זה נשמע כמו תרגיל למתחילים בקורס לפרדוקסים: השדולה בכנסת למען האישה החרדית והדתית, בראשות ח"כ לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית), קבעה השבוע דיון בנוגע לזכויות נשים – אבל מנעה מארגוני נשים את הכניסה אליו.
טורים נוספים בערוץ הדעות ב-ynet:
• ממשלה שהיא אסון אסטרטגי, פרק א'
• רוצה להיבחר? תביא משטרה, תכריז מלחמה
• מישהו עומד למות
• המהומות בצרפת נולדו בשכפול הקולוניאליזם
השדולה התכנסה לדיון בנושא ראוי – "הזכות להפרדה מגדרית". בשנים האחרונות גוברים החיכוכים בין התפישה הליברלית המנסה להחיל את ערכיה על החברה כולה, לבין אוכלוסיות המתעקשות לנהוג על פי אמונתן וסגנון חייהן. נשים דתיות וחרדיות רבות לא מוכנות לכפיית עולם ערכים אחר שיכתיב להן מהן זכויותיהן וכיצד עליהן לחיות.
הסוגייה הרגישה של מניעת הפרדה מגדרית, גם כאשר הנשים עצמן חפצות בכך, הגיעה לנקודת רתיחה. יש כאלה המחויבות לשמירת מצוות (חרדיות, חרד"ליות, דתיות ומסורתיות) והן מעוניינות בהפרדה במופעי תרבות ובאירועים ציבוריים – תהא הסיבה אשר תהא. זכותה של כל אישה לבקש חברה נשית בלבד, בין אם כי היא מעוניינת להימנע מהטרדות מילוליות ופיזיות, או כי היא רוצה מרחב נטול מתח מיני, או שהיא רוצה את היכולת לחלוק אי-נוחות וחוויות נשיות ייחודיות. וכן, כזה הוא גם הרצון לשמור על צניעות מסיבות אישיות או מתוך רצון לעמוד בכללי ההלכה והמסורת.
כל אלו סיבות לגיטימיות לחלוטין וחובתה של חברה ליברלית לכבד ולאפשר לממש אותן. ראוי להזכיר שאת חופי הרחצה הנפרדים פוקדות גם נשים רבות שאינן דתיות וזאת משלל סיבות שונות. בארה"ב, למשל, רשת חדרי הכושר לנשים Curves פופולרית מאוד, כמו גם הסטודיו המבוקש שבו אני מתאמנת בדיוק מאותה סיבה.
לכן, דיון רחב ויסודי בנושא הזכות להפרדה מגדרית הוא הכרחי וחשוב לסיוע קידום זכויות נשים והטמעתן. המושג "זכויות נשים" לא מתייחס רק לזכות לשוויון, לזכות להימנע מאפליה או לזכות לסביבה בטוחה. הוא נושא בחובו גם את המשמעות של מתן הזכות לנהל אורח חיים צנוע, הזכות לדבוק במסורות דתיות ותרבותיות ועוד.
וזו בדיוק הסיבה שיש להצר מאוד על העובדה שדיון כה חשוב התקיים במעמד צד רעיוני אחד בלבד. נציגות השדולה הודיעה שהדיון יתנהל בדלתיים סגורות ושהוא מיועד רק "לחברי השדולה ולמוזמנים בלבד" – לא לתקשורת, לא לקהל הרחב ולא לחלק מארגוני הנשים. שורה של ארגונים ונשות ציבור שביקשו להשתתף – ונדחו. המשותף להם הוא שמדובר בארגונים המשמיעים דעה ליברלית, גם כשהם מייצגים נשים דתיות וחרדיות – כמו "קולך", "צדק לנשים", "מבוי סתום" ו"נבחרות". כלומר: חברי וחברות השדולה – שסירבה אפילו לפרסם מיהם המוזמנים בני המזל שכן השתתפו בדיון – רוצה כנראה לשמוע קול אחד בלבד: את הקול החרדי-חרד"לי.
ד"ר עליזה לביאצילום: רונן פדידהמטבע הדברים, קול רעיוני אחד לא יכול לשקף את מגוון היבטיו של הנושא. גם הכרה בקול נשי שמרני המעוניין בהפרדה מחייבת דיון בתחומי פריסתו ובהשלכותיו על המרחב הציבורי, כמו גם בשאלה אם בפנינו בחירה נשית חופשית או שמא סוג של כפייה סמויה. הדרך לבירור שאלות אלה אינה היצמדות לקו רעיוני אחיד אלא שמיעת מגוון הדעות.
החברה החרדית מאופיינת בהדרת נשים לא רק במרחב הדתי אלא גם במרחב הציבורי ובחיים הפוליטיים. מאלפת העובדה שבין 16 חברי אותה שדולה יש תריסר גברים ורק ארבע נשים – ומובן שאף לא אחת מהן היא ממפלגה חרדית. האם הציבור החרד"לי רוצה להגיע לשם? האם גם בנושא זה החלק החרדי יגבר על הלאומי? האם גם כאן יתנתקו מי שמגדירים עצמם כנציגיה הפרלמנטריים של הציונות הדתית מהמיינסטרים הדתי לאומי? האם ח"כ סון הר-מלך, חבריה וחברותיה חותרים להשתקת קול נשי דתי ליברלי, ולכפיית הדרת נשים חרדית?
- הח"כית לשעבר ד"ר עליזה לביא היא יזמת חברתית. עמדה בראש הוועדה למעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
פורסם לראשונה: 07:03, 13.07.23
