ניצולי השואה נוחתים בישראל, בערב יום השואה
(צילום: שמוליק דודפור)
20 שורדי שואה שחולצו מתופת המלחמה באוקראינה הגיעו בטיסות חילוץ מיוחדות לישראל אתמול, ערב יום השואה. זו המלחמה השנייה שהם חווים בחייהם והפעם גילם המבוגר הפך את מסע ההימלטות שלהם לקשה במיוחד. חלקם נדרשו לסיוע מיוחד בכדי לעזוב את ביתם ולהגיע לחוף מבטחים. משם הם רצו להגיע לישראל, שבימים אלה במיוחד נראית להם כמדינה היחידה עבורם.
לאחר שמוקדם יותר אתמול נחתו 11 ניצולי שואה, אמש נחתו בישראל תשעה ניצולים נוספים, במצב בריאותי מורכב, חלקם בכיסאות גלגלים או אף מרותקים למיטה. אחרי שנחתו בטיסת חילוץ המשותפת לזק"א, חב״ד, יד ישראל, הג'וינט, הקרן לידידות, הסוכנות היהודית ומשרד העלייה והקליטה נערך בשדה התעופה עם אמבולנסים כדי להעבירם לבתי חולים ובתי אבות.
אחד משורדי השואה, אהרון סקמורובסקי (84), חולץ עם אשתו מקייב על ידי מתנדבי זק"א - אבל לא הצליח להגשים את רצונו לעלות ארצה ונפטר בבית החולים בקישינב כשהוא מוקף בבני משפחתו. גופתו הובאה בטיסת החילוץ והוא ייקבר בישראל.
לודמילה קרבצ'וק פבלוגרד (90), הגיעה מעיירה ליד דניפרו. "נמלטנו לפני שהמלחמה הגיעה אלינו וידעתי שאני רוצה להגיע לישראל ולהיות עם הנכדה והנינים שחיים כאן", סיפרה ונזכרה במלחמה הראשונה של חייה, אז הייתה רק ילדה. "אני זוכרת שנסענו מאוקראינה, הפציצו את הרכבת שנסעה לפנינו. אמא שלי רצתה להחביא אותנו בתוך רכבת ובדרך ראינו חלקי גופות. אני לעולם לא אשכח את זה".
לודמילה והמשפחה נמלטו לקווקז ולמרות שהייתה רק בת תשע, היא כבר עבדה בשדות. "זה מה שהביא לנו קצת כסף. אני זוכרת שהייתי רעבה כל הזמן. מבחינתי זה ששרדתי, זה הניצחון שלי על הנאצים". אחרי המלחמה היא חזרה לאוקראינה וגרה לא רחוק מחרקוב שהופגזה קשות בידי הרוסים. כשמשפחתה דאגה לשלומה היא החליטה לעזוב ולעלות לישראל. "נסענו יותר מיממה והיה לא פשוט, לא הרגשתי טוב, אבל לא פחדתי כבר. תמיד אמרתי שהכול יהיה בסדר ובקרוב אראה את המשפחה בישראל".
מיכאל ולני לרמן, בני 82, הגיעו מקייב. משפחתם מפוצלת - שני ילדים חיים באוקראינה ונשארו שם ואחד עלה לישראל. מיכאל נזכר במלחמת העולם השנייה, בה הוא ומשפחתו היו ברוסיה. "אני זוכר היטב את הרעש של התותחים ואת הרעב הבלתי נסבל אחרי המלחמה", סיפר. הוא ביקר בישראל כבר 13 פעמים ולא דמיין שיעלה בנסיבות של מלחמה באוקראינה. "לעזוב בגיל כזה את הבית זה מאוד קשה. הילדים שלי לא יכולים לעזוב בגלל החוק שקיים ואני ממש דואג בגלל זה. אבא שלי נהרג במלחמה עם הנאצים, אני לא רוצה לאבד את ילדיי במלחמה הזו", אמר מיכאל. הוא נרגש מהגעתו ארצה דווקא ביום השואה. "זה הניצחון", אמר.
"אחיות של אמי נורו למוות ברחוב"
שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה שקיבלה את הניצולים, אמרה אמש כי "בין רבבות העולים החדשים, נקלטו בישראל מאות שורדי שואה ברגישות הגדולה של אגף הרווחה במשרד העלייה והקליטה אחרי החוויה הקשה שעברו . יש לנו זכות עצומה לחיות בחיקם, לשמוע את סיפור חייהם מלא הגבורה ממקור ראשון, ולהנציח את עדותם הצורמת עבור הדורות הבאים״. מנכ"לית הקרן לידידות איילת שילה תמיר הוסיפה: "אני גאה על הזכות שיש לנו להעניק לשורדי שואה, שבפעם השנייה בחייהם חשו סכנת חיים אמתית והפכו לפליטים, את סגירת המעגל שאפשרה להם להגיע הביתה – לישראל".
מנכ"ל זק"א, דובי וייסנשטרן אמר כי "המבצע הרביעי להטסה רפואית ממולדובה הסתיים בהצלחה. עשרות הפליטים שהובאו לישראל חולצו מאוקראינה במבצעים מורכבים שהובלנו ובזכות שילוב כוחות ושיתוף הפעולה עם הארגונים והקרנות הפועלים לצידנו״.
מוקדם יותר אתמול הגיעה טיסת עולים נוספת של הקרן לידידות שהגיעה מקישינב, מולדובה, ועליה היו 11 שורדי שואה ועוד כמאה עולים חדשים שנמלטו מאוקראינה. אחת מהן היא אינה קרטשובה, 86, שעלתה ארצה ביחד עם בתה ועם החתול שלה. "הייתי בת 5 כשגרנו ליד קייב ומלחמת העולם השנייה פרצה. אבא שלי גויס ביום השני למלחמה. אחיות של אמי שנסעו לכפר קטן ליד קייב נורו למוות ברחוב. כל המשפחה נהרגה", מספרת אינה ומשתפת כיצד אמה סיפרה בעבר איך שמעה אחרים אומרים: "תראו את היהודונים האלה, מגיע להם". אינה ברחה עם אמה עד לקזחסטן ומשם חזרו לקייב לאחר שהעיר שוחררה.
אב המשפחה מעולם לא חזר מהחזית. הוא נהרג בדצמבר 1941. לאחר שעבדה כמורה בקירגיזסטן, חזרה להתגורר בשנים האחרונות בקייב. "כשהחלה המלחמה בסוף פברואר, שמענו פיצוצים עזים. בטלוויזיה הודיעו שכדאי לאסוף את המסמכים ולהיות מוכנים לעזוב. ביום הראשון למלחמה החלטנו לעזוב את קייב ונסענו לבית של קרובי משפחה באזור צ'רקסי. גם שם היו הפצצות. בסופו של דבר הבנו שאין טעם להישאר ושצריך לעזוב לישראל". אינה, שתתגורר ביחד עם בתה בנוף הגליל, מסכמת: "אני מרגישה נורא שבגילי צריכה לברוח שוב. במלחמת העולם השנייה הייתי רק ילדה חסרת אונים. עכשיו בגיל 85 אני שוב חסרת אונים ונאלצת לברוח".
מאז פרוץ המלחמה באוקראינה, הקרן לידידות והסוכנות היהודית סייעו לחילוצם של אלפי יהודים מבתיהם אל המדינות הגובלות עם המדינה ותמכו בהם גם בעלייה לישראל. גויסו מיליוני דולרים שבאמצעותם סיפקו מזון תרופות וציוד הכרחי, וגם קו תמיכה וסיוע ועוד.
פורסם לראשונה: 22:58, 27.04.22
