בימין בירכו הבוקר (שישי) על ההחלטה שקיבל שר הביטחון ישראל כ"ץ, שנכנס רק לפני שבועיים לתפקיד, להפסיק את השימוש בצווי מעצר מנהליים נגד תושבים יהודים ביהודה ושומרון. ראשון המברכים היה השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שלאורך השנים התנגד לשימוש בצווי המעצר נגד יהודים בטענה שמדובר במהלך לא-דמוקרטי בעליל - אך לא נגד ערבים כחלק מהמאבק בפשיעה.
"יש שר ביטחון בירושלים! מברך את חברי השר ישראל כ"ץ על בשורה חשובה ואדירה, החלטתו הבוקר להפסיק את מתן הצווים המנהליים למתיישבים ביו"ש, זה תיקון עוול של שנים רבות וצדק עם אותם אוהבי הארץ. ישראל, כל הכבוד!", מיהר השר להגיב. כעורך דין שפעל בעבר לסייע ליהודים שנעצרו בחשד לעבירות על רקע אידאולוגי הוא תקף לא אחת את הכלי הזה. בין היתר כתב בטור ב-2015 כי מעצרים מנהליים אינם יעילים אלא רק "מתדלקים" את הפעילים. הוא הזכיר כי הוא עצמו נשלח למעצר בית מנהלי כשהיה בן 18, וטען כי הדבר רק חיזק את נחישותו כ"פעיל למען ארץ ישראל".
גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בירך את שר הביטחון על אחת ההחלטות הראשונות שעליהן הודיע, והפך בכך את עמדת קודמו. "אני מברך את ידידי ושותפי ישראל כ"ץ, על החלטה אמיצה ומתבקשת. בהחלטתו ביטל אפליה ארוכת שנים נגד מתיישבי יהודה ושומרון ושם קץ לעוול במסגרתו המתיישבים היו אזרחים סוג ב' והופעלו כלפיהם אמצעים דרקונים ולא דמוקרטיים שרמסו את זכויותיהם, אמצעים שלא מופעלים כנגד אף אוכלוסיה אחרת במדינת ישראל מלבד מחבלים ואויבים מסוכנים", מסר סמוטריץ'.
לדבריו, "המתיישבים הם אזרחים שומרי חוק המתנגדים לכל סוג של אלימות או נטילת החוק לידיים, ואולם ככל שישנן תופעות פסולות כאלה חלילה הן אמורות להיות מטופלות על ידי המשטרה ומערכת המשפט בהתאם לסדרי הדין ודיני הראיות של הדין הפלילי, בדיוק כמו כלפי כל אזרח או אוכלוסיה אחרת".
שר הנגב מהגליל, יצחק וסרלאוף מעוצמה יהודית, כתב בחשבונו ברשת X: "החלטת שר הביטחון להפסיק את השימוש בצווי מעצר מנהליים נגד מתיישבים ביו"ש, היא החלטה מבורכת ושינוי המדיניות הפושעת כלפי המתיישבים שמוסרים נפשם למען המדינה".
שר התקשורת, שלמה קרעי מהליכוד, תקף את חברו למפלגה יואב גלנט, שעד לפני שבועיים סירב לבטל את השימוש בצווים, ואת היועצת המשפטית לממשלה. "עוד חרפה של הנטע הזר שהסתנן לליכוד שהיינו צריכים להסיר. האדון גלנט, וקודמיו מ'הימין' בנט וליברמן, לא השכילו להבחין בין אוהב לאויב. אנחנו בליכוד לא נעבוד יותר אצל האנרכיסטים והיועמ"שית ולא נאפשר אפליה ופגיעה במתיישבים יהודים".
הוא הוסיף: "יבוטלו כל הצווים המנהליים כלפי מתיישבים יהודים לאלתר! כבר ראינו השבוע שריקוד 'מה יפית' לא גורם לבית הדין האנטישמי לשנוא אותנו פחות. יש לנו ציפיות גדולות ממי שיש לו ניסיון רב שנים במערכת הישראלית, אבל לא כבול על ידי תפיסות שגויות, שיחזיר את ערכי הליכוד גם למעוזי וקסנר ושות'. יישר כח!".
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, פתח את תגובתו בציטוט: "גַּם-אַתְּ בְּדַם-בְּרִיתֵךְ, שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיִךְ מִבּוֹר אֵין מַיִם בּוֹ. שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן, אֲסִירֵי הַתִּקְוָה", ובירך את כ"ץ "על ההחלטה המוסרית, הצודקת והנכונה על הפסקת השימוש בכלי המעצרים המנהליים". הוא ציין כי "לאור ההודעה הברורה והברוכה של השר כ"ץ נבחן בוועדת החוקה כיצד בא לידי ביטוי היישום בשטח של הנחיית הדרג המדיני ונתאים את נוסח הצעת החוק שכבר נמצאת על שולחן הוועדה".
שר המשפטים יריב לוין מסר כי "המתיישבים החלוצים ביהודה ושומרון הם ברובם המכריע שומרי חוק. מקרים של אלימות פסולה צריכים להיות מטופלים כנהוג ביחס לכל אזרח ישראלי ובהתאם לחוק, כמקובל בכל מקום בארץ. סוף לאפליה". יו"ר ש"ס אריה דרעי מסר: "הגיע הזמן לחדול מהאפליה הזו כלפי אזרחים, שרובם המכריע שומרי חוק ומוסרים נפש לחיזוק אחיזתנו בארץ ישראל".
ראש מועצת שומרון יוסי דגן מסר כי הוסרה החרפה "של המעצרים המנהליים, המפלים בצורה דווקאית את המתיישבים ביו"ש. הכלי הזה איננו פעיל כלפי מאפיונרים שרוצחים אנשים ברחובה של עיר במטעני חבלה. ההתיישבות ביו"ש מתנגדת בכל תוקף לפעילות אלימה, מערכת אכיפת החוק מחוייבת לפעול נגדה, אולם אך רק בכלים דמוקרטיים".
ראש המועצה האזורית בנימין ויו"ר מועצת יש"ע, ישראל גנץ, אמר כי הכלי שבוטל הוא "דרקוני שאינו נוהג במדינת חוק נגד אזרחים, ותכליתו לפעול במסגרת מלחמה באויב. רשויות החוק צריכות לפעול בהתאם לחוק ולהעניש עבריינים באמות מידה דמוקרטיות. לאורך התקופה דרשנו לעצור את השימוש בצווים המינהליים שפוגעים בזכויות אדם בלי משפט ובלי ראיות, כעת ההחלטה של שר הביטחון עושה צדק".
מנגד, היו מי שהביעו חשש שלהחלטת שר הביטחון יהיו השלכות משמעותיות. ח"כ גדי איזנקוט מהמחנה הממלכתי אמר כי ההחלטה היא "שגיאה חמורה ומסוכנת, צעד נוסף בדרך להסלמה חמורה ביהודה ושומרון, עליה נשלם כולנו". לדבריו, "החלטת שר הביטחון להפסיק את השימוש בצווי מעצר מנהליים כלפי יהודים במקרים קיצוניים למניעת פיגועי טרור, תפגע קודם כל במשימת צה"ל כריבון המספק ביטחון ואכיפת חוק וסדר באיו"ש. יעדם של הצווים איננו אוכלוסיה יהודית שומרת חוק, אלא גורמי טרור קיצוניים שמכתימים ומסכנים אותנו כחברה. תארו לכם שהיה מבוצע מעצר מנהלי לברוך גולדשטיין, או לרוצח משפחת דוואבשה".
כמו כן, ארגוני זכויות אדם הביעו חשש שהחלטת שר הביטחון תאפשר למתנחלים אלימים לבצע פעולות תג מחיר בקלות. ארגון "תג מאיר", הנאבק בפשעי שנאה, מסר: "צווי המעצר המנהליים מיועדים נגד טרור יהודי, תגי מחיר ופעולות נקמה נגד פלסטינים חפים מפשע. הפסקת השימוש בצווי מעצר מנהליים תתיר את דמם ורכושם של פלסטינים אלו באישור שר הביטחון. השר כ"ץ מתעלם מהנזק המדיני והביטחוני שייגרם לישראל בשל החלטה זו, ומסתכן בהחלטות נוספות נגד ישראל בטריבונלים בינלאומיים, למען רווח פוליטי אמיתי או מדומיין".
"יש דין", ארגון מתנדבים לזכויות אדם, מסר כי "מעצרים מינהליים הם צעד דרקוני ואנטי-דמוקרטי שראוי לחדול משימוש בו כלפי פלסטינים וישראלים כאחד. תחת זאת על רשויות החוק לנהל חקירות אפקטיביות ולהעמיד דין כאשר ישנן ראיות מספקות לכך. נזכיר שאלפי פלסטינים מוחזקים במעצרים מינהליים מכוח צווי מעצר מינהלי שהשר כ"ץ לא ביטל".
ארגון "שלום עכשיו", תקף את המהלך ומסר כי "ביטול צווי המעצר המנהליים למתנחלים בלבד הוא צעד ציני ומנותק שמלבין ומנרמל את הטרור היהודי ההולך ומתגבר בחסות המלחמה. במקום להילחם ביד קשה במתנחלים אלימים, השר כ"ץ מחלק להם פרסים, ומעביר מסר ברור שהאלימות משתלמת. את המחיר בשטח ישלמו חיילים, פעילים ופלסטינים".
הכלי שבמחלוקת
השימוש בצווי מעצר מנהליים נעשה כבר שנים ארוכות על ידי מערכת הביטחון נגד פלסטינים וגם מתנחלים שחשודים בפעילות טרור, והוא מבוסס על חוק סמכויות שעת חירום מ-1979, המאפשר מעצרים מנהליים בזמן מצב החירום השורר במדינה. בחוק נקבע כי לשר הביטחון סמכות לעצור אדם לתקופה של עד שישה חודשים, אם קיימת סבירות שהחזקת אותו אדם במעצר מסייעת לשמירה על ביטחון המדינה. לרמטכ"ל סמכות לעצור אדם ל-48 שעות.
על מערכת האכיפה להביא את העצור למשפט תוך 48 שעות, אחרת הוא ישוחרר. הדיונים בהליכי המעצר בבתי המשפט נעשים בדלתיים סגורות. לשופט מחוזי סמכות לבטל את הצו אם הוכח שהמעצר לא היה מטעמים ביטחוניים, ובכל מקרה ניתן לערער על המעצר בפני בית המשפט העליון. סמכויות שר הביטחון לפי החוק לא ניתנות להאצלה לגורם אחר.
בשנים האחרונות גברו המקרים שבהם מערכת הביטחון הוציאה צווי מעצר מנהליים נגד יהודים ביהודה ושומרון, על-רקע חשדות במעורבות במעשי טרור. גם במהלך המלחמה חתם שר הביטחון המפוטר יואב גלנט על צווים מנהליים נגד מתנחלים שחשודים בטרור נגד פלסטינים.
כ"ץ לא ביטל את העשרות צווים הקיימים אבל הוא לא יאריך אותם עם מועד פקיעתם בעוד מספר שבועות. בשב"כ מסרבים להתייחס להודעה.
