השר ניר ברקת אמר היום (רביעי) כי הודיע לראש הממשלה בנימין נתניהו כי הוא וחברי כנסת נוספים מהליכוד יתנגדו אם חוק הגיוס יובא במתכונת שבה הוא מקודם - על בסיס החוק שאושר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת. "כדי לנצח במלחמה צה״ל צריך עוד חיילים. בלי ניצחון בקרב אין מדינה ואין תורה. כקצין בצנחנים שהוביל לוחמים לקרב תוך סיכון חיים, אני מצדיע ללוחמי צה"ל ומתחייב להיות ראוי להקרבה ולמסירות הנפש שלהם", אמר ברקת.
לקריאת המכתב המלא של ברקת - לחצו כאן
בהמשך המכתב הוא מפרט את העקרונות שעליהם צריך להיות מבוסס חוק הגיוס. בין היתר הוא מונה שירות לכלל תושבי המדינה שייתן מענה לצורכי מערכת הביטחון ולאתגרים לאומיים מרכזיים כפי שיוצגו על ידי מערכת הביטחון. לצד זאת הוא קורא להכרה בלומדי התורה ולהתאמת מסלולי השירות לאורח החיים של המגזר החרדי ולמגזרים אחרים. ברקת גם מציין כי יש לקבוע תמריצים וסנקציות דיפרנציאליות אל מול מסלולי השירות השונים.
בסיכום המכתב הוא מציין כי "ככל שבתום הדיונים בוועדת החוץ והביטחון, תונח על שולחן הכנסת הצעת חוק מתוקנת ומעודכנת שתכלול את העקרונות הנ״ל, אתמוך בה ואסייע בקידומה. אולם אם תובא למליאה הצעה שהיא 'עוד מאותו דבר', ואחריה נטל הביטחון יוסיף ליפול על כתפיהם של אותם אנשים – אתנגד להצעת החוק". מדבריו של ברקת עולה שייתכן כי אין רוב לקואליציה להעביר את החוק כפי שהוא מנוסח כרגע.
מהליכוד נמסר בתגובה למכתב: "מצופה מניר ברקת לטפל ביוקר המחייה ולא לחפש תירוצים להפיל ממשלת ימין בזמן מלחמה".
בהמשך לכך אמר ברקת: "מדינת ישראל בשעה מהקשות בתולדותיה וחובתי להביע את עמדתי הערכית שמשקפת את עמדת רוב הליכוד. אם מישהו מעוניין לתקוף שר בליכוד בגלל עמדה ערכית על חשיבות הגיוס לצה״ל בשעת מלחמה - מוטב שישתמש בשמו ולא בשם הליכוד. ישראל חייבת עוד חיילים כדי לנצח במלחמה. בלי ניצחון אין מדינה ואין תורה".
חבר ועדת החוץ והביטחון ח"כ דן אילוז התייחס ואמר: "למען הסר ספק, אני אחד מחברי הכנסת בליכוד שמתכוונים להצביע נגד חוק הגיוס, אם הוא לא יעבור שינויים משמעותיים שיהפכו אותו לאפקטיבי ונכון לצרכים הביטחוניים. הודעות דוברות בשם המפלגה אמורות לקדם את האג'נדה הלאומית ליברלית של המפלגה, לא לתקוף שרים שמביעים עמדה ששותפים לה רבים מחברי הסיעה. אסור שאיום פירוק הממשלה יהפוך את הליכוד לחותמת גומי לרצונות של השותפות הקואליציוניות, במיוחד כשהן מקדמות אג'נדה המנוגדת לערכים של הליכוד".
חוק הגיוס עבר בשבוע שעבר בקריאה ראשונה לאחר ש-63 ח"כים תמכו בו. היחיד מהקואליציה שהתנגד היה שר הביטחון יואב גלנט. מדובר באחד המתווים המורכבים לאישור מבחינת הכנסת בהרכבה הנוכחי, ובאחד מהאיומים הגדולים ביותר על הקואליציה נוכח הדרישה הציבורית שגם החרדים יישאו בנטל השירות הצבאי. לאחר הקריאה הראשונה עבר החוק לדיון בוועדת חוץ ביטחון בראשות ח"כ יולי אדלשטיין, אשר אמנם הצביע בעד אבל הבהיר: "מדינת ישראל עומדת בפני אתגרים מורכבים, ותפקידנו הוא לתת לה את כל התנאים לנצח. השיקול המרכזי יהיה מתן מענה אמיתי ומדויק לצורכי צה"ל. זה הכרחי, ואין לנו שום ברירה אחרת. כולנו צריכים צה"ל גדול, יעיל וחזק, וצה"ל גדול, יעיל וחזק צריך את כולנו. נעשה זאת בצורה נקייה, עניינית ובשיתוף פעולה של כל הגורמים".
ועדת החוץ והביטחון - דיון בחוק הגיוס
(צילום: ערוץ כנסת )
אדלשטיין פנה לנציגי הצבא שהגיעו לדיון הראשון, ואמר כי לדברים שלהם יהיה מבחינתו משקל רב יותר מאשר לדברי הח"כים בוועדה. "ארצה לשמוע מצה"ל גם על הצרכים האמיתיים בכל הקשור להיערכות למציאות הביטחונית שאנחנו מכירים היטב, אבל גם ארצה לשמוע איך מאחורי כל מספר עומדת היערכות נכונה. מבחינתי היערכות נכונה מסתכמת במשהו פשוט. צריכים לתת מענה לטווח קצר לצרכים, אבל שיעבוד גם לטווח ארוך".
החרדים עצמם חוששים כי לא יוכלו לחיות בשלום עם החוק שיגיע לבסוף להצבעה בכנסת, לאחר הדיונים בוועדה. הם גם דואגים כי לוח הזמנים הצפוף לא יאפשר להעביר חוק גיוס עד סוף הכנס הנוכחי של הכנסת, לקראת סוף חודש יולי. במקרה כזה יהיה פוטנציאל למשבר פוליטי גדול בין הליכוד לחרדים, שעלול להוביל להתפרקות הקואליציה.
