"חיסונים בבית הספר - לבזבז שעות"
(צילום: שחר גולדשטיין)
המפקחת על תחום הבריאות במשרד החינוך, אפרת לאופר, אמרה הבוקר (שני) באולפן ynet כי משרדה ממשיך להיערך ל-1 בספטמבר - והתנגדה למתן חיסוני קורונה בבתי הספר. לדבריה, "כרגע, כשאנחנו מגיעים לספטמבר, כל שעה עם המחנכת ועם המורה לחינוך גופני שמוציא את הילדים רגע החוצה למגרש לפרוק את כל האנרגיה - הרבה יותר חשוב מלבזבז על השעות האלו עכשיו לחסן בבתי הספר".
5 צפייה בגלריה
"כשהילדים מגיעים לכיתה, הם רוצים להיות עם החברים". אפרת לאופר
(צילום: יריב כץ, מוטי קמחי)
5 צפייה בגלריה
"לא רואה מצב שילד יעשה שבע פעמים בשבוע בדיקות אנטיגן". ד"ר אמיר עלימי
(צילום: הדר יואביאן)
מדברים על ילדים בני 12, לא בני 3. גם לא חייבים לעשות ב-12:00 - אפשר גם ב-07:00 או ב-14:00 בצהריים. למה לא?
"אנחנו קוראים להורים - אנחנו עדיין באוגוסט ויש עוד שבועיים לפתיחת שנת הלימודים. הפריסה של החיסונים היא הרבה יותר רחבה, ובכל רשות יש נקודות של קופות חולים של מבוטח יכול ללכת להתחסן. לא צריך לפתוח את בית הספר ב-14:00 בצהריים בשביל החיסון. בואו נקדיש את יום הלימודים, יש ילדים עכשיו שמגיעים לכיתה א' וילדים שמגיעים לכיתה ז', שעוברים מבית ספר יסודי לחטיבה. מה יותר חשוב להם מלפגוש את המחנכת החדשה?".
לדעת ששנת הלימודים תימשך כסדרה, לדעת שיש לילדים תו ירוק אמיתי, לדעת שהם מוגנים. זה לא חשוב?
"בשביל תו ירוק, אותם ילדים - וגם ההורים שלהם - יכולים ללכת להתחסן בקהילה ובקופות החולים. אנחנו נשמור עליכם וניתן לכם כרגע את המעטפת הפדגוגית והרגשית".
פרופ' יולי תמיר: לא חייב להיות מתווה אחד בכל הארץ"
(צילום: אריק מרמור, שחר גולדשטיין)
לא מדברים על תלמידי כיתה א' שלא יכולים להתחסן. יש תלמידי כיתה ח'-ט' שמעדיפים להיות בים או בבית מללכת להתחסן. אם הם כבר בבית ספר, וחברים אומרים להם 'כבר התחסנתי, בואו נלך בהפסקה', אז למה לא?
"קודם כל אני יכולה להגיד שהילדים כבר מיצו את החופש ואת ההליכה לים, והם רוצים להגיע לבית הספר. כשהם מגיעים לכיתה, הם רוצים להיות עם החברים. זה אחרת. בשעה הזאת זה לא 'בוא נלך' וזה. כשהם יושבים עם החברים, הם רוצים להיות איתם".
מה עם לחנך לערבות הדדית? זה לא אחד הדברים הכי חשובים בבית הספר? חיסון זה ערבות הדדית.
"מעולה. כשהתלמידים יגיעו לכיתה וידברו איתם, ופתאום בכיתה הם יתחילו לשמוע 'אני התחסנתי לפני שבוע' ויתחיל איזשהו שיח, אנחנו מאמינים שגם הם ילכו להתחסן אחר הצהריים".
5 צפייה בגלריה
במשרד החינוך רוצים לשים דגש על "צמצום הפערים הרגשיים". השרה שאשא-ביטון
(צילום: קובי קואנקס)
תקדמו שיעורי חינוך או חברה שישכנעו תלמידים להתחסן?
"אנחנו לא מתנגדים במשרד החינוך לחיסונים, להיפך. כשהתחילו החיסונים הובלתי את ההחלטה להכניס את צוותי החינוך להתחסן בגלים הראשונים, כשעוד היה מספר מועט של מתחסנים. אחר כך, כשנכנסו גם בני הנוער, אנחנו מעודדים ומדברים. אנחנו מעודדים ומחנכים את הילדים כל הזמן. אנחנו כרגע רוצים לתת להם מעטפת רגשית. אתם צריכים להבין, אחרי שנה ובאמת בחוסר ודאות, אנחנו רוצים לדבר איתם קצת על מה הם מרגישים בפנים ולא לדבר איתם רק על חיסון. אנחנו רוצים לשאול אותם מה היה, מה היה להם בחופשה, מה קורה".
אבל את אחראית על בריאות, ואנחנו לא מדברים על בריאות הנפש - והבריאות הפיזית משליכה גם על הנפשית. לא תעודדו מורים לדבר על חשיבות החיסון?
"אנחנו מעודדים ויש הסברה בנושא. אתמול הייתה שיחה עם הנהגת ההורים הארצית וגם שם אמרנו להם לעודד את ההורים כן לגשת להתחסן ולבצע את בדיקות האנטיגן. אנחנו לא נגד. אנחנו רק אומרים שיום לימודים אמור להיות מוקדש ללימודים ולצמצום הפערים הרגשיים, ואני רוצה להגיד שזה נכון גם לבריאות הפיזית - אבל הבריאות הרגשית פה. אצל ילדים העניין החברתי חשוב מאוד וגם על זה צריך לשים דגש".
"סומכים על ההורים"
כשנשאלה מדוע לפתוח את הלימודים ב-1 בספטמבר, שבו מעט ימי לימוד, במקום ב-1 באוקטובר - תאריך שייתן יותר זמן להיערך - השיבה לאופיר: "מדברים פה כל הזמן על חוסר ודאות ועל שגרה. ה-1 בספטמבר הוא מצב של שגרה. זו תחילת שנת הלימודים ואנחנו רוצים לתת לילדים לחזור לשגרה. אנחנו ערוכים ל-1 בספטמבר ועובדים ימים כלילות להיערך ל-1 בספטמבר. אנחנו נערכים כרגע עם חמש שכבות הגנה. התחלנו במבצע סרולוגי שמונגש לילדים בני 3 עד 12, שיש להם אפשרות לבוא ולעשות בדיקה סרולוגית פשוטה".
כמה כבר עשו אותה?
"בחברה החרדית כבר כ-20 אלף. בשבוע הבא אנחנו נהיה בפריסה ארצית, כרגע זה רק בחברה החרדית - בערך בתשע רשויות".
את מאמינה שתוך שבועיים יהיה אפשר לבדוק סרולוגית 1.6 מיליון תלמידים?
"עושים את כל המאמצים כדי שזה יצליח. פיקוד העורף גם לוקח חלק עם מפקדת אלון. אנחנו ערוכים לזה יחד עם הצבא והשלטון המקומי".
לדברי לאופר, "אנחנו כמשרד החינוך, ואני חושבת שזו סולידריות ארצית, סומכים על ההורים שירצו לערוך בדיקה לילד שלהם - כי הם לא ירצו שילד מאומת יכניס את כל הכיתה לבידוד. יש קומץ של הורים שהם לא בסדר, זה נכון, אבל רוב ההורים לא כאלה. ההורים רוצים שהילדים יגיעו לכיתה ותהיה להם שגרה".
את אומרת שזה עדיין בטוח לילדים יותר מלהסתובב בקניון.
"מה זאת אומרת? בטוח הרבה יותר מאשר שילד יקום עכשיו ב-12:00 או ב-13:00 בצהריים. אני אחראית על בריאות ומדברת גם על קידום בריאות - עד כמה חשובה השגרה, לקום בבוקר, לצחצח שיניים, להתלבש ולהגיע לבית הספר".
עוזר מנהל בית החולים האנגלי ואחראי מערך הקורונה, ד"ר אמיר עלימי, התנגד לפתיחת שנת הלימודים בבת אחת לכולם, ואמר גם כי "בתור רופא ילדים, אני לא רואה מצב שילד יעשה שבע פעמים בשבוע בדיקת אנטיגן בבית (שנועדו לפי משרד החינוך למנוע בידודים, א"ל). אפשר להתחיל לפתוח את שנת הלימודים בשכבות מסוימות ולראות איך המודל עובד, גם מבחינה רגשית. שבוע-שבועיים שלא יתכנסו בתחילת ספטמבר, אולי ב-14 בספטמבר. אי אפשר לפתוח את שנת הלימודים עם מערכת הבריאות שהולכת לכיוון של קריסה, אנחנו לא יודעים מה יהיה בעוד שבועיים".
"אני בעד שמערכת החינוך תיפתח", השיב ד"ר עלימי. "צריכים ללמוד לחיות עם הקורונה כמו שצריך. אבל אסור לשכוח שזן הדלתא מדבק פי 2.6 יותר מהזן הראשוני, ואנחנו מתעמתים עם וירוס חזק. זה יהיה קשה בלי בידודים, כי זה פשוט יהיה נדבק ועוד נדבק ועוד נדבק וגלגל שלא הסתיים. מהילדים זה יגיע להורים ויגיע לסבא ולמערכת הבריאות".
לאופר השיבה: "לא כל הכיתות יבצעו בדיקות כל יום, אלא בכיתה שבה יתגלה חולה מאומת תהיה להורים אפשרות להיבדק כל יום בבדיקת אנטיגן - ובהתאם לזה ניתן להמשיך להגיע וללמוד. המטרה היא אחת, להחזיר את הילדים לשגרה ולביטחון. אנחנו גם רוצים לצמצם את כמות התלמידים שיישבו בבית בבידוד".
פרופ' תמיר: "לא חייב מתווה אחד לכל הארץ"
שרת החינוך לשעבר ונשיאת המכללה האקדמית בית ברל, פרופ' יולי תמיר, תמכה גם היא בפתיחה מלאה של שנת הלימודים - תוך שמירה על בדיקות, חיסונים ועל ביטחון המורים. "צריך לתת למוסדות החינוך להתנהל על פי דרכם ועל פי החברה", אמרה. "בחברה הערבית רוצים למשל להתחסן בבית הספר, כי אחרת לא יתחסנו. במקומות אחרים אולי נוח יותר לחסן בשעות אחר הצהריים. זה צריך להיות שיתוף פעולה של הרשות של בית הספר".
לדבריה, "בישראל יש קבוצות אוכלוסייה שונות, וצריך להתאים את ההתנהגות החינוכית למרחב התרבותי שלה. לא דין רמת אביב כדין כפר קאסם כדין עיר חרדית. צריך לשבת עם ראשי הערים, המנהלים ואולי ועדי ההורים ולהחליט ולהתאים את המדיניות. לא חייב להיות מתווה אחד בכל הארץ".
פרופ' תמיר ביקשה גם לתת למוסדות האקדמיים חופש לבחור איך להתנהל: "אי אפרש ללמד הוראה בזום, ואי אפשר ללמד רק מרחוק. אנחנו מאבדים את היכולת להיות מוסדות להשכלה גבוהה. ברוח האוטונומיה וברוח האחריות שניתנת לנו על חינוך המורים העתידיים והילדים, אנחנו צריכים לקבל את האפשרות לנהל נכון את המוסדות שלנו וזה דבר בסיסי".
