גדעון סער נכנס לתפקיד שר החוץ עם מרץ רב והרבה שאיפות להצליח. בהסכם הקואליציוני נקבע כי הוא ישמש בתפקיד עד תום כהונת הממשלה ה-37. זה אומר שאלי כהן יכול לשכוח מהרוטציה שהייתה אמורה לאפשר לו לחזור למשרד החוץ בשנה הרביעית.
הודעת נתניהו על פיטורי גלנט
(צילום: לשכת רה"מ)
סער מתכוון להיות שר חוץ דומיננטי, מה שנקרא "שר חוץ על מלא". האתגר המיידי שלו הוא חילופי הממשל בארה"ב עם רגישות של חודשיים וחצי שבהם יכהן נשיא אמריקני שלא מחויב לכלום ויודע שיסיים את תפקידו. אותה רגישות מתבססת על המלחמה ומתקפה איראנית אפשרית.
נשאלת השאלה האם סער יסכים למציאות שבה מי שמטפל בפועל ביחסים עם וושינגטון הוא מקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, השר רון דרמר. שר החוץ היוצא ישראל כ"ץ הדיר את עצמו מהזירה האמריקנית, ובשלב זה עדיין לא ברור מה יהיה מקומו של סער בהקשר הזה.
שר החוץ האמיתי
ככלל, סער יצטרך להוכיח שהוא שר החוץ האמיתי ולא נתניהו. טוב יעשה סער אם לא ינסה לחזור על התנהלותו של כ"ץ בתפקיד: שר של ריבים והפקות AI בטוויטר. על סער יהיה לחפש דרכים יצירתיות להשפיע על מדינות בלי להעליב אותן ואת מנהיגיהן.
סער הצביע בעד עסקת החטופים הראשונה לפני שנה, כשכיהן אז כחבר בקבינט המדיני-ביטחוני. אם תעמוד על הפרק עסקה חדשה, סער יהיה שותף בכיר למגעים להשגתה. סער ידוע באופן כללי כאיש ימין עם עמדות ניציות. הוא נמנה עם אלו שלחצו להיכנס לציר פילדלפי, כך שלא בטוח בכלל שיתמוך בנסיגה מאזור החיץ במסגרת עסקה.
הוא ייקח חלק באופן קבוע בהתייעצויות ביטחוניות ומדיניות אצל ראש הממשלה, כולל בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית. ככל שיוחלט במהלך כהונת הממשלה על הקמת קבינט ניהול מלחמה או כל פורום ביטחוני-מדיני מצומצם אחר, סער יהיה חבר בו.
האתגר המרכזי של סער יהיה החזרת משרד החוץ המקצועי לשולחן קבלת החלטות ולדיונים, מעורבות ואפשרות לתרום לשיח ולהובלת תהליכים מדיניים וקבלת אמצעים לעשות את עבודת המשרד. בראש ובראשונה - תקנים. החזרת עשרות תקני דיפלומטים מקצועיים שחיוניים לתפקוד בעולם, וכפועל יוצא מכך גם השגת התקציבים הדרושים.
סער יהיה אחראי על ההסברה הבינלאומית. בהסכם עימו נכתב: "כדי לפעול להעצמת ההסברה של ישראל ומדיניותה בעולם, יתוגברו משמעותית המשאבים לפעילות של קמפיינים בחו"ל בתקשורת הזרה וברשתות חברתיות ופעולות הסברה נוספות. לשם כך משרד החוץ יקבל תוספת תקציבית של 545 מיליון שקל בשנת 2025 מעל הסיכום התקציבי של משרד החוץ לשנת 2025".
מדובר בלא פחות מדרמה, ואם אכן הכספים יגיעו זו תהיה מהפכה בתחום ההסברה. לכך יש להוסיף את מינוייה של ח"כ שרן השכל לסגנית שר החוץ ומחזיקת תיק ההסברה, כמי שצברה ניסיון רב בהופעות בחו"ל בכנסים בינלאומיים ובראיונות.
עוד נקבע כי מערך ההסברה הלאומי יישאר במשרד ראש הממשלה, אולם שר החוץ יוכל לתת הנחיות למחלקה הבינלאומית במערך ההסברה הלאומי, בכפוף למדיניות שנקבעת על-ידי ראש הממשלה ומבלי לפגוע בעבודת הדוברות הבינלאומית של ראש הממשלה.
במסגרת הגברת פעילות ההסברה, משרד החוץ יפעל באופן מרוכז בקמפוסים בארצות הברית מול האוכלוסייה הלא-יהודית (סטודנטים ומרצים), כדי לשנות את היחס לישראל ולמדיניות שלה. הפעילות הזאת תתקיים בתיאום ומבלי לפגוע בפעילות משרד התפוצות, שפועל בקרב הסטודנטים היהודים בקמפוסים, ובשיתוף פעולה עם הנהגת הקהילה היהודית בארצות הברית.
נושא ההסברה הוא האתגר הגדול ביותר שעומד לפתחו של שר החוץ המיועד. לאחר יותר משנה של מלחמה צבאית בכמה חזיתות, כשתמונות ההרס בעזה כבשו את מסכי הטלוויזיה והרשתות החברתיות ברחבי העולם, יצטרך השר הנכנס לשקם את תדמיתה של ישראל. בניגוד לסבבי לחימה קודמים שהיו קצרים, המלחמה בעזה פגעה קשות בתדמית ישראל.
הנזק לתדמית ישראל משפיע על תחומים רבים ובראשם ירידה בהשקעות הזרות, עצירת התיירות, וחוסר רצון של גורמים רבים בעולם להיות מזוהים או לקשור עצמם לישראל. החרם מתבטא בתחומים רבים נוספים ולא אחת מכונה "החרם השקט". זה מתבטא בחרם תרבותי, חרם אקדמי וחרם מדעי, כאשר מוסדות רבים נמנעים מלהזמין מרצים או חוקרים ישראלים.
גם סוגיית הקמפוסים בארה"ב, שבשנה האחרונה באה לידי ביטוי עם אנטישמיות גבוהה והפגנות אנטי-ישראליות רבות שזכו לתהודה רבה בתקשורת ובאקדמיה, תהווה אתגר גדול לשר החדש. כוח האדם המצומצם בנציגויות ישראל בארה"ב כפי שהוא היום, והצורך לעסוק בשורה ארוכה של נושאים בגין המלחמה, יקשה על משרד החוץ לטפל בבעיה מהשורש.
הזירה המדינית האירופית היא האתגר הגדול של השר הנכנס: שגרירים ישראלים הוחזרו מאותן מדינות שהכירו במדינה פלסטינית – ספרד, אירלנד ונורבגיה - וטרם גובשה מדיניות במשרד החוץ האם ומתי להחזיר הדיפלומטים. אירלנד ונורבגיה הן אולי מקרה אבוד, אבל אסור למדינת ישראל לוותר על מדינה חשובה כמו ספרד ששם מעמדה בשפל המדרגה והולך ומחמיר.
גם אל מול מוסדות האיחוד האירופי צפויה לשר משימה לא קלה: אם במהלך המלחמה זכתה ישראל לפסק זמן מהדרישה האירופית להקמת מדינה פלסטינית, עם סיום המלחמה יתגברו הקולות בקרב חברות האיחוד האירופי לחזור לנתיב המשא ומתן.
להליכים המשפטיים שנדונים בזירות המשפטיות הבינלאומיות עלולה להיות השלכה כבירה על מעמדה של ישראל בעולם. אם התחזיות יתממשו ויוצאו צווי מעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון המפוטר יואב גלנט, יהיו לדבר השלכות שליליות על יחסי ישראל עם מדינות רבות בעולם, בדגש על מדינות אירופה.
זירה בעייתית נוספת היא אמריקה הלטינית, ואחד האתגרים של סער יהיה לשקם את היחסים עם היבשת: שורה של מדינות החזירו את השגרירים שלהן ובהן צ'ילה, ברזיל והונדורס. קולומביה ניתקה את היחסים אך השאירה משרדים קונסולריים. ניקרגואה, בוליביה ובליז ניתקו את היחסים לגמרי.
