בג"ץ קבע היום (ראשון), באופן צפוי, כי שר המשפטים יריב לוין חייב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים כדי להצביע על נשיא חדש לבית המשפט העליון - אחרי שמאז פרישת אסתר חיות מתפקד בית המשפט ללא נשיא נבחר. משמעות כינוס הוועדה היא, בסופו של דבר, בחירה ביצחק עמית לנשיא העליון בהתאם לשיטת הסניוריטי שנהוגה זה שנים - אך לוין, ולצידו פוליטיקאים נוספים בקואליציה, לא נשמעים לפי שעה כמי שמתכוונים לכבד את הפסיקה.
"הצו, שמנוגד לחוק מפורש, וניתן תוך ניגוד עניינים חמור, מהווה השתלטות כוחנית על הוועדה לבחירת שופטים ונטילת סמכויות השר בניגוד לחוק", תקף השר לוין. "הפשרה ההוגנת שהצעתי לביצוע מינויים בבית המשפט העליון, נדחתה בבוז על ידי ראשי מערכת המשפט דקות לאחר שהוצעה. כי מבחינתם, למה להתפשר כשאפשר להשתלט על הליך המינוי בכוח, גם במחיר יצירת משבר חוקתי?
"נשיא בית המשפט העליון שמתמנה באופן כוחני ופסול, מדרדר לשפל עמוק עוד יותר את האמון הפוחת בבית המשפט. לא אוכל לעבוד עם נשיא שמונה באופן בלתי חוקי בידי חבריו, ושאינו לגיטימי בעיני ציבור עצום. הצו חסר האחריות רומס את הדמוקרטיה ואת דרך ההסכמות שנסללה בחודשים האחרונים, ומחזיר את ישראל אחורה".
השופטת יעל וילנר התייחסה בפסיקתה לטענותיו של לוין שלפיהן בג"ץ מצוי בניגוד עניינים בכל הנוגע לעתירה, והדגישה כי "האינטרס שימונה נשיא בית המשפט העליון, אשר משמש גם כראש הרשות השופטת, אינו אינטרס פרטי של בית משפט זה, של שופטיו או של מי מהם, אלא אינטרס של הציבור כולו". השופט אלכס שטיין אף ציין כי "חובתו של בעל תפקיד שלטוני למנוע את שיתוק המערכת שעליה הוא מופקד שר המשפטים אמנם רשאי לקדם פשרות והסכמות, בין היתר, כדי להבטיח מינויי שופטים שמשנתם תואמת את השקפותיו הערכיות והאידאולוגיות. אולם בהגיעו לנקודת המשבר ולשיתוק המערכת שהחל להתהוות, כפי שקרה במקרה הנוכחי, הוא חייב לכנס את הוועדה במהירות הראויה".
התגובות לדבריו של לוין, שמהם משתמע כמעט במפורש שאינו מתכוון לכבד את הפסיקה, לא איחרו לבוא. התנועה לאיכות השלטון - שעתרה נגד אי כינוס הוועדה - מסרה כי "אם לוין לא מסוגל לקיים את פסיקת בג"ץ - שיתפטר לאלתר".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד אמר: "המהפכה המשטרית של יריב לוין הובילה את המדינה לאסון 7 באוקטובר. עליו לכנס מיד את הוועדה. בלי שלטון חוק, לא תהיה לנו מדינה".
יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ מסר: "אסור היה להגיע לכך שנשיא בית המשפט העליון לא ממונה באופן תקדימי. האחריות לא לגרור את מדינת ישראל למשבר חוקתי בכלל ובעת מלחמה בפרט, מוטלת על ראש הממשלה ועליו לוודא שהחוק מכובד, ופסיקת בג"ץ מתקיימת. בלי אבל, בלי אולי, וללא דיחוי. אם שר המשפטים חושב שזו העת למלחמות על שיטת הסניורטי במקום בחמאס, הדבר מעיד על סדר עדיפות לקוי - ועל כך שהוא וראש הממשלה לא למדו דבר מהמקום הנמוך אליו הגענו ערב המלחמה. כדאי ששר המשפטים יממש את הנדרש מצו בית המשפט ושיכנס את הוועדה לבחירת שופטים או שיניח את המפתחות - ויתפטר".
ח"כ גדעון סער אמר כי "חבל שנוצר הצורך בפסק דין שיפוטי על מנת לבחור נשיא לבית המשפט העליון. אולם, לאחר שנה שבה נמנעה הוועדה בראשות שר המשפטים מלעשות כן - אין מכך מנוס. את פסק הדין יש לכבד. המשך התדרדרות מערכות היחסים בין הרשויות בכלל ובעת מלחמה בפרט - מנוגד לאינטרס הלאומי".
מנגד, יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן עודד את לוין, ואמר כי "המחוקק החליט על איזון בין הרשויות בוועדה לבחירת שופטים. שלושה נציגים לבית המשפט, שני נציגים לממשלה. כדי לאזן את הרכב הוועדה ולוודא שהשליטה בהליך מינוי השופטים נמצאת בידי הציבור ונבחריו, נקבע שהשליטה בסדר היום של הוועדה נמצאת בידי שר המשפטים. זו מצוות המחוקק, ובמדינת חוק, כולם חייבים לציית לחוק, גם בית המשפט".
יו"ר הציונות הדתית ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' הוסיף כי מדובר ב"פסק דין מנותק, שערורייתי ואלים של שופטי בג"ץ. זה בדיוק ההבדל בין אחריות לאומית לחוסר אחריות לאומית". הוא הוסיף ברשת X כי "בזמן שאנחנו מנהלים מלחמת קיום ב-7 חזיתות, בית המשפט ממשיך לדרוס את הדמוקרטיה ואת שלטון החוק ולהתנתק מהציבור. גם בעת מלחמה השופטים לא עוצרים ופורמים את יסודות החברה והמדינה בכוחניות חד-צדדית. אנחנו מגבים את שר המשפטים יריב לוין שעומד בשם כולנו מול הגוף היחיד במדינה שלא מכיר בגבולות הכוח. התיקונים במערכת המשפט חיוניים לישראל יהודית ודמוקרטית ונשוב אליהם בע"ה מיד אחרי המלחמה".
השר שלמה קרעי קרא לו לא לכבד את הפסיקה: "אני קורא לחברי שר המשפטים לא להפר את החוק. החוק קובע שהסמכות נתונה בידי שר המשפטים. כל ניסיון לקחת ממנו את הסמכות הזו בכוח הזרוע, הוא בלתי חוקי ודינו להתבטל. ירצו השופטים הנכבדים לעבור על החוק, שיעשו זאת בעצמם ולא יאלצו אזרחים שומרי חוק לעשות זאת. הם הרי יכולים לקבוע בפסק דין מי נשיא בית המשפט העליון, מי נשיא המדינה ומי ראש הממשלה. אין להם חוק. אין להם שום איזונים ובלמים. בכל מקרה, אסור לשתף עם זה פעולה. זה בניגוד לחוק! עוצרים את הדיקטטורה השיפוטית".
השר לביטחון לאומי לאומי איתמר בן גביר קרא לחזור ולקדם את חוקי המהפכה המשפטית בתגובה לפסיקה. "ההחלטה של בג"ץ נגד שר המשפטים היא החלטה הנגועה בניגוד עניינים חמור של השופטים. מסקנת ההחלטה היא אחת: יש צורך דחוף להשיב בהקדם את הרפורמה המשפטית, שמראה כמה מערכת המשפט ובייחוד בית המשפט העליון זקוקים לה".
