היועצת המשפטית לממשלה פוסלת את מועמדו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לממלא מקום נציב שירות המדינה. בהודעה שפרסמה כתבה היועמ"שית, גלי בהרב-מיארה, כי יש מניעה למנות את עו"ד רואי כחלון לכהן כממלא מקום הנציב. לדבריה, "ניסיונו המקצועי אינו מאפשר לראות בו כמועמד מתאים לתפקיד מ"מ נציב שירות המדינה". בנוסף, היא טענה למצג שווא בנוגע לקורות החיים: "ישנם פערים ניכרים ומהותיים בין האופן שבו הוצג ניסיונו המקצועי של עו"ד כחלון לבין התשתית העובדתית שהתבררה".
לפני הניתוח שעבר, נתניהו העביר אתמול מכתב לבהרב-מיארה, שבו קבל על כך שלא העבירה את עמדתה ביחס לכוונתו למנות את עו"ד כחלון לתפקיד ממלא מקום נציב שירות המדינה. ב-ynet פורסם כבר בשבוע שעבר כי ההערכה היא שהיועמ"שית תמליץ לא למנות את כחלון על רקע ניסיונו הדל בניהול.
בחוות הדעת שפרסמה היועמ"שית היא כתבה כי "לאחר עריכת הבדיקות נמצא כי ניסיונו המקצועי של עו"ד כחלון ונתוניו האישיים אינם מאפשרים לראות בו, ולו בקירוב, כמועמד מתאים למילוי התפקיד. בניגוד לנטען, עו"ד כחלון אינו בעל ניסיון של ניהול בכיר בשירות המדינה כנדרש לתפקיד זה, וניסיונו הניהולי רחוק מלהלום כהונה, גם אם זמנית, במשרת נציב שירות המדינה".
היא הדגישה כי "לחלק מהותי מפרטי הניסיון המקצועי שצוינו בקורות החיים של עו"ד כחלון, אשר ביססו את פנייתו של ראש הממשלה להטלת תפקיד מ"מ נציב שירות המדינה עליו, אין תימוכין. בחינת התפקידים שמילא בשירותו כעובד מדינה מלמדת כי בניגוד לנטען אין הם מציידים אותו בניסיון ניהולי מתאים לתפקיד בראי אמות המידה של נציבות שירות המדינה".
נתניהו פנה ב-18 בדצמבר לבהרב-מיארה והודיע לה על כוונתו למנות את כחלון לממלא המקום, וביקש לקבל את עמדתה מתוקף חובת ההיוועצות טרם הטלת התפקיד כפי שקבוע בחוק. ראש הממשלה הזכיר בפנייתו - שפורסמה היום, שעות לפני הודעת היועמ"שית - כי לקראת סיום כהונת הנציב היוצא פנה המשנה ליועמ"שית למזכיר הממשלה, והתריע כי הותרת משרת הנציב לא מאוישת תביא לפגיעה קשה בשירות המדינה ובאינטרסים ציבורים חיוניים, בשל רשימה ארוכה של סמכויות שמוחזקות בידי הנציב כגון מנגנון המשמעת בשירות המדינה, הסמכות להשעות עובדי מדינה ועוד.
"נאה דורש נאה מקיים", כתב נתניהו ליועמ"שית והזכיר לה כי חלפו מאז פנייתו 11 ימים. "היוועצות מסוג זה, כאשר מדובר בעובד ציבור בכיר וותיק במערכת, המוכר היטב לייעוץ המשפטי לממשלת משנותיו הארוכות בפרקליטות המדינה במגוון תפקידים בכירים, ואף שימש במשך שש שנים כבא כוח היועצת המשפטית לממשלה, לא צריכה לארוך יותר מימים בודדים".
נתניהו ציין כי כחלון עצמו השיב לפניית הייעוץ המשפטי לממשלה, ולדבריו נתן מענה לכל "הבירורים העובדתיים" שביקשה היועצת ביחס "לניסיון הניהולי שלו ולניסיון העשיר שלו בתחום הניהול הבכיר והמשמעת בשירות המדינה, לרבות ניהול עובדים, ובתחום ניהול משאבי אנוש".
ראש הממשלה כתב עוד ליועצת כי אמות המידה שהוצעו במכתבי הייעוץ המשפטי לממשלה למילוי מקום אינן מבוססות על תנאי כשירות שנקבעו בחוק או בהחלטת ממשלה, ובשל כך הן לא מחייבות את ראש הממשלה כגורם הממנה. "כחלון עומד בתנאי הכשירות למשרת ממלא מקום נציב שירות המדינה", כתב נתניהו והוסיף כי יש ציפייה למענה של היועצת בתוך פרק זמן סביר ותוך ימים בודדים. "בחלוף פרק הזמן הסביר שחלף מזמן, התהליך נפגע והשירות הציבורי נפגע, ועל ראש הממשלה לקיים את חובתו לשירות המדינה ולציבור ולאייש את המשרה". לסיום ביקש נתניהו מהיועצת לקבל את עמדתה לכל המאוחר עד סוף היום.
גורמים שמעורבים בנושא אמרו כי "אנשי הייעוץ המשפטי לממשלה מחפשים מתחת האדמה להטיל ספק בקורות החיים שהעביר כחלון, על אף שהוא עומד בכל התנאים וכי ממילא אמות המידה שמציעה היועצת לתפקיד ממלא מקום אינן מבוססות על תנאי הכשירות שנקבעו בחוק או בהחלטת ממשלה". נתניהו מתכוון בכל מקרה להביא לאישור הממשלה את מינויו של כחלון לממלא מקום הנציב.
עו"ד כחלון (44) הוא בעל תואר ראשון ושני במשפטים, שאותם סיים בהצטיינות, ובלשכת ראש הממשלה אמרו כי הוא בעל ניסיון רב בתחום הניהול הבכיר, כמו גם הישגים מרשימים בשירות המדינה. הוא החל את שירותו הציבורי בפרקליטות המדינה, ובמשך 15 שנה שימש שם במגוון תפקידים בכירים בתחום המשמעת בשירות המדינה, הפשיעה הכלכלית והמשפט המינהלי.
בנוסף, הוא טיפל בכמה מהתיקים הרגישים ביותר בפרקליטות, בהם זה של רה"מ לשעבר אהוד אולמרט ושל ח"כ חנין זועבי ומשט המרמרה. הוא נחשב מקורב ליו"ר הכנסת אמיר אוחנה מהתקופה שבה היה שר המשפטים, ובתקופה שכיהן כפרויקטור למלחמה בפשיעה בחברה הערבית התקרב מאוד גם לנתניהו ואנשיו וזכה להערכתם.
למרות קורות החיים המרשימים שלו, בייעוץ המשפטי לממשלה לא השתכנעו, והם סבורים שניסיון הניהול שלו דל ואינו עובר את הרף הנדרש לתפקיד, שכן נציבות שירות המדינה היא גוף שמצריך ניהול של מאות עובדים. מבקריו של כחלון טוענים כי בניגוד לטענה שלו שניהל צוות של 50 עובדים – בפועל ניהל הרבה פחות באופן ישיר.
אחראי על כ-80 אלף עובדים, עומד בראש ועדות למינויים בכירים
נציב שירות המדינה אחראי על כ-80 אלף עובדי מדינה במשרדי הממשלה ויחידות הסמך הממשלתיות. הוא עוסק בתחומים רגישים מאוד של ניהול כוח האדם של שירות המדינה, בעיקר במינויים בכירים - הוא עומד בראש ועדות למינויים בכירים, למנכ"לים של משרדי ממשלה ולדיפלומטים במסגרת מכסת המינויים הפוליטיים. ככזה, יש לו סמכויות ניהוליות וסמכויות סטטוטוריות רבות שנקבעו בחוקים, בחקיקת משנה ובהחלטות ממשלה.
תפקידי הנציב הם בין השאר: ראש ועדת שירות המדינה; יו"ר ועדת המינויים שליד נציבות שירות המדינה, המחווה דעתה על מינויים של מנכ"לים במשרדי הממשלה ושל משרות בכירות אחרות הפטורות ממכרז; וחבר בוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים, המחווה את דעתה בפני הממשלה לשבע המשרות הבכירות ביותר בשירות הציבורי - הרמטכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד, מפכ"ל המשטרה, נציב בתי הסוהר, נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד בנק ישראל. הוא מעורב גם באיתור מועמדים לתפקידים בכירים אחרים בשירות המדינה.
נציב שירות המדינה אחראי גם על המשמעת בשירות המדינה, ובמסגרת זו בסמכותו להשעות עובד שנגדו מתנהלת חקירה או לקבל החלטה בעררים על פיטורים. לנציב יש השפעה רבה על גופים מחוץ לשירות המדינה, למשל על חברות ממשלתיות וגופים ציבוריים רבים שמשתמשים באמות המידה שנקבעו בתקשי"ר. מדובר באחד התפקידים החשובים והמשפיעים ביותר בשירות הציבורי בישראל. אין מדובר במשרת אמון, אלא במשרה מקצועית וא-פוליטית במהותה.
פורסם לראשונה: 16:46, 30.12.24
