ערוץ הטלוויזיה האמריקני NewsNation שידר אתמול (חמישי) את החלק השני והאחרון מהריאיון עם יהודית רענן (59), ששוחררה ראשונה משבי חמאס עם בתה נטלי (18) לאחר שנחטפו ב-7 באוקטובר. רענן סיפרה כי שוביה אמרו לה שחמאס דורש שחרור של 7,000 אסירים ביטחוניים תמורת שחרור כל החטופים. "הבת שלי הסתכלה על המספרים ואמרה לי 'אמא, אני לא מבינה, למה הם רוצים כל כך הרבה תמורת כל כך מעט?'".
רענן, אמריקנית-ישראלית ששוחררה עם בתה שבועיים אחרי שנחטפו מקיבוץ נחל עוז, סיפרה עוד בחלק השני של הריאיון: "השובים אמרו לנו שישחררו אותנו וניסו לשחק לנו בראש, אבל אמרתי לבת שלי 'אל תאמיני להם, תאמיני רק למה שקורה עכשיו'". היא הדגישה בהתייחס לאלה שנותרו מאחור: "העולם צריך לדעת שאנשים שנמצאים עכשיו בשבי רעבים, נאנסים ומושפלים".
רענן ציינה כי היא ובתה הוחזקו על-ידי חמישה גברים חמושים, לעיתים בחשכה מוחלטת, עם ידיים אזוקות, וכי לא קיבלה את התרופות שלהן הזדקקה לטיפול בבלוטת התריס. לדבריה, "הצלב האדום מעולם לא הגיע. לא נתנו לאף אחד להיכנס ולא קיבלתי תרופות או אנטיביוטיקה. התפללתי שוב ושוב, אבל האמונה שלי לא נפגעה בשבועיים האלה. כמטפלת ויועצת ניסיתי להבין מי הם האנשים ששובים אותי. שאלתי אחד מהם איך הוא יודע אם אבא של אבא של אבא שלו לא היה יהודי? כולנו חוזרים לאברהם אבינו. אמרתי לו שכולנו כאן ביחד כדי למצוא דרכים טובות להמשיך את קיומנו על כדור הארץ".
תיעוד שחרורן של יהודית ונטלי רענן משבי חמאס
הקשר שיצרה רענן עם השובים הוביל לכך שהיא ובתה קיבלו כמה "הטבות" כמו ציוד אמנות וניירות לציור. ״הבת שלי כמעט קיבלה התקף פאניקה, לא ידעתי מה לעשות, אמרתי לשובים שלנו 'תביאו לי עפרונות צבעוניים'. היא נזכרת ששרה לבתה את השיר "איזה עולם נפלא" של לואי ארמסטרונג. "נטלי אומרת לי 'אמא, אני לא חושבת שזה מתאים. זה לא כל כך נפלא כרגע'. אמרתי לה 'זה מתאים. את מלכה יהודייה, את הנסיכה שלי'".
יהודית ונטלי הוכרחו ללבוש עבאיה מוסלמית מסורתית מעל הפיג'מה שלהן. לדברי רענן, הן הרגישו בלחץ תמידי ובתה הייתה בפחד נוראי מחשש שיאנסו אותה. "היינו צריכים לבקש אישור לכל דבר - לקום, ללכת לשירותים, להחליף תחתונים. עשינו צעדים מאוד איטיים, הכול בזהירות כדי לא לעשות תזוזות פתאומיות שיפתיעו את השובים".
לדבריה, המצב בחוץ הידרדר לאורך הימים בשבי: ״לא היה מים, לא היה חשמל, ההפצצות נמשכו, לא ידענו מה קורה. לא ידעתי מה קרה לאמא שלי, מה קורה בישראל. זה כמו קזינו - אין שעון. אין לך מושג מה השעה".
כעבור שבועיים הטלפון צלצל, החוטפים ענו ואמרו להן שעומדים לשחרר אותן. "לא האמנתי", סיפרה רענן. "אמרתי לנטלי עד שאנחנו לא בחוץ אל תאמיני. זה היה הכי מפחיד כי אתה באמצע, בין לבין. הצלב האדום שאל אותי באוטו אם אני פצועה, אמרתי 'כן' אבל הם אמרו שהם לא יכולים לעשות כולם, הם רק רוצים להוציא אותי מכאן. הייתי עם הפיג'מה ופחדתי נורא, מישהו פשוט יכול לבוא ול... הייתי כל כך מפוחדת. כשהעבירו אותנו לישראל ביקשתי מהמפקד להחזיק את היד שלי. הדבר הראשון שאמרנו זה 'עם ישראל חי'. המדינה שלנו תמשיך להתקיים. זה מה שאלוהים רוצה".
יהודית ונטלי, אזרחיות ישראליות-אמריקניות תושבות הפרבר אוונסטון הקרוב לשיקגו, שוחררו על ידי חמאס "מטעמים הומניטריים". הן הגיעו לישראל לביקור משפחתי בקיבוץ נחל עוז לכבוד יום הולדתה ה-86 של אמה, ושהו בדירת אירוח סמוך למשפחה. השתיים נחטפו בבוקר הטבח והוחזקו בשבי חמאס עד 20 באוקטובר.
