שלושה שבועות לאחר מתקפת חמאס, שבה נפלו תשעה אנשי ימ"מ ונפצעו עשרות נוספים, מתייצבים הלוחמים מול המצלמה ומתארים את הקרבות הקשים שניהלו. "האנשים שלי נלחמו באומץ מול אויב קשה שהפתיע במספר אנשיו ובציוד", אומר מפקד היחידה תת-ניצב ח' על היום הראשון במבצע חרבות ברזל. "חיסלנו בסוף כ-200 מחבלים בלחימה מטווח אפס והצלנו חיי אדם".
לדברי תנ"צ ח', ההתמודדות עם האירוע החריג בעוצמתו מעידה על מקום המשטרה, מג"ב וימ"מ כקו ההגנה האחרון על תושבי המדינה. "אני מודה לכל מי שחירף את נפשו", סיכם.
הדיווח הראשוני על חדירת מחבלים התקבל בימ"מ ב-7 באוקטובר בשעה 6:45. מיד עם קבלת הדיווח הוקפץ מהיחידה צוות "טקילה", כוח מבצעי בימ"מ שנמצא בכוננות מיידית. כ-40 דקות לאחר מכן, בשדרות, נתקלו הלוחמים לראשונה בעשרות מחבלי חמאס חמושים בטילי נ"ט, מקלעים, רובים, רימונים ומטענים. "בגל הראשון כשפרצנו לתחנה המשטרה שנכבשה על ידי 25 מחבלים השליכו עלינו מטען ורימונים וירו לעברנו", משחזרים הלוחמים. "הצלנו ארבעה שוטרים מתוך התחנה, אך כמה לוחמים נפצעו".
בהמשך נודע לאנשי הימ"מ על שוטרים, בהם כמה פצועים, שמנהלים קרב עיקש מול מחבלים על הגג. "ההגעה לגג דרך מדרגות התחנה לא הייתה אפשרית", הם מספרים. "המחבלים ירו על כל ניסיון לפרוץ. בהברקה של אחד מקציני היחידה הוזעק מנוף גבהים של מכבי אש שהוריד אותנו תחת אש על הגג וכך חילצנו את הפצועים".
קרב עיקש התנהל גם מול מחבלים שהתבצרו בתוך התחנה. "שמענו מלמול ונשימה כבדה וחשבנו שאולי זה מחבל", מוסיף אחד הלוחמים. "בסוף הבחנו בשוטר שקבור מתחת לערמת אבנים ובלוקים שקרסו עליו. פנינו בידיים אבן אחר אבן וחילצנו אותו במצב קשה".
הלחימה נמשכה סביב התחנה ובתוכה נמשכה כמעט יממה, ורק לאחר שהכוחות הגיעו למסקנה שכל השוטרים, הפצועים והגופות חולצו, החליטו תנ"צ ח' ומפקד מחוז הדרום ניצב אמרי כהן להחריב את המבנה על המחבלים שעדיין הסתתרו בו.
בנוסף לקרב בתחנת המשטרה בשדרות נשלח כוח ימ"מ אחר לקיבוץ בארי, שם ניהלו הלוחמים קרבות מבית לבית על מנת להציל את תושבי הקיבוץ הלכודים. כוחות של היחידה פעלו בין השאר גם בקיבוץ מפלסים, ובאופקים, שם הוחזקו כבני ערובה בני הזוג רחל ודוד אדרי, וחמשת המחבלים בביתם חוסלו אחרי שעות ארוכות בפריצה של לוחמי ימ"מ שארכה כ-20 שניות בלבד.
חלק מהלוחמים שנפצעו קל נלקחו לבית החולים בתום הקרבות, קיבלו טיפול ראשוני וחזרו ללחימה בדרום. "שמות הנופלים מכים בך לרגע, אבל ממשיכים להילחם", מסביר אחד מהם. "בסוף היום הארוך חזרנו ליחידה, ניקינו את כלי הנשק והכנו את הציוד כדי להיות מוכנים לכל קריאה".