האלופים במילואים אליעזר "צ'ייני" מרום ויפתח רון-טל שוב נקראו לדגל, למשרות ציבוריות בכירות - הפעם בניסיון לשקם את חבלי הארץ שפונו מתושבים לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, ובצל אובדן המשילות בחלקים נרחבים בצפון הארץ, כפי שנחשף ב-ynet. רגע לפני שהם נכנסים לפעילות מלאה בתפקידיהם החדשים, הכירו את הפרויקטורים:
הודעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו אתמול (יום ראשון) על המינויים לפרויקטור הצפון "צ'ייני" וראש מינהלת תקומה רון טל הגיעו לאחר פארסה במינוי הראשון, לאחר שהוחלט למנות את מנכ"ל משרד התפוצות, אבי כהן סקלי - והמינוי סוכל ברגע האחרון בשל "חוסר נאמנות מספקת לליכוד". בלשכת נתניהו הכחישו את הטענות - אך המינוי כאמור סוכל, ומי שקיבל את התפקיד במקומו של כהן סקלי הוא האלוף במיל' מרום, ששקל להתמודד בעבר על מקום ברשימת הליכוד - וכיום חבר בתנועת "הביטחוניסטים" המזוהה עם הימין.
נתניהו בפתח ישיבת הממשלה, אתמול
(צילום: עומר מירון)
7 צפייה בגלריה
לא חסכו בביקורת במהלך חודשי המלחמה. האלופים במיל' רון-טל ומרום
(צילום: עידו ארז, שאול גולן)
במהלך חודשי המלחמה השמיע מרום את דעתו על המתרחש בזירות הלחימה השונות - לא חסך בביקורת - והוא בוודאי לא זר למי שצרך חדשות מאז 7 באוקטובר. בצפון מקווים כי דווקא התואר השני שלו, במדעי החברה, יעזור לו בתפקידו החדש.
בהופעותיו קרא לקדם עונש מוות למחבלי הנוחבה שהשתתפו בטבח, אך הוא גם תמך בהעברת דלק לרצועת עזה בכדי לשמור על הלגיטימציה הבינלאומית בפעולות צה"ל ברצועה. "אני בעד עונש מוות לכל מי שהשתתף בטבח של 7 באוקטובר. אני בכלל לא מהסס, לא ממצמץ ולא רוצה לדון בדברים אחרים. האנשים האלה, דינם מוות. אני רוצה לראות אותם תלויים אחד-אחד", אמר בריאיון ל-103fm.
באותו ריאיון אמר מרום כי החות'ים מתימן מהווים כוח צבאי רציני וסיפר כיצד עוד בתקופת כהונתו כמפקד חיל הים נעשו פעולות נגדם בים האדום. "אנחנו מכירים את החות'ים היטב ולוקחים אותם ברצינות. עכשיו, החות'ים האלה מצוידים היטב, הם נלחמים כבר שנים והם כבשו חלקים גדולים מתימן, כולל את צנעא הבירה, וצריך להתייחס אליהם מאוד ברצינות". הוא הדגיש כי עוד יבוא יום ו"ישראל תגבה מהם מחיר".
מרום הוא ילדם השביעי של אריק, יהודי יליד גרמניה שעלה ארצה מסין לאחר שנלחם בנאצים ושם גם פגש את אשתו ולימים אימו של מרום, לאה, כאשר השניים עלו לישראל ב-1955. עוד בנעוריו הוא הבין כי הוא רוצה לעשות שירות משמעותי בחיל הים ולכן החל ללמוד בבית הספר לקציני ים בעכו ושם גם דבק בו הכינוי "צ'ייני" על-ידי אחד ממפקדיו בשל חזותו האסיאתית. הכינוי מלווה אותו עד היום.
"צ'ייני" החל את שירותו הצבאי ב-1973 ואת רובו בילה על ספינות צה"ל, תחילה כקצין גילוי, ניווט וקישור ולאחר מכן כמפקד ספינת הטילים אח"י עצמאות, מפקד פלגת סטי"לים וכן בתפקידים אחרים כגון מפקד בית הספר לפיקוד של החיל, ראש מחלקה במודיעין שלו ומפקד שייטת ספינות טילים. בשנת 1999 קודם לדרגת תת-אלוף והפך למפקד בסיס חיפה והזירה הצפונית ולאחר מכן מונה לראש מספן הים.
בשנת 2002, בעת שכיהן בתפקיד זה, היה המתכנן והמפקד בים של לכידת ספינת הנשק הפלסטינית "קארין איי" שיצאה מאיראן עם משלוח נשק שיועד לעזה. בימים שלאחר ההשתלטות על האונייה סיפרו פקודיו כיצד הוא ריכז את כל ההכנות המודיעיניות והמבצעיות של הפעולה והיה המוח מאחוריה.
כשהוא "על הגל" לאחר אותו מבצע מוצלח הוא החליף מספר תפקידים בצה"ל, ביניהם ראש מספן מטה חיל הים, ונציג צה"ל במפקדת המטות המשולבים בארה"ב. בשנת 2005 המשיך את מסעו בעולם כשהיה נספח ההגנה בשגרירות ישראל בסינגפור. עם שובו ארצה בסוף 2007, החליף מרום את מפקד חיל הים היוצא האלוף דוד בן בעש"ט, שפרש לאחר מלחמת לבנון השנייה. מרום פיקד על החיל במהלך מבצע עופרת יצוקה ושנה מאוחר יותר פיקד על מבצע ארבעת המינים בו לכדו לוחמי צה"ל אוניית נשק נוספת שיועדה הפעם לחיזבאללה.
בשנת 2010 פיקד על ההשתלטות על אוניית המרמרה שניסתה לשוט מטורקיה לעזה. במהלך המבצע נהרגו תשעה מנוסעי המשט, דבר שהוביל לביקורת בינלאומית נוקבת על ישראל, יחד עם זאת על סיפון האונייה גם נתפס נשק רב שיועד לעזה.
הפרשות שבהן היה מעורב
לצד הצלחותיו בצה"ל, שמו של מרום הוכתם לא פעם בפרשיות מפוקפקות, המעידות על אופיו שהיה שנוי במחלוקת. הפרשה הראשונה שנחשפה נגדו התפוצצה במרץ 2009, לאחר שהכתב בוקי נאה חשף כי מרום, אז מפקד חיל הים בילה במועדון חשפנות בתל אביב. מרום שנקרא לשיחה עם הרמטכ"ל דאז, גבי אשכנזי, התנצל על האירוע וטען כי היה שם במסיבה של חבר, אם כי עדויות בזמן אמת סיפרו כי פקד את המקום יותר מפעם אחת.
על אף המקרה מרום נשאר בתפקידו עד לשחרורו מצה"ל באוקטובר 2011. שמונה חודשים מאוחר יותר הוגשה בטורקיה תביעה נגדו במטרה לגזור עליו ועוד שלושה קצינים תשעה מאסרי עולם בגין אירועי המרמרה, אך התביעה נסגרה חמש שנים לאחר מכן בעקבות התחממות היחסים הבינלאומיים בין ישראל לטורקיה והסדר שהושג בין המדינות.
שמו כזכור נקשר גם לפרשה ביטחונית אחרת, פרשת הצוללות ("תיק 3000"). בפברואר 2017, הודיעו היועץ המשפטי דאז אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה דאז שי ניצן כי מרום ייחקר תחת אזהרה במשטרה בעקבות החשדות כי לקח שוחד, ועבר עבירות מס והלבנת הון. מרום, שבשלב זה כבר היה הרבה אחרי קריירה הצבאית שלו ושימש במספר תפקידים ביניהם כיו"ר רשות שדות התעופה סיים את תפקידו ברשות בשל החקירה, אולם ארבע שנים מאוחר יותר במאי 2021, הוחלט לסגור את התיק נגדו לאחר שנמצאו ראיות שזיכו אותו מכל אשמה.
"נסרקתי בחמש שנים האלה במסרקות ברזל, ובסופו של דבר המערכת הגיעה למסקנה שאין כל יסוד ראייתי להעמיד אותי לדין", אמר מרום מספר חודשים אחרי, כאשר התראיין לתוכנית "זמן אמת" בכאן 11. "ופה אני מחמיא מאוד לפרקליטות למרות כל הסבל שעברתי. אני חושב שהם הקשיבו", ציין.
בצפון כבר לא מצפים לכלום
בקרב עקורי הצפון אין תקוות גדולות מדי באשר לסיכויי הצלחתו של "צ'ייני" בתפקידו החדש. לטענתם, הוא קיבל אותו ללא כל ניסיון מקצועי או מעשי באתגר מעין זה.
"אילו מן יכולות הוא מביא איתו ואיזה ניסיון מקצועי?", שאל בתסכול דרור גביש, ממובילי "מחאת צומת עמיעד" בגליל העליון והגולן. גביש, ממפוני קיבוץ הגושרים מסביר כי "התפקיד הזה כל כך מסובך ונדרש לעבוד בו מול 24 רשויות שונות ו-152 יישובים וכ-15 משרדי ממשלה שונים. אנחנו במציאות של קהילות מתפרקות, בני נוער נאבדים ואין כל עתיד ברור. המשרד היחיד שהוא עבד מולו זה משרד הביטחון ולא ייתכן שימנו אדם כזה ללא ניסיון בעבודת ממשלה לנוכח אתגרים רבים כל כך".
על רקע הסתבכותו של צ'ייני בפרשת הצוללות בשנת 2017 וההחלטה לסגור לבסוף את התיק נגדו אומר גביש כי "יש מעליו עננה גדולה על ההתנהלות שלו. יש פה מגה אירוע לאומי והממשלה לא באירוע, שוב הם מתעסקים במינוי מקורבים".
המבקר החריף של הרמטכ"ל ישקם את העוטף?
בנוסף לצ'ייני, נודע אתמול כאמור גם על מינויו של האלוף במיל' יפתח רון-טל לראש מינהלת תקומה במקומו של משה אדרי, שביקש לעזוב את התפקיד לאחרונה ולשוב להיות מנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית. רון-טל (68) מפקד זרוע היבשה בעברו מעולם לא הסתיר את עמדותיו הימניות בריאיונות ומגיע לתפקיד לאחר ששימש במספר תפקידי מפתח לאחר פרישתו מהצבא. בין היתר שימש כיו"ר דירקטוריון חברת נמלי ישראל וכן כיו"ר דירקטוריון חברת החשמל במשך 11 שנים. בנוסף, שמו הועלה במספר מקרים בהם ניסו לאתר מועמדים לתפקידים בכירים כמו מנכ"ל משרד האוצר.
שמו צץ בכותרות שוב לאחרונה, כאשר היה המועמד של שר התקשורת קרעי לתפקיד יו"ר הדואר - לפני שבג"ץ ביטל את הדחתו של מישאל וקנין.
רון-טל התגייס לצבא ב-1974 ושירת במדיו במשך כ-32 שנים בהן כיהן במספר רב של תפקידי מפתח בזרוע היבשה. בין היתר השתתף במבצע ליטני והיה קצין אגף המבצעים של חטיבת 211 עוצבת יש"י במהלך מלחמת לבנון הראשונה, שם פיקד על אזור ירושלים. מאוחר יותר, בפרוץ האינתיפאדה הראשונה שירת כסגן מפקד היחידה ומאוחר יותר קודם למפקד חטיבת בנימין.
עשור מאוחר יותר מונה למפקד המרכז הלאומי לאימונים ביבשה והוביל את המעבר מבסיס אימון ליחידות שדה (באלי"ש) למרכז הלאומי לאימונים ביבשה (מל"י) במטרה להתאים את אימוני כוחות היבשה בסדיר ובמילואים ללחימה בשדה הקרב. שנה לאחר שמונה לראש מטה מפקדת זרוע היבשה, קיבל לידיו את תפקיד מפקד זרוע היבשה והועלה לדרגת אלוף. בזמן שכיהן כאלוף עבר לגור בעפרה - ונחשב לאלוף הראשון בצה"ל שהתגורר בהתנחלות. במהלך כהונתו הוביל את הצטיידות המערך היבשתי ליכולות חיוניות על-ידי פתיחת הפרויקט הדיגיטלי של הצבא.
כשכיהן כמפקד זרוע היבשה פתחה מצ"ח בחקירה נגדו ואלופים אחרים בחשד לקבלת טובות הנאה וסכומי כסף גדולים, בניגוד לפקודות צה"ל. הפרקליט הצבאי הראשי דאז, אביחי מנדלבליט, קבע כי התנהגותו של רון-טל לא עמדה באמות המידה המצופות מקצין בצה"ל, ולאחר שביקש לעמוד לדין וסורב, מינה הרמטכ"ל דאז דן חלוץ ועדה בה נקבע כי לא נמצאו פגמים ערכיים בהתנהגותו וכי אין כל מניעה להמשך שירותו.
למרות החלטה זו, במרץ 2006 יצא האלוף רון-טל לחופשת פרישה מהצבא במהלכה התראיין לשבועון "כפר חב"ד" בו טען כי צה"ל לא התכונן למלחמת לבנון השנייה בשל תוכנית ההתנתקות, עליה מתח ביקורת נוקבת וקבע שצה"ל לא היה צריך לקחת בה חלק. "בכל פורום אפשרי הבעתי את דעתי שההתנתקות היא מהלך מסוכן מאוד", אמר באותו ריאיון ב-2006, זמן קצר לאחר שחרורו.
"פורמלית, הכרתי בסמכות הממשלה לקבל החלטה כזו, אך טענתי אז, ואני טוען גם היום, כי הייתה זו שגיאה אומללה להחליט שצה"ל יוביל את ההתנתקות. מעשה כזה אינו מתפקידו של הצבא". באותו ריאיון גם הביע חוסר שביעות רצון מתפקודו של הרמטכ"ל דאז דן חלוץ במלחמת לבנון השנייה. "מבחינה צבאית, המלחמה הסתיימה בכישלון, והרמטכ"ל - כמו שאר מפקדי הצבא הבכירים - צריך לקבל אחריות. מפקד הצבא מכין עצמו כל חייו לקראת הרגע שבו ינהל מלחמה, ואין לו דרך להתחמק מהאחריות לניהולה ולתוצאותיה", אמר.
בהמשך אותו ריאיון אמר דברים שמשתקפים היטב גם עם המציאות כיום. "אני מאמין בקבלת אחריות", אמר, כשמילותיו מכוונות אז בעיקר לראש הממשלה דאז אהוד אולמרט. "עם כל הקושי והכאב שהדבר יוצר. קבלת האחריות היא גם תנאי ראשוני לקיומם של תהליכי למידה אמיתיים ושיקום הצבא". בצל אותו ריאיון קיצר חלוץ את חופשתו של רון-טל - והאחרון שוחרר מהצבא מוקדם מהצפוי.
הקו הביקורתי נגד הצבא נמשך גם במלחמה הנוכחית, כאשר רק החודש, במהלך ריאיון, אמר כי הרמטכ"ל הנוכחי הוא הכושל בתולדות צה"ל. "הרצי הלוי הוא הרמטכ"ל הכושל ביותר בתולדות צה"ל. יש תחרות בינו לבין דן חלוץ שריסק את צבא היבשה", אמר.
באותו ריאיון לרדיו "גלי ישראל" אמר כי "המציאות הנוכחית בצפון היא חרפה. יש כאן לא פחות מהשפלה שכמעט רומסת את שאריות ההרתעה שנשארו לנו. חיזבאללה בתיאום עם האיראנים מייסד אזור ביטחון בתוך מדינת ישראל". דברים מסוג אלו הביע רון-טל גם כפאנליסט קבוע בערוץ 14, שם המשיך למתוח ביקורת נוקבת על הצבא והעומד בראשו. בין היתר אמר כי "ההנהגה של הצבא שבויה בקונספציה והכניסה רעשים לצבא בנושאי מדיניות ותפיסות ביטחון שאינן קשורות רק לביטחון. הרצי בעצמו יודע שהוא יצטרך להיפרד מהצבא, נראה לכם שהמטה הכללי החדש ייבחר על-ידי ההנהגה הנוכחית של צה"ל?".
גם בכנס קצינים שנערך בשבוע שעבר המשיך רון-טל באותו הקו ומנה את הטעויות שהובילו לדעתו לאסון: ההחלטה של ראש הממשלה דאז אהוד ברק לצאת מלבנון וההתנתקות בהובלת אריאל שרון. את נתניהו, שמינה אותו כעת לתפקיד, הוא דווקא בוחר שלא האשים. "גירוש היהודים היה אסון מבחינה ביטחונית. התפיסה של מכה מהאוויר הייתה אינפנטילית. כך הגענו ל-7 באוקטובר", קבע.
"שישאיר את הדעות שלו בחוץ"
מערכת היחסים בין ראש מינהלת תקומה היוצא, משה אדרי, לראשי הרשויות והערים בעוטף עזה ובדרום, מנהלי קהילות ביישובים ובעלי תפקידים אחרים מאז 7 באוקטובר, תוארה על-ידי המעורבים כ"מצוינת ועניינית". למרות חילוקי הדעות שנסובו בעיקר על תקציבים, סדרי עדיפויות, שיקום ופינוי, אדרי זכה לשבחים רבים. בכל פגישה שלו עם היישובים הוא נהג לחדד את העיקרון המוביל מבחינתו והוא שההחלטות מתקבלות יחד.
"מינהלת תקומה לא מנחיתה עליכם החלטות, הכל ייעשה בהסכמת היישובים", שב ואמר פעם אחר פעם במפגשים. בכל הפגישות שלו, מעולם לא עלו נושאים פוליטיים. "אם תשאל אותי, אומר לך בכנות: מעולם לא דיברתי עם אדרי על פוליטיקה והוא מעולם גם לא שאל אותי שאלות פוליטיות", סיפר אחד מראשי הרשויות בעוטף עזה. "יש לי מאות שעות עבודה איתו וגם שיחות אישיות על החיים בכלל, אבל אף פעם לא שאלתי אותו מה הוא הצביע בקלפי".
לדברי אותו ראש רשות, "אדרי היה איש עבודה מאוד רציני ויאמר לזכותו שהוא קידם המון דברים בנושאי שיקום ותקציבים ליישובים". אלא שכעת ישנו חשש בקרב ראשי הרשויות כי הפוליטיקה תיכנס לחדרים הסגורים, לאחר מינוי האלוף במיל' רון-טל, שכן נראה שהדחף שלו להשמיע את דעותיו ברבים גדול מזה של אדרי.
אחד מראשי הרשויות אמר בשיחה עם ynet כי "אני מודע לאמירות שלו מהעבר, וגם מודע לדעות הפוליטיות שלו. אני לא יכול לשפוט בן אדם רק בגלל הדעות שלו, שאולי הן מנוגדות לחלק מהתושבים בעוטף עזה. אגב, בעבר היה נהוג לחשוב שכלל היישובים בעוטף עזה מזוהים עם הצד השמאלי של המפה הפוליטית, בעיקר הקיבוצים, אבל עובדתית זה כבר ממש לא נכון. הדעות מגוונת בכל היישובים, וראינו את זה בבחירות האחרונות".
הוא הבהיר כי המטרה של מינהלת תקומה היא אחת - והיא לשקם חבל ארץ שנהרס. "צריך בעיקר לדאוג שמשרדי הממשלה והאוצר עומדים בהתחייבויות שלהם ונצמדים לתוכניות השיקום שהממשלה אישרה. תקומת החבל היא משימה עליונה, חשובה ורגישה מאוד כאשר בסופה נרצה לראות את כולם חוזרים הביתה למקום בטוח ופורח. ההחלטות שיתקבלו עכשיו ישפיעו לאורך שנים על תקומת האזור ויעצבו אותו לעתיד".
בשיחה עם ynet הוא הדגיש כי "אין כאן מקום לפוליטיקה או לנצל את הבמה כדי להעביר מסרים פוליטיים. העצה שלי לרון-טל, שאין לי דבר וחצי דבר נגדו, הוא שיהיה ענייני בעבודה ואת הדעות שלו ישאיר מחוץ לחדרים. כאן עובדים ומשקמים בלבד. כל השאר לא רלוונטי".
פורסם לראשונה: 20:15, 23.06.24
