הידיים מונחות לפני הבטן, האגודלים וקצות האצבעות נוגעים זה בזה ויוצרים צורת יהלום: מחוות הידיים האופיינית של אנגלה מרקל, מחווה המכונה "הרומבוס (מעוין) של מרקל", הפכה ב-16 שנות שלטונה בגרמניה למפורסמת כמעט כמו הקנצלרית עצמה. המעוין זכה לעמוד ויקיפדיה, יש לו אפילו אמוטיקון משלו – "<>", והוא הונצח יחד עם הקנצלרית בפסל השעווה שלה במוזיאון מדאם טוסו בלונדון.
גרמניה בוחרת מחליף למרקל – עוד כותרות:
• לקראת ההצבעה: המפלגה של מרקל בצרות
• המורשת הפמיניסטית של אנגלה מרקל
תמונות וזיכרונות מ-16 שנות אנגלה מרקל
(צילום: רויטרס)
מחוות ה"מרקל-ראוּטֶה", כפי שהיא מוכרת בגרמנית, צצה לראשונה במהלך סדרת צילומים של מרקל למגזין "שטרן" בשנת 2002. מרקל כבר הייתה אז מנהיגת המפלגה הנוצרית-דמוקרטית (CDU), אבל הייתה רחוקה עדיין שלוש שנים מהבחירות שבהן תזכה לראשונה בתפקיד הקנצלרית. הצלמת שתיעדה אותה אז, קלאודיה קמפף, מספרת שבמהלך הצילומים מרקל פשוט לא ידעה מה לעשות עם הידיים שלה: "היא הניחה להן להיות מוטלות בצדי הגוף, מה שגרם לה להיראות מעט חשופה, או שילבה אותן, ואז אמרתי לה 'את נראית יותר מדי כמו בת של כומר'", סיפרה הצלמת ב-2009. בחיפושיה אחר תנוחה הולמת, שילבה לבסוף מרקל את הידיים לצורת מעוין – והשאר היסטוריה.
"המעוין של מרקל" הפך לסמל המזוהה ביותר של הקנצלרית, וזכה לאין ספור פרשנויות. סקרנים ראו בו לא רק יהלום, אלא גם גשר או גג הנותן מחסה, וחובבי תיאוריות קונספירציה תהו אפילו אם מדובר בסימן שבאמצעותו חברי אילומינטי – אותה רשת מדומיינת של מושכים-בחוטים השולטים בחשאי בעולם – מזדהים זה בפני זה. מרקל עצמה אמרה בריאיון לפני שמונה שנים שבסך הכול חיפשה היכן להניח את ידיה, והודתה שהמעוין שלה מעיד כנראה על "מידה מסוימת של חיבה לסימטריה".
18 צפייה בגלריה
המותג "נחטף" על-ידי היריב הסוציאל-דמוקרט: "אתה לא יכול להסתובב ולעשות סימנים כאלה"
(צילום: AFP)
18 צפייה בגלריה
הפסיפס הענקי, שהורכב מיותר מ-2,000 תמונות ידיים, ניצב בברלין ב-2013. בשמאל תקפו: "פולחן אישיות"
(צילום: AFP)
עם הזמן הפך המעוין לנכס פוליטי של ממש. בבחירות שנערכו בשנת 2013 הוא התנוסס על שלט חוצות ענקי שהוצב ליד התחנה המרכזית בברלין וקידם את מועמדי מפלגת ה-CDU של מרקל. השלט, ברוחב 70 מטרים ובגובה של 20 מטרים, נשא תמונה ענקית של ידי מרקל בתנוחת מעוין, תמונה שהורכבה מפסיפס של יותר מ-2,000 תמונות קטנות יותר של ידיים, ונכתב עליו "העתיד של גרמניה בידיים טובות".
באותם ימים עוד ניסו יריביה הפוליטיים של מרקל להשתמש במעוין כנשק נגדה. אף שכל המושבים בפרלמנט עמדו לבחירה מחדש בבחירות ההן מפלגתה של מרקל החליטה באותה העת לנהל קמפיין שנשען מאוד על דמותה האהודה של הקנצלרית, ומפלגת המרכז-שמאל הסוציאל-דמוקרטית (SPD), יריבתה הגדולה של ה-CDU, האשימה את מפלגתה של מרקל בפולחן אישיות סביב הקנצלרית. גם מפלגת הירוקים מתחה ביקורת, וטענה: "אם זו הפוליטיקה, ירדנו נמוך מאוד".
אבל הביקורת לא הרחיקה את הבוחרים ממרקל: שבועות אחר כך היא ניצחה בבחירות בפער גדול, והעיתון הבריטי "גרדיאן" קבע אז כי המעוין הפך כנראה לאחת ממחוות הידיים המוכרות ביותר בעולם. עד כמה חזק הפך המותג? עד כדי כך ששמונה שנים עברו, והמנהיג של אותה מפלגה שהאשימה את ה-CDU בפולחן אישיות אימץ אותו בעצמו: לקראת הבחירות שייערכו ביום ראשון הקרוב, ושבהן ייבחר האדם שיחליף את מרקל אחרי עשור וחצי שבו הנהיגה את גרמניה ואירופה, הצטלם מועמד ה-SPD לתפקיד הקנצלר אולף שולץ לשער המגזין "זודויטשה צייטונג" כשהוא משלב את ידיו ויוצר את המעוין המרקלי.
הצילום של שולץ, הנהנה מהובלה יציבה בסקרים על פני מועמד המפלגה של מרקל ארמין לאשט, נועד להעביר מסר ברור: לא לאשט יביא המשכיות ויציבות אחרי 16 שנות שלטון של מרקל, אלא דווקא הוא, איש המרכז-שמאל שולץ, המכהן כשר האוצר בממשלת הקואליציה היוצאת של הקנצלרית. לקיחת הבעלות של שולץ על מורשת מרקל עוררה זעם מצד ה-CDU וגררה ביקורת גם ממרקל עצמה, שמיהרה להדגיש כי יש "הבדלים אדירים", כלשונה, בינה לבין שולץ.
באחד משלושת העימותים הטלוויזיוניים שנערכו בשבועות האחרונים בין המועמדים לתפקיד הקנצלר אמר לאשט לשולץ: "אתה לא יכול להסתובב, לעשות סימני מעוין – ובה בעת לדבר כמו סקסיה אסקן (אחת ממנהיגי ה-SPD, המייצגת את האגף השמאלי במפלגה)". אחרי הכול, סימן המעוין הפך לחותמת של הקנצלרית מרקל, לסמל מסחרי.
