ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע אתמול (ראשון) לשרי הקבינט המדיני-ביטחוני על פירוקו של קבינט המלחמה, שבוע אחרי פרישת המחנה הממלכתי מממשלת החירום - ויציאתם של בני גנץ וגדי איזנקוט מהפורום המצומצם.
גנץ: "עוזבים בלב שלם, נתניהו מונע מאיתנו להתקדם לניצחון האמיתי"
(צילום: לע"מ)
החלטת נתניהו הייתה צפויה, בצל דרישת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לצרפו לפורום במקום השרים הפורשים. אחרי פרישת השניים, נותרו בקבינט המלחמה רק ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט, השר המקורב לנתניהו רון דרמר ויו"ר ש"ס אריה דרעי.
למרות ההודעה על הפירוק, ההערכה, עוד לפני הפרישה של גנץ, הייתה שהפורום המצומצם תחת השם "קבינט המלחמה" יפורק, ובמקומו נתניהו ימשיך לכנס ישיבות מצומצמות - תחת ההגדרה של "התייעצויות" - מהן ימודרו בן גביר ושר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ'.
למעשה, קבינט ניהול המלחמה - בלי איזנקוט וגנץ - כבר התכנס, בשיחה טלפונית. אבל לשכת ראש הממשלה הגדירה את הכינוס "התייעצות ביטחונית", אף שהמשתתפים בו היו אותם משתתפים בקבינט המלחמה - כולל ראש המל"ל הנגבי והמוזמנים האחרים. לפחות שני כינוסים כאלה נערכו - ואחד מהם היה ביום חמישי האחרון, בעניין ההסלמה בצפון והמגעים לעסקת חטופים.
יעילות מול קואליציה
מאחורי ההחלטה של נתניהו עמד מכבש לחצים. מצד אחד, קבינט המלחמה היה הגוף היעיל ביותר לניהול המלחמה מאז שפרצה. הוא היה חלק מההסכם בין נתניהו לגנץ, שבו נקבע כי הניהול הטקטי של המלחמה יתקיים שם בפורום הזה - ולא בקבינט המורחב.
בניגוד לקבינט המורחב, שבו יושבים לעיתים כ-50 בני אדם, בהם שרים, מוזמנים נוספים ממערכת הביטחון ויועצים או ראשי מטות, ניהול הישיבות בקבינט המצומצם היה קל יותר בשל מיעוט המשתתפים בו. כולם מדברים באותה שפה, הישיבות נמשכו אולי שעות - אבל לא היו מייגעות, בניגוד לקבינט המורחב - שבו מבקש כל שר לדבר.
קבינט המלחמה התכנס לאורך קיומו עשרות פעמים, אבל מעטות הפעמים שבהן הגיעו המשתתפים להצבעות. רק לנתניהו, גנץ וגלנט הייתה זכות הצבעה - אך לרוב היו בו הסכמות והבנות ולכן לא היה צורך להצביע.
עוד לפני פירוק הפורום המצומצם, נתניהו חש שהוא בעמדה מנוגדת לחבריו בעניין החטופים - וניסה להעביר את ההחלטות הנוגעות למנדט של צוות המו"מ לקבינט המורחב. בקבינט המורחב חברים גם שרים בעלות עמדות ניציות יותר - ושם קיימת התנגדות להגמשת עמדות. נתניהו סבר שהמנדט לצוות המו"מ צריך להיות מאושר בקבינט המורחב.
אחרי פרישת גנץ, האמריקנים, גם בביקור מזכיר המדינה אנתוני בלינקן, לחצו על נתניהו לא לפרק את קבינט המלחמה. האמריקנים האמינו שמדובר בגוף מתון יותר שלא יקבל החלטות קיצוניות. אחת האפשרויות הייתה שישראל כ"ץ ייכנס - אך סמוטריץ' ובן גביר לחצו שבכל מקרה של הרחבת הקבינט הם חייבים להיות בפנים. נתניהו הבין שאם יפעל אחרת הוא יסתכסך עם השותפות הקואליציוניות, ולבסוף החליט לשמר את הפורום - אבל לא בשמו.
בפירוק קבינט המלחמה נתניהו מסנדל את עצמו מצד אחד, אך ייתכן שמתוך מטרה. החלטות חשובות יצטרכו להגיע לקבינט המורחב, שם כאמור יש רוב ניצי של שרים ומעט מאוד יכולת תמרון - אבל ייתכן שזה מה שהוא רוצה - במסגרת ניסיונותיו למנוע את הפסקת המלחמה.
צעדים נגד הרשות - בדיון הבא
בשבוע שעבר, מיד לאחר הודעת הפרישה של בני גנץ, הודיע השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר כי שיגר מכתב לראש הממשלה נתניהו, ובמכתבו הוא דרש להיכנס לקבינט המלחמה. "כעת עם פרישתם של שרי הקונספציה, אין עוד תירוץ להחרמת והדרת שותפים ושרים בכירים ודאי שותפים שהזהירו בזמן אמת מהקונספציה והתפיסה שהיום כולם מבינים שהייתה שגויה. כשר בממשלה, יו"ר מפלגה ושותף בכיר בקואליציה, אני דורש בזאת להצטרף לקבינט זה". את מכתבו חתם, ככל הנראה בטעות: "ח"כ איתמר בן גביר, השר לביטחון".
בדיון הקבינט המדיני-ביטחוני הלילה עלו כמה צעדים "לחיזוק ההתיישבות ביהודה ושומרון", כלשון לשכת ראש הממשלה, ובהם כאלה שבאים בתגובה למדינות שהכירו באופן חד-צדדי במדינה פלסטינית אחרי 7 באוקטובר, וכתגובה נגד הרשות הפלסטינית בעקבות פעולותיה נגד ישראל בגופים בינלאומיים. לפי לשכת ראש הממשלה, שר הביטחון יואב גלנט והיועמ"שית גלי בהרב מיארה ביקשו פרק זמן נוסף להעיר הערותיהם לחלק מסעיפי ההצעות. ראש הממשלה הנחה להביא את כל ההצעות להצבעה בישיבת הקבינט הבאה.
