכן אנחנו כבר נמצאים בשלב מאוד מתקדם של גיבוש תזכיר החוק, ובחודש הבא הוא יופץ להערות הציבור. שוחחתי עם כמה אנשים רלוונטיים לקידום החוק בממשלה, ואני מאמין שיש סיכוי טוב להעביר אותו".
לסיכום, ציין שר המשפטים כי "יש דה-לגיטימציה לממשלה שנבחרה ומכהנת מכוח אמון הכנסת, דה-לגיטימציה לכנסת לחוקק כשמדובר בחוק שלא נראה למישהו, ודה-לגיטימציה לרשויות אכיפת החוק אם הן פועלות נגד מישהו. כל הרשויות צריכות לדעת להתמודד עם ביקורת כשהיא מנומקת, אבל אני מדבר על קמפיינים פרועים. וכאשר מי שעושה אותם אוחז גם במוסדות השלטון, זה כבר דבר מאוד מסוכן. התרחקנו מהדבר הזה מרחק מסוים, אבל איננו יודעים מה צופן העתיד, ולכן אני אומר שעשינו את הצעד הראשון, אבל עדיין לא יצאנו לחלוטין מהמשבר".
נשיא המדינה יצחק הרצוג אמר בכנס כי "הגיע הזמן לשיח בין הרשויות. ואני מוכן שבית הנשיא יהיה הקטליזטור לכך". לדבריו, "שיח כזה ימפה את הפערים ואת מערכת יחסי הכוחות, כי כל אחת מהרשויות חושבת שהיא הנחלשת במצב הנוכחי, למרות שלא תמיד זה נכון. יש היום בקרב המערכת הפוליטית והגורמים שמלווים אותה תחושה של היחלשות הכנסת, שאולי נובעת גם מהוויכוחים הפוליטיים בתוכה.
"טוב ונכון שהמערכת תחזור לפעילות מלאה ויהיה שיח בין קואליציה לאופוזיציה. אבל גם הממשלה טוענת שקושרים את ידיה, ובקרב שופטי בית המשפט יש תסכול עמוק מהטענות כלפיהם", הוסיף הרצוג. "אני מציע את בית הנשיא כדי לכנס את הרשויות ואת ראשיהן, לדבר בצורה פתוחה, לנתח את זה מלמעלה ולחשוב קדימה, ולהגיע לפתרונות שלא חשבנו עליהם קודם".
