דובר מחלקת המדינה מגיב להגעת בן גביר לעצרת הזיכרון לרב כהנא
(מתוך יוטיוב)
גורמים אמריקנים חוששים מהמינוי הצפוי של בצלאל סמוטריץ' לשר הביטחון, כמו גם המינוי של איתמר בן גביר לשר לביטחון הפנים, ומעבירים מסרים לא פשוטים לעמיתיהם בישראל. הם מנסים לשכנע את נתניהו ברמזים ובאיתותים שלא יעשה זאת, גם אם לא אומרים זאת בצורה רשמית. בשיחות של שגריר ארה"ב בישראל טום ניידס עם נתניהו הוא אפילו לא מזכיר את שמותיהם, אך הם ללא ספק שני "הפילים שנמצאים בחדר".
במסריו לנתניהו, לשמם נבחר על-ידי הממשל האמריקני, ניסח ניידס את הדברים בשיא הזהירות. לא היה שם שיח של פסילות, או העדפה של האנשים שירצו לראות בראש המשרדים. אבל ניידס חוזר ומדגיש שארה"ב רוצה לראות אדם שהיא יכולה לסמוך עליו, ולהמשיך איתו את הדיאלוג האינטימי בין מערכות הביטחון של שתי המדינות.
המסרים האמריקנים בעניין סמוטריץ' הם לא "ספין" פוליטי, גם אם הם משרתים את נתניהו, ועוזרים לו להוריד את יו"ר הציונות הדתית מהסולם הגבוה שעליו טיפס. המסרים האלה אמיתיים, ומשקפים דאגה עמוקה בממשל האמריקני, שאיתו הם יתקשו לעבוד.
מבחינת האמריקנים שר הביטחון הוא אולי המשרה החשובה ביותר אחרי ראש ממשלת ישראל, שלה הם זקוקים. הרבה דברים עומדים על הפרק: האיום האיראני, וכיצד מתמודדים איתו, וכמו גם המלחמה בטרור. הדיאלוג הזה מתקיים באופן כמעט יומיומי. האמון בשר ביטחון ישראלי הוא אינסופי, ודנים עמו על הדברים הסודיים והרגישים ביותר. שר הביטחון הישראלי מקיים דיאלוג גם עם הבית הלבן והצבא האמריקני. אם ישראל תשים בקריה אדם שבו האמריקנים חושדים - תשכחו מהאינטימיות.
בעניין בן גביר, כבר עתה די ברור שהוא לא צפוי לקבל ויזה לארה"ב. במקרה שלו, עם הרשעות בתמיכה בטרור ועידוד אלימות, בקשת הוויזה תיפסל כבר בשלב הרישום המקוון, כשיצטרך להשיב על שאלות הרשעות קודמות ופעילות טרור. כדי לקבל ויזה לארה"ב בן גביר יצטרך להשקיע מאמצים רבים בלשכנע את האמריקנים שהוא השתנה. הדבר לא בלתי אפשרי - האמריקנים ישפטו את יו"ר סיעת עוצמה יהודית לפי המעשים שלו.
"המילה 'התערבות' בהרכבת הממשלה היא קצת קשוחה במקרה הזה", אומר פרופסור איתן גלבוע, מומחה ליחסי ישראל-ארה"ב, ביחס להתערבות האמריקנים במינוי סמוטריץ' ובן גביר לשרים בכירים בממשלה. "יש לאמריקנים עמדה והם מזהירים מראש מפני התוצאות האפשריות של מה שיכול לקרות כאן".
זאת לא הפעם הראשונה שהאמריקנים מתערבים ופעילים מאחורי הקלעים. לאחר המהפך של 77', האמריקנים היו בהיסטריה מניצחונו של מנחם בגין. הם חששו מאוד מיו"ר הליכוד המיתולוגי, שנתפס בעיניהם כמרדן. "התקשורת בין ממשל קרטר לבגין אחרי שנבחר הייתה מוטרפת. האמריקנים חשבו שהולכת להיות פה מלחמה. מי שהציל אותו הוא אנואר סאדאת, שהחליט לבוא לארץ תוך כמה חודשים. אז התחילו לראות את בגין בקונטקסט אמריקני כמי שיכול להביא שלום".
כשאריאל שרון התמנה לשר המסחר והתעשייה ב-1984, האמריקנים החרימו אותו ולא קיימו איתו מגעים בשל חלקו בטבח סברה ושתילה. גם השר רפי איתן היה אישיות לא רצויה בארצות הברית בגלל חלקו בפרשת פולארד, וכניסתו למדינה נאסרה עד יומו האחרון. האמריקנים לא נפגשו איתו גם כשהיה שר.
פרופ' גלבוע מעריך שגם סמוטריץ ובן גביר יהיו פסולי ויזה לארה"ב. "יש שתי אפשרויות - שנתניהו ימנה את בן גביר לשר לביטחון הפנים, והאמריקנים יבינו שהוא השר ואין להם ברירה מלבד לעבוד איתו, ואז יאפשרו את כניסתו למדינה. האפשרות השנייה היא שלא יעשו את זה. יש לחץ על ביידן מתוך המפלגה הדמוקרטית, מצד האגף הפרוגרסיבי שהתעצם בבחירות האמצע פי שתיים, משישה צירים ל-11", העריך גלבוע.
"הם מעטים, אבל במצב שיחסי הכוחות מאוד צמודים גם בסנאט וגם בבית הנבחרים, הם יעשו צרות לביידן. בשביל בן גביר זאת המתנה משמיים, כי כל הזמן מאשימים את ישראל שהיא אפרטהייד. כשישראל ביקשה מיליארד דולר סיוע מיוחד למילוי מלאי מיירטי הברזל הם התנגדו. לקח הרבה זמן עד שממשל ביידן מצא איך לסדר את זה", הסביר גלבוע.
3 צפייה בגלריה
האמריקנים רואים בו כממשיך דרכו של כהנא, וחוששים. בן גביר באזכרה לרב כהנא
(צילום: שלו שלום)
גלבוע סבור שבסופו של דבר הבעיה של ממשל ביידן עם ממשלת נתניהו תהיה סביב יהודה ושומרון ולא בהכרח סביב האישים שימונו. "כל פעולה שמחבלת בפתרון שתי המדינות כמו הרחבת ההתנחלויות, ביטול ההתנתקות וחזרה לחומש, וההתיישבות הצעירה שמהוות הכשרת מאחזים בלתי חוקיים – מהווים סדין אדום. האמריקנים לא רוצים לראות חיסול של פתרון שתי המדינות".
לדברי גלבוע, האמריקנים שומרים על זהירות דיפלומטית. "השגריר ניידס אמר: 'אנחנו נעבוד עם כל ממשלה נבחרת בישראל אבל היא תהיה מבוססת על אינטרסים וערכים'. כשהוא אומר ערכים הוא לא מתכוון לערכים של בן גביר וסמוטריץ'. הם מעבירים מסרים עדינים שאומרים - 'אם תבחרו בסמוטריץ' לשר ביטחון זה יגרום לירידה בקשר האינטימי'", הסביר.
גלבוע הוסיף כי הימין בישראל חושב שארה"ב תלויה בנו, ולא להפך. לדבריו, "אנחנו מקבלים 3.8 מיליארד דולר מארה"ב, ו-F-35. עכשיו העבירו את הסיפור הפלסטיני להאג. אנחנו תלויים בארה"ב הרבה יותר משהם תלויים בנו, ואם תעשה משהו שמנוגד לאינטרסים שלהם, למה שישתפו איתך פעולה?".
גלבוע מזהיר גם ממשבר ביחסים עם הקהילה היהודית בארה"ב. "היהודים יחרימו אותם. סמוטריץ' כבר הוחרם על-ידי יהודי בריטניה. יש להם שם גרוע, ובן גביר לא נראה בקונטקסט ישראלי. הוא נראה בקונטקסט אמריקני כממשיכו של הרב כהנא, שהתחיל את פעילותו בארה"ב. אי אפשר להתמודד עם הזיכרון ההיסטורי העמוק שלהם". לדבריו, האמריקנים לא התעלמו מכך שבן גביר התייצב באזכרה לרב כהנא אחרי שהיה אצל הנשיא הרצוג. זה אומר שהוא מחזיק בדעות של אדם, שנחשד שניהל בארה"ב ארגון טרור".
על האפשרות שסמוטריץ' ימונה לשר הביטחון אמר גלבוע: "נתניהו אמר לסמוטריץ' שיהיה לו קושי לשתף פעולה עם האמריקנים. גנץ למשל מדבר עם מזכיר ההגנה הגנרל לויד אוסטין. הם מדברים באותה שפה, של אנשי צבא. היחסים בין הפנטגון לצה"ל היו הטובים זה שנים. סמוטריץ' ההוא הפך מגנץ, ולכן היחסים הביטחוניים-מודיעיניים עשויים להיות רגישים. האמריקנים לא מחליטים מי יהיה שר הביטחון, אבל אומרים לנתניהו - אם תמנה אותם, יהיה לכך מחיר".
גלבוע מציין כי אחרי בחירות האמצע יש אפשרות שהאמריקנים יחזרו לדיאלוג עם האיראנים. אם בקריה יישב שר ביטחון מנותק קשר מהאמריקנים - ישראל לא תוכל להשפיע על המגעים האלה, ותתקשה לסכל הסכם רע. גלבוע מעריך שביידן רצה שתהיה כאן ממשלת אחדות-לאומית, ובסופו של דבר קיבל את נתניהו עם ממשלת ימין. כשנשאל מה עשוי לקרות אם בן גביר ימונה לשר לביטחון הפנים, השיב גלבוע: "יש הרבה שיתופי פעולה והאמריקנים יעצרו או ימתנו אותם. הם יכולים לבקש ממנו לשלוח את המנכ"ל שלו לנהל שיחות".
