מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן הזהיר אמש (רביעי) בפגישה שקיים עם נציגי נאט"ו בריגה, בירת לטביה, כי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין יכול להורות על פלישה לאוקראינה תוך זמן קצר. לדבריו, "אנחנו לא יודעים אם פוטין קיבל החלטה לפלוש לאוקראינה, אבל אנחנו כן יודעים שאם הוא ימצא את הסיבה לעשות זאת, הוא העמיד את היכולת שזה יקרה תוך זמן קצר, אם ירצה בכך. עלינו להתכונן לכך".
בלינקן ציין כי "ארה"ב הבהירה לרוסיה שאם היא אכן תעשה זאת - תהיה תגובה אמריקנית נחרצת, כולל באמצעות סנקציות כלכליות כבדות שישפיעו רבות על מוסקבה". במהלך היממה הקרובה צפוי בלינקן להיפגש עם שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב בשבדיה. "מזכיר המדינה יבהיר את ההשלכות שיהיו לפעולות מוסקבה כלפי קייב בפגישה בין השניים", אמר בכיר במחלקת המדינה לסוכנות הידיעות רויטרס.
המתיחות בין הצדדים, על רקע ריכוז כוחות רוסיים חריג לאורך גבול אוקראינה, הייתה במוקד מסעו של בלינקן באירופה השבוע, והיוותה חלק מרכזי גם בפגישתו עם עמיתיו בנאט"ו. בלינקן גם קרא במהלך הפגישה לאוקראינה "להמשיך לנהוג באיפוק", מכיוון שלדבריו, "המשחק הרוסי הוא לטעון לפרובוקציה, כדי לעשות את מה שהם תכננו לעשות במשך כל הזמן".
בלינקן שלח מסר לרוסיה לפני פגישתו עם מקבילו לברוב: "ארה"ב הבהירה לקרמלין שאנחנו נגיב בנחישות, ובמגוון אמצעים כלכליים בעלי השפעה רבה - שנמנענו מלהשתמש בהם בעבר. אנחנו לא מחפשים קונפליקט". הוא לא פירט אילו סנקציות תטיל וושינגטון על מוסקבה במידת הצורך. בחודש שעבר תקף דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב את ארה"ב והאשים אותה בניסיון לייצר "היסטריה מלאכותית", בעקבות החשש האמריקני מפלישה.
פרלמנט האיחוד האירופי אישר באפריל האחרון החלטה (שאינה מחייבת) ולפיה רוסיה תנותק ממערכת תשלומים בינלאומיים ("סוויפט") אם חייליה יפלשו לאוקראינה. מהלך כזה יביא לחסימתם של עסקים רוסיים מהמערכת הפיננסית העולמית, ותהווה מכה כלכלית שעשויה לשתק את מוסקבה.
על פי הדיווחים, בעלות הברית במערב כבר שקלו את הצעד ב-2014 וב-2015, במהלך הסלמה קודמת בין רוסיה לאוקראינה. אך ראש ממשלת רוסיה דאז, דמיטרי מדבדב, איים כי אם המערב יחליט לנקוט בפעולה שכזאת התגובה הרוסית תהיה "ללא גבולות".
אוקראינה: "אם נתאחד, אפשר להרתיע את פוטין"
מלבד האזהרה הכלכלית, בלינקן גם אמר כי נאט"ו מוכנה לחזק את כוחות ההגנה שלה בצד המזרחי, אך גם כאן לא סיפק פרטים ספציפיים כיצד. פוטין מנגד אמר כי הוא יחפש ערבויות מארה"ב ומהמערב שימנעו כל הרחבה נוספת של נאט"ו באזור. "בדיאלוג עם ארה"ב ובעלות בריתה, נתעקש לעבוד על הסכמים ספציפיים שישללו כל מהלכים נוספים של נאט"ו במזרח", אמר פוטין בנאום בקרמלין אתמול.
שר החוץ של אוקראינה, דמיטרו קולבה, קרא לנציגי נאט"ו לגבש סנקציות כלכליות נגד רוסיה כדי להרתיע אותה מפלישה אליה. הוא אמר שהוא יגיש את הבקשה לשרי החוץ של נאט"ו בקרוב. "אנחנו נקרא לבעלי בריתנו להצטרף לאוקראינה בהכנת חבילת הרתעה", אמר קולבה לעיתונאים בוועידת נאט"ו. לדבריו, "קייב משוכנעת שאם נאחד מאמצים ונפעל בדרך מתואמת, נוכל להרתיע את פוטין ולמנוע ממנו לבחור בתרחיש הגרוע מכל - כמו מבצע צבאי". אוקראינה, יש לציין, אינה חברה בנאט"ו, ושואפת להצטרף לברית הצבאית.
בשבוע שעבר הודיע חיל הים של אוקראינה כי ארצות הברית מסרה לידיו שתי סירות סיור שהיו שייכות בעבר למשמר החופים האמריקני, כדי לחזק את הכוחות האוקראיניים בצל החשש ממלחמה עם רוסיה. הסירות הגיעו לנמל אודסה שבים השחור, ומסירתן נעשית בשעה שמוסקבה מרכזת עוד ועוד כוחות בסמוך לגבול אוקראינה. לפי הערכת המודיעין האמריקני, בשבועות האחרונים פרסה רוסיה בין 90 אלף ל-100 אלף חיילים ליד הגבול שלה עם אוקראינה.
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי האשים בסוף השבוע האחרון כי גורמים מרוסיה ומאוקראינה תכננו להדיחו מהשלטון כבר בימים הקרובים. הוא נמנע מלהאשים ישירות את מוסקבה בקשר הזה, וטען כי אותם גורמים שאת פרטיהם לא חשף זממו לצרף לתוכניתם את האוליגרך העשיר ביותר באוקראינה, על מנת לממן את ההפיכה.
שלשום הצטרף לטענתו של זלנסקי גם ראש ממשלת אוקראינה דניס שמיגל, אלא שהוא היה הרבה יותר נחרץ בנוגע למעורבות רוסיה בניסיון ההפיכה לכאורה: "רוסיה לחלוטין עמדה מאחורי הניסיון המאורגן כדי למוטט את השלטונות בקייב. יש בידי נתונים מודיעיניים שמוכיחים זאת".