הכותרות העוסקות בגיוס חרדים לאחרונה כבר לא מדברות יותר על בחירתו של המגזר החרדי שלא לקחת חלק במערכה הקריטית שאנחנו מצויים בתוכה - הן התחלפו בשיח על המוכנות של צה"ל לקלוט 1,800 או 3,000 חרדים, למי נשלחו ויישלחו הצווים ואילו הכנות עושה הצבא לקליטה, אם בכלל. שינוי השיח הזה הוא טעות מרה, שכבר עלתה לנו ביוקר בעבר ותעלה לנו שוב ביוקר. דווקא עכשיו, כשיש הזדמנות היסטורית להביא את המגזר החרדי לידי השתלבות, זה עלול להסיט את תשומת הלב אל המקום הלא נכון.
כך נוצר מצב שבו החרדים לא היו צריכים להתאמץ, והיו יכולים לשבת נינוחים ולראות את צה"ל עושה מאמצים עילאיים להוביל לגיוס
את השירות הסדיר שלי זכיתי לעשות במדור שילוב חרדים, בשנים 2014-2011. זכיתי לשרת בתקופה עם המון עשייה והישגים משמעותיים, עם סוללת אנשי מעשה יוצאי דופן, מרביתם חרדים, שעבדו לילות כימים במלאכת הגיוס והתאמת צה"ל לקליטה. יחד עם זאת, במהלך השירות שלי ראיתי את אחת הטעויות החריפות ביותר שעשינו כצבא וכמדינה מתרחשת לנגד עיני. לאחר ביטול חוק טל, ועדות פלסנר, שקד ושאר העוסקים במלאכה באותה תקופה אפשרו לצה"ל החרוץ והנחוש לקחת על עצמו את יעדי גיוס החרדים. במקום שאלו יהיו מונחים על כתפי המגזר החרדי, שליחי הציבור שלו הרבנים, נבחרי הציבור הח"כים והשרים או ראשי הישיבות וועד הישיבות המסדיר את הפטור אותו מקבלים החרדים - היעדים הוטלו על כתפיו של צה"ל. כך נוצר מצב שבו החרדים לא היו צריכים להתאמץ, והיו יכולים לשבת נינוחים ולראות את צה"ל עושה מאמצים עילאיים להוביל לגיוס תוך כדי פתיחת בסיסים בהפרדה מגדרית מלאה, הקמת מנהלת חרדים והשקעת מיליונים ביצירת התנאים הנדרשים.
ומה עשו החרדים בזמן הזה? אפשרו לקמפיין הציידים ולקמפיין החרד"קים להשתולל בראש חוצות. חבריי למדור הותקפו באלימות, צמיגיהם נוקבו, זפת נשפכה בכניסה לבתיהם. יחד איתם הותקפו חיילים חרדים בשכונות מגוריהם, ואחת לרבעון היינו מכנסים את הועדה למתן פטור ממדים כדי לאפשר לחיילים החרדים לחזור לבתיהם שלא על מדים, אבלים וחפויי ראש. וכשקמפיין זה הוביל לשחיקה אגרסיבית ביכולת לגייס, למי באו בטענות? למי הפנתה המדינה אצבע מאשימה? לצה"ל. זה שעשה הכל כדי לאפשר את הגיוס.
אסור לנו לחזור על אותה הטעות. אסור לשיח שרווח בעשור החולף להישנות. אסור לנו לאפשר מצב שבו החרדים יושבים בחיבוק ידיים ומביטים בעיני עגל בצה"ל עושה מאמצים לגייסם בשעה שקציניו מותקפים באלימות ברחובות בני-ברק.
שר הביטחון, חברי ועדת חוץ וביטחון - חשוב שזה יהיה ברור, וחשוב שזה יבוא לידי ביטוי בחקיקה ובשיח שלכם. האחריות להתגייס חלה על המגזר החרדי ועל מנהיגיו. מי שצריכים לעמוד ביעדים ולהסביר מאיפה יגיעו המתגייסים הם מנהיגי המגזר החרדי. מי שצריכים להגיש לצה"ל את הקריטריונים ואת שמות הצעירים שאינם לומדים, עובדים ומבלים ולמרות זאת לא מתגייסים הם ועד הישיבות בארץ ישראל, או לפחות הכנסת או הייעוץ המשפטי לממשלה.
כשאלו יעשו זאת, היו בטוחים שצה"ל יידע לעמוד במשימה כפי שעשה זאת לפני כעשור. עד אז, תרדו מצה"ל ותעסקו בליבת הבעיה. העובדה שהחרדים מצהירים בראש כל חוצות שימותו ולא יתגייסו היא הבעיה. כשתפתרו אותה, צה"ל יידע לענות בקלות למי יישלחו הצווים ותחת אילו תבחינים.
יוסי קלאר הוא בוגר החינוך החרדי, שירת במדור שילוב חרדים באגף כוח אדם בצה"ל וכיום משמש כחבר ועד בעמותת "יוצאים לשינוי"
פורסם לראשונה: 11:48, 22.07.24
