פחות מיממה אחרי שבית הדין הבינלאומי לצדק שמושבו בהאג פרסם את החלטתו על פעולות ישראל בשטחי עזה והגדה המערבית, תקף חיל האוויר את נמל חודיידה והשמיד מתקני תשתית של המיליציות החות'יות. יש זיקה הדוקה בין שני האירועים - ולנו הישראלים חשוב להבין אותה.
התקיפה האווירית בנמל התימני היא שתאפיין את מלחמות ישראל בשנים הקרובות.עד אשר לא יעבור מן העולם משטר האייתוללות בטהרן, עד שלא ישתנה לחלוטין אופיה האידיאלוגי, הסמכותני והאימפריאליסטי של המדינה האיראנית, היא תנסה לחסל את מדינת ישראל על ידי תוקפנות צבאית שבסיסה באותן מדינות האזור הנתונות לשליטתה. זו טבעת האש שעליה מדבר המנהיג הרוחני של איראן בספרו. הוא בונה על כך כי מטחי נשק רקטי שישוגרו לישראל מכל עבריה יביאו להתפוררות החברה הישראלית ומדינתה. זה מה שאיראן מנסה לעשות כאן מאז 7 באוקטובר - מעזה, מלבנון, מסוריה, מעיראק ומתימן משוגרים לישראל טילים באליסטיים וכטב"מי נפץ. בשחר ה-14 באפריל אף שוגרו מאיראן עצמה 330 טילים וכלי טיס.
זה לא ייפסק, תהיינה אולי הפוגות, אבל איראן בנתה את המערך הזה של מיליציות חמושות היטב כדי שהן תופעלנה למימוש היעדים האסטרטגיים של המשטר. מכיוון שישראל מפריעה לאיראן להשיג יעדים אלה, איראן תנסה להביא לחיסולה. מה שהאיראנים רואים שמתרחש בגליל העליון, השרוף והנטוש, משכנע אותם שהם בדרך הנכונה - שבסוף ישראל תתפורר.
על כן, גם בטרם חצתה איראן את הסף הגרעיני, תצטרך ישראל לפעול. קל וחומר אם תחצה אותו. ממשלה אחראית בירושלים, ואני מאמין כי אכן תהיה כזו, תהיה חייבת לפעול נגד בסיסי השיגור של שלוחי איראן גם הרחק מגבולות ישראל, כמו בחודיידה המצויה כ-1,700 קילומטר מבסיס נבטים שבנגב. כך גם בעיראק ובצפון סוריה. זו תהיה מלחמה ממושכת בטווחים ארוכים, תוך הפעלת יכולות ארוכות טווח ורבות עוצמה. בשלב מסויים גם איראן עצמה לא תהיה חסינה. לא תהיה לנו ברירה.
בחלק הביצועי, ייתכן שלא יהיו לנו שותפים ונצטרך לפעול לבד. אבל בלי שותפים מדיניים-אסטרטגים לא נוכל לפעול כלל
בחלק הביצועי, ייתכן שלא יהיו לנו שותפים ונצטרך לפעול לבד. אבל בלי שותפים מדיניים-אסטרטגים לא נוכל לפעול כלל. ארצות-הברית ובריטניה הן שותפות כאלה, אבל לא רק הן. כך גם מדינות דמוקרטיות בעולם, ומדינות באזור היודעות מה יעלה בגורלן אם תצליח איראן במזימתה. ישראל מבודדת מדינית לא תוכל לנהל את המלחמה הבלתי נמנעת הזו - ההחלטה של בית הדין בהאג היא שיחת ההשכמה.
57 שנה שולטת ישראל בגדה המערבית. מה קרה עכשיו, ב-2024, שההחלטה האנטי ישראלית עברה שם? כל עוד לא נטרקת הדלת להסדר קבע, שליטתנו באותה חמישית ארץ ישראל שחיים בה 5.5 מיליון פלסטינים אינה נתפסת ככיבוש סופי ובלתי הפיך. צעדי הסיפוח של סמוטריץ' והמצייתים לו משמעותם סיפוח מיידי ומוחלט של הגדה המערבית. לזה אין לנו שותפים בעולם אלא רק מתנגדים נחרצים, כולל ידידי ישראל בעבר. אם לא נבטל את השתלטות אנשי סמוטריץ' על מה שהיה המנהל האזרחי, אם לא נעצור את ריסוקה הכלכלי של הרשות הפלסטינית, אם לא נעצור את הטיהור האתני שמבצעים המתנחלים הקיצוניים בשטחי C, נישאר לבד. כמו באולם ספון העץ של בית הדין בהאג.
בשנים הקרובות נדרש להרבה מבצעי "יד ארוכה". אבל בלי שכל בראש היד הארוכה לא תוכל להכות.
ד"ר אפרים סנה, תא"ל במילואים, שירת כשר וכסגן שר הביטחון בממשלות ישראל, חבר הנהלת תנועת "מפקדים לביטחון ישראל"
