ביום חמישי האחרון, התנועה לאיכות השלטון הגישה עתירה לבג"ץ שבה נטען כי ראש הממשלה בנימין נתניהו מפר את הסכם ניגוד העניינים שנערך לו, ועל כן עליו לצאת לנבצרות. בג"ץ, שעדיין לא החליט אם לקיים דיון בנושא, הורה לנתניהו וליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה להציג את עמדתם בתוך חודש. בקואליציה תקפו את המהלך וטענו כי מדובר ב"ניסיון הדחה לא חוקי". מהי נבצרות, למה התבקש בג"ץ להכריע בסוגייה, ומהם התקדימים? ynet עושה סדר.
ההוראות שמגדירות מה היא נבצרות של ראש ממשלה נמצאות בסעיפים 16 ו-20 לחוק יסוד הממשלה. סעיף 16(ב) לחוק יסוד הממשלה, קובע כי "נבצר מראש הממשלה זמנית למלא את תפקידו, ימלא את מקומו ממלא מקום ראש הממשלה". הסעיף דן במצב שבו "נבצר" מראש הממשלה למלא את תפקידו, אבל לא מפרט באילו נסיבות יוכרז. המצב המוכר של נבצרות הוא בעיקר בריאותי. ראש הממשלה אריאל שרון הוכרז נבצר מתפקידו אחרי שעבר אירוע מוחי בינואר 2006 - ואז מונה באופן זמני ממלא מקומו אהוד אולמרט לראש הממשלה.
בעתירת התנועה לאיכות השלטון בשבוע שעבר נטען כי יש להוציא את נתניהו לנבצרות מסיבה אחרת - ולא בריאותית - מעורבותו בשינויים במערכת המשפט בשל משפטו הפלילי. "הוא מנוע מכל עיסוק שהוא במערכת המשפט ובמוסדות אכיפת החוק, לרבות חקיקה שעלולה להשפיע על ענייניו המשפטיים או כל התערבות אחרת בעניינם של הרשות השופטת ומוסדות אכיפת החוק, ובפרט סמכויותיהם של בתי המשפט, של התביעה הכללית ושל היועצת המשפטית", נכתב.
בתנועה לאיכות השלטון טענו כי יש להוציא את נתניהו לנבצרות, "לנוכח פעולותיו של הנאשם בפלילים, ובהן קידום חקיקה שעניינה פגיעה אנושה במערכת המשפט ומערכות אכיפת החוק בישראל, וכן מינוי של שר נוסף במשרד המשפטים שמטרתו היא לקדם פגיעות אלו, תוך הפרה בוטה של הסדר ניגוד העניינים המחייב לגביו, ותוך הפרת פסקי הדין של בית המשפט הנכבד בנושא, ולנוכח התגבשות התנאים להוצאתו לנבצרות עת הוא פועל באופן ישיר ועקיף באמצעות כוחו השלטוני להשפעה על עתידו ועל ענייניו המשפטיים, וזאת במטרה להימלט מאימת הדין".
מנגד, שר המשפטים יריב לוין, תקף בתחילת השבוע את בג"ץ שביקש את עמדות היועמ"שית ונתניהו וגיבש יוזמה של שרים בעניין, במסגרתה הדיון "יידחה בתוקף". לדברי לוין, "לאף גורם משפטי אין סמכות לדון בפעולה כזו, וכל החלטה כזו תהיה ביטול תוצאות הבחירות, והדמוקרטיה הישראלית". במסגרת ההצעה שגיבש השר נכתב כי עניין הנבצרות הינו "ניסיון הדחה לא חוקי של ראש ממשלה מכהן, שאינו שונה מהפיכה צבאית".
ניגוד העניינים ומעורבות נתניהו
ב-2020 החליט בית המשפט פה אחד בהרכב מורחב של 11 שופטים, שבראשו עמדה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, כי יש לדחות עתירות נגד כהונת ראש ממשלה הנאשם בפלילים. בפסק הדין נקבע כי נתניהו יהיה כפוף להסדר ניגוד ענייניים שקבע "מגבלות בקשר למילוי תפקידו בעניינים הנוגעים למערכת אכיפת החוק".
ההסדר נערך על ידי היועץ המשפטי לממשלה הקודם, אביחי מנדלבליט, והוא אושר בבית המשפט העליון - ולכן נתניהו כפוף אליו. נתניהו טרם ערך הסדר ניגוד עניינים חדש כמו כל שר לאחר הבחירות, אבל לפני כשבועיים פנתה אליו היועצת המשפטית לממשלה ואמרה לו כי הוא עדיין כפוף להסדר הקודם. לדבריה, עליו להימנע מהתערבות בשינויים במערכת המשפט בשל ניגוד העניינים שבו הוא מצוי על רקע משפטו. למשל, בין היתר, עליו להימנע מ"מעורבות בעניינים הנוגעים להחלטות הוועדה לבחירת שופטים ביחס לשופטי בית המשפט העליון ובית המשפט המחוזי בירושלים". בתגובה, הבהיר נתניהו: "עמדת היועצת המשפטית איננה מקובלת עליי".
אלא שנתניהו היה מעורב בשבועות האחרונים בקידום הרפורמה המשפטית שנועדה להחליש את בית המשפט העליון ולשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים – כך שהקואליציה תשלוט באופן מלא במינוי השופטים. הוא קידם את השינויים במערכת המשפט תקשורתית ופומבית, ואף ערך מסיבת עיתונאים עם שר האוצר בצלאל סומטריץ' (הציונות הדתית) והתייחס לנושא. במקביל, הודה שר המשפטים לוין שיש קשר בין הרפורמה למשפט נתניהו, ואמר: "שלושה כתבי אישום מהסוג הזה באמת תרמו מאוד להבנה ציבורית רחבה מאוד שיש כשלים במערכת המשפט שצריך לתקן אותם".
שלשום פנו נציגים מטעמו של נתניהו ליועצת המשפטית לממשלה בהרב-מיארה כדי להבין אם הוא רשאי להתבטא בעניין מתווה 5 הנקודות לרפורמה שהציג נשיא המדינה. היועמ"שית השיבה בשלילה. היועמ"שית אמנם לא אישרה לנתניהו לעסוק בפרטי מתווה הנשיא עצמו, אך לא אמרה כי הוא לא יכול להתערב בהקפאת המתווה לצורך משא ומתן עם האופוזיציה.
בניגוד לעתירה הקודמת שהוגשה לאחרונה בדבר נבצרותו של נתניהו, שבה נקבע כי הייתה מוקדמת מידי - הפעם לא נדחתה העתירה על הסף על ידי השופטת דפנה ברק ארז. בהחלטה טכנית וקצרה היא ביקשה מהמדינה, כלומר מהיועצת המשפטית לממשלה בהרב-מיארה, לנסח תגובה בנושא לבג"ץ, לפני שיוחלט אם לקיים או לא לקיים דיון בנושא עד 12 במרץ. היועמ"שית הבהירה בתחילת השבוע שהפרסום לפיו היא כבר הכינה את חוות הדעת בנושא הנבצרות - הוא פרסום כזב.
מי מוסמך, באילו נסיבות ומתי זה קרה?
בהיעדר פירוט הסיבות לנבצרות, "סעיף החוק" שותק. המשמעות היא שתפקידו של בג"ץ לפרש מה כוונת המחוקק ולדון במה הן הסיבות לנבצרות. בעבר דן בג"ץ בסוגיית הנבצרות בעתירות שונות. למשל, כשהנשיא לשעבר משה קצב היה צריך למנות שופט לעליון, בזמן חקירותיו על עבירות מין שביצע, הוא הכריז על עצמו "כנבצר" מלמלא את תפקידו ליום אחד. נגדו עתרו איתמר בן גביר וברוך מרזל וטענו לפגם בהכרזה זו, אך העתירה נדחתה על הסף. בנימוקיו קבע בית המשפט מפורשות שנבצרות אינה רק מטעמי בריאות.
בבג"ץ יואב יצחק נגד ראש הממשלה אהוד אולמרט נטען כי יש להכריז על נבצרותו עקב החקירות נגדו. העתירה נדחתה על הסף, אך נקבע שהחוק שותק לגבי המצבים השונים שבהם יראו ראש ממשלה כנבצר. עוד נקבע מי הגורם שמוסמך להכריז על נבצרותו - היועץ המשפטי לממשלה, וכי ניתן להכריז על נבצרות ראש הממשלה מחמת הליך פלילי, אבל רק במקרים נדירים ויוצאי דופן.
בפסיקת בית המשפט העליון נכתב אז: "מוכנים אנו להניח, כי צודק היועץ (המשפטי לממשלה - ג"מ) בטענתו לפיה ההוראה אינה מוגבלת אך לנבצרות זמנית מטעמי בריאות אלא עשויה לחול במגוון נסיבות, ביניהן קיומן של חקירות פליליות נגד ראש הממשלה. עוד מניחים אנו, מבלי להכריע בדבר, כי בנסיבות המתאימות, מוסמך היועץ המשפטי לממשלה להכריז על נבצרות זמנית של ראש הממשלה". בפסק דין נוסף, בעניינו של נתניהו, קבע מפורשות גם סגן הנשיאה חנן מלצר כי הסמכות בידי היועץ המשפטי לממשלה.
בהמשך, בעת שלב ההוכחות במשפט נתניהו נדחתה עתירה להוצאתו של נתניהו לנבצרות על ידי השופט דוד מינץ שקבע: "לא קמה עילה להתערב בקביעת היועץ המשפטי לממשלה, כי בשלב זה לא התבססה עילה שבגינה נבצר מהמשיב למלא את תפקידו".
להכרזה על נבצרות משמעויות מרחיקות לכת בדמוקרטיה. בישראל אין בחירה ישירה לראשות ממשלה וראש ממשלה מוגדר ראשון בין שווים, אולם הכרזה על נבצרות היא הפעלת "נשק יום הדין" המשפטי כמוצא אחרון בהחלט.
לפי החוק נבצר מראש הממשלה, דרך קבע, למלא את תפקידו, רואים את הממשלה כאילו התפטרה ביום ה-101 שבו מכהן ממלא מקום במקומו.
פורסם לראשונה: 21:52, 14.02.23