ישראל עושה הכול שלא למצוא את עצמה בתווך, בין המערב ואוקראינה מצד אחד - והרוסים מצד שני. בשנה האחרונה ירושלים מצאה את עצמה במצב מורכב סביב אחד ההישגים הטכנולוגיים המרשימים ביותר של ישראל, כיפת ברזל, ורצונה של קייב להצטייד בה. הצטיידות כזו עשויה הייתה להעמיד את ישראל במצב משברי ביותר מול מוסקבה, בעיצומם של הימים האלה - רגע לפני פלישה רוסית, לפי הערכות המערב.
החל מהקיץ האחרון פתחה ישראל בשורה של מהלכים בניסיון למנוע התנגשות עם האמריקנים (ועם האוקראינים בפרשה), והצליחה להוריד את הנושא מסדר היום. גורמים באוקראינה הביעו אכזבה מעמדת ירושלים.
ניסוי בשדרוג יכולות כיפת ברזל, בשנה שעברה
(צילום: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון)
ההתנהלות סביב כיפת ברזל מדגימה היטב את המצב יוצא הדופן שבו מוצאת את עצמה ישראל: באורח מעשי, היא מדינה עם גבול משותף עם מוסקבה, בשל השליטה בפועל של הקרמלין במשטר הסורי. בישראל סבורים שממשל ביידן ומנהיגי הקונגרס מבינים את הצורך הישראלי בזהירות, ולכן נהגו "ברגישות ובאחריות", כלשון גורמים כאן, ביחס לכיפת ברזל.
מערכת ההגנה מפני רקטות ומרגמות, כיפת ברזל, פותחה בישראל אך היא פרויקט משותף עם הפנטגון האמריקני. ההסכם בין הצדדים איננו מאפשר את מכירת המערכת למדינה שלישית ללא הסכמה משותפת. הפרסום הענק שזכתה לו בעקבות העימות הצבאי עם חמאס ב"שומר החומות" הקנה לה פופולריות עצומה - גם באוקראינה. האוקראינים החלו פועלים במרץ בוושינגטון כדי לשכנע מחוקקים אמריקנים ליזום העברה של מערכת ההגנה מפני רקטות ומרגמות אליהם. ממשלת אוקראינה ביקשה באורח רשמי מממשל ביידן להעביר טילי פטריוט וכיפת ברזל לאוקראינה, באביב הקודם. פלישה רוסית לא נראתה באופק, אך הממשל - וגם חברי הקונגרס משני צידי הבית, רפובליקנים ודמוקרטים - נטו לגישה אגרסיבית יותר מול הקרמלין סביב המשך המאבק המזוין במזרח אוקראינה.
וכך, לחוק ההגנה האמריקני ל-2022 צורף תיקון שהיה אמור ללחוץ על ממשל ביידן למכור לקייב מערכות הגנה אוויריות ומערכות נגד רקטות ומרגמות - או שיגור סוללות כיפת ברזל המאוישות בצבא האמריקני ממש. התיקון עצמו דרש מהממשל להגיש דו"ח לועדת הכוחות המזוינים, שיסביר מדוע לא יימכרו מערכות קיימות כאלה לאוקראינים.
בספטמבר פרסם האתר פוליטיקו כי לצבא האמריקני, משלוח של שתי הסוללות שהוזמנו מרפא"ל היה הגיוני ביותר: כיפת ברזל ממילא לא משתלבת במערכת הפיקוד ושליטה האנטי-טילית האמריקנית, לדברי גורמים צבאיים אמריקנים שצוטטו בידיעה. גורמים בקונגרס תדרכו את התקשורת האמריקנית - וגם את ישראל - על שתי הסוללות הללו, שהיו יכולות להעמיד את ישראל בעמדה מסובכת מאוד: לסרב לרצונה של מערכת הביטחון בארה"ב לשלוח כיפת ברזל לאוקראינים, או להסתכן בעימות עם מוסקבה.
רון בן ישי מדווח מאוקראינה
(צילום: נדב אבס, שחר גולדשטיין)
ירושלים הבהירה לממשל האמריקני בשיחות לא רשמיות שלא תוכל להסכים להעברת סוללות כיפת ברזל לקייב, בשל היחסים עם רוסיה. האוקראינים, שחשו בפעולות הישראליות, פנו בחודשים האחרונים ישירות לממשלת בנט-לפיד וביקשו תמיכה ישראלית באספקת המערכת. שר החוץ של אוקראינה דמיטרו קולבה דיבר על הרצון האוקראיני במערכות הגנה ישראליות בריאיון ל"כאן" בתחילת החודש. האוקראינים גם ביקשו סוללות פטריוט מוושינגטון, שקיבלה החלטה עקרונית - עוד בנובמבר - שלא לספק להם מערכות הגנה מהסוג הזה. האמריקנים גם השתכנעו מהטיעונים הישראליים, והעברת כיפת ברזל לאוקראינה ירדה לגמרי מהפרק. לירושלים היה חשוב מאוד שהדברים ייעשו בשקט, כדי שלא לפגוע גם בקייב.
שר ההגנה האוקראיני אולקסיי רזניקוב, מצידו, הבהיר בתחילת החודש הנוכחי שממילא סוללות כיפת ברזל לא ייתנו מענה לצורך להגן על "המתקנים האסטרטגיים" של המדינה, כגון שדות תעופה ומתקנים גרעיניים, משום שהן מיועדות לרקטות ומרגמות ש"מיוצרות במוסכים של מדינות שכנות". האוקראינים עדיין מעוניינים בטילי פטריוט, אך ההערכות הן שהממשל בוושינגטון עומד בסירובו בעניין.
מלשכת שר החוץ לא התקבלה התייחסות לדברים.
