"אוהבים אתכם בדיוק כפי שאנחנו אוהבים את החיילים של רועי": כך כתב אבידן בית יעקב, אביו של סרן רועי בית יעקב (22) מעלי, ללוחמי השריון מגדוד 82 שנפגשו עימו לאחר תקרית הירי הדו-צדדי שבה נהרג בנו בג'באליה.
סרן בית יעקב, מפקד מחלקה מגדוד 202 של הצנחנים, נהרג לפני כחודש לצד ארבעה מלוחמיו לאחר שנפגעו מירי פגזים של חיילי השריון ברצועה. שמונה לוחמים נוספים נפצעו בתקרית. בערב שבו אירעה התקרית זיהה כוח שריון קנה של נשק מחלון המבנה שבו הוקמה מפקדת השטח של סגן מפקד גדוד 202. מבלי שידעו כי מדובר בכוחות צה"ל, ירו הלוחמים בטנק שני פגזים.
אבידן בית יעקב כינה את לוחמי השריון שפעלו במרחב, וכתב בתום המפגש כי מדובר ב"מלח הארץ. לוחמים נפלאים". הוא הוסיף: "כמה אומץ צריך בשדה הקרב, אבל איזה אומץ צריך לפגוש את ההורים של מי שנהרג באירוע כזה. עם מפקד הפלוגה אני נלחמתי יחד בחאן יונס, אני יודע מי הוא. רועי כתב עליו בוואטסאפ יומיים לפני שנהרג, 'לדעתי המ"פ שריון הכי טוב שהיה לנו'.
"שמחנו לפגוש אותם והם שמחו שהגיעו. רק ככה ננצח, כשנשמח אחד בשני. גם במציאות היותר קשה שבה אנחנו אחראים לכישלונות וטעויות. ככה לוקחים אחריות. לא הולכים אחורה, לא עוזבים באמצע מלחמה - מביטים למציאות בעיניים, אולי מזילים דמעה. אוספים את האומץ ומביטים בעיניים האחד של השני", כתב.
לאחר מכן הוא פנה ללוחמים: "ואתכם השריונרים, אנחנו אוהבים אתכם בדיוק כפי שאנחנו אוהבים את החיילים של רועי ואין בנו טיפת כעס. תמשיכו להילחם - אנחנו ננצח, יחד!"
ריאיון עם אביו של רועי בית יעקב ז"ל
(צילום: ירון ברנר)
אבידן סיפר ל-ynet לאחר פרסום הפוסט כי "אני ברכבת הרים רגשית, יש רגעים כאלה ויש רגעים כאלה. המפגש היה לנו טוב. חשבנו שהוא בעיקר בשבילם, בשביל השריונרים שצריכים לטפל בנפש שלהם ובעצמם, אבל גם לנו זה היה טוב. כשהייתי בשבעה לא כל כך ראיתי תקשורת, התראיינתי ולא ידעתי מה המסגור שנותנים לדברים. אחרי שהתאווררנו קצת ראינו את הכותרות על תאונה או תקלה, ומבחינתנו זה לא תאונה. זו מלחמה. במלחמה יש דברים כאלה".
הוא הוסיף כי "יש אחריות והם יישאו אותה עד יומם האחרון, אבל זו לא אשמה. אמרתי לאשתי 'כל אחד מהשכונה שלנו היה עושה את אותו דבר, זה רק נפל עלינו'. אני מכיר את המ"פ, נלחמנו יחד בחאן יונס, אבל לאורך המפגש לא דיברנו על זה. דיברנו על המלחמה ועל רועי. בסוף המפגש הקצין שהיה אחראי על הירי שאל אותי אם יש לי שאלות ואמרתי לו שלא. יש לנו הרוגים בתקרית, אני לא צריך עוד הרוגים. יש הרוגים במלחמה ובמקרה הזה זה מאש כוחותינו.
"היה חשוב לו שהאירוע יעבור באמת במיצוי מלא, בלי לומר 'איזה מזל שהמשפחה לא דיברה על האירוע'. הם אנשים מאד ערכיים. טוב שהייתה פגישה, אנחנו מברכים על זה. היה ירי דו צדדי, ובמקרים כאלה לפעמים גם הצד שנפגע עשה טעויות. במלחמה זה דבר שבהחלט יכול לקרות. אני לא אומר שזה פשוט ואין לנו מחשבה 'מה היה אם זה לא היה קורה?', אבל היה לנו חשוב לעשות את זה. אנחנו שמחים על זה. אמרו להם 'עזבו, אל תלכו', אבל היה להם חשוב ברמה הערכית לעשות את זה. רוב ההורים של החיילים של עם ישראל היו מגיבים כמונו. אנחנו לא מיוחדים".
בריאיון ל-ynet, שנערך לאחר מותו של רועי, סיפר האב כיצד נפגש עם בנו במהלך הלחימה בחאן יונס. הוא הוסיף כי "רועי היה ילד מתוק, נערך מאוד כשהגיע לצבא. אנחנו בבית ראינו מתיקות, אבל בצבא פגשו את הדיוק שלו והמקצועיות. דיברנו לא מעט על המחיר שהוא עלול לשלם - זה לא עצר אותו. יצא לנו גם להיות יחד ולהילחם בחאן יונס. זו מלחמה, אבל אני הרגשתי שזה המקום הכי גבוה שאפשר להיות בו. אבא ובן במקום שאין בו שום פרטיות, במקום כללי, מקום שהוא כולו למען עם ישראל, ביחד, זה הסיפור שלנו".
