שמונה חודשים אחרי שעברה בקריאה טרומית, הצעת החוק לגירוש משפחות מחבלים חוזרת לסדר היום. יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ החליט לחזור ולקדם את ההצעה ההיא, אך כדי להימנע מסערה דומה לזו שהתחוללה בוועדה לביטחון לאומי בדיון בעניין חוק עונש מוות למחבלים, הוא החליט שהדיון הראשון בנושא יהיה סגור וחסוי.
ע"פ סעיף 118 לתקנון הכנסת, על אף שישיבות ועדות הכנסת הן פומביות, רשאי יושב ראש ועדה להגביל את הנוכחות באולם הוועדה, כולה או חלקה, הן במהלך הדיון והן בזמן ההצבעה. ח"כ כץ החליט כי הדיון היום לא יצולם, לא ישודר ולא תתאפשר כניסה של אורחים שלא הוזמנו. תחילה הסביר כי מדובר בשיקולים ביטחוניים, אחר כך אמר כי יהיה מיקוד בסוגיות משפטיות ולבסוף הודה כי ההחלטה נובעת מהפקת לקחים מהדיון הסוער שהתקיים בעניין חוק עונש מוות למחבלים והפגיעה במשפחות החטופים שטענו אז כי קידום של חוק כזה במועד הזה, יפגע במאמץ לשחרור יקיריהם.
מדירים את משפחות החטופים? בקואליציה החליטו לקיים דיון סגור על חוק גירוש משפחות מחבלים
(צילום: ערוץ כנסת )
הכותרת
איך מונעים מהמחבלים ששוחררו להפוך למנהיגי טרור?
28:05
ח"כ גלעד קריב (העבודה) התנגד לסגירת הדיון ואמר: "הרצון לצמצם את החשיפה הציבורית, שלא משיקולים של ביטחון המדינה, הוא לא ראוי".
את הצעת החוק המדוברת הגישו חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה ביניהם חנוך מיליבצקי (הליכוד), אליהו רביבו (הליכוד) ועודד פורר (ישראל ביתנו). על פי הצעת החוק שר הפנים יהיה רשאי להורות, לאחר קיום שימוע, על גירושו של בן משפחה של מחבל, אם הוא ידע מראש על תוכניתו של בן משפחתו לבצע מעשה טרור, אם הביע תמיכה או הזדהות עם מעשה הטרור או אם פרסם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה הטרור.
אחרי שעברה בקריאה טרומית, הועברה הצעת החוק לטיפול ועדת חוץ וביטחון ולאחר מכן לוועדה לביטחון לאומי, אך לא נידונה באף לא דיון אחד. מלבד סגירת הדיון הראשון בנושא, ח"כ כץ מתכוון לקדם את החוק עם יועץ אחר מהיועצת המשפטית הקבועה של הוועדה. כבר עתה חוזים בכנסת כי הצעת החוק צפויה להיתקל בקשיים משפטיים, כאלו שגם היועצת המשפטית של הכנסת, עו״ד שגית אפיק הציפה בעבר ולכן טרם קודם.
יו"ר הקואליציה ח"כ כץ הסביר את הסיבה לקיום דיון סגור בהצעת החוק השנויה במחלוקת: "בגלל שראינו מה קרה בדיון בנושא רגיש, ביקשתי לערוך את הדיון בלי מצלמות כדי שיהיה מקצועי, ענייני שבעיקרו נעסוק בסוגיה המשפטית".
ח"כ קריב עימת את ח"כ כץ עם הדברים ושאל "לאיזה דיון הכוונה?", כץ הודה: "על חוק עונש מוות". אחר כך הסביר ח"כ כץ כי "לאור העובדה כי בישיבה הקרובה צפויים להשתתף גורמים ביטחוניים ולהעלות נושאים חסויים ורגישים ביטחונית, ביקשתי לקבוע כי יוכלו להשתתף בישיבה רק חברי כנסת, גם אם אינם חברי ועדת הכנסת, וכן מוזמנים מטעם משרדי הממשלה. מאותם טעמים הפרוטוקול יפורסם, אך הישיבה לא תצולם ולא תשודר. האמור נכון רק לישיבה הראשונה בהצעת החוק, שכן כידוע דיוני חקיקה הם ככלל פומביים. אנחנו מאוד מעוניינים לקדם את החוק הנחוץ והחשוב הזה. בגלל מה שחווינו וראינו לפני שבועיים בדיון גם כן בנושא רגיש, ביקשתי שיהיה דיון סגור וענייני".
ח"כ קריב התעקש: "מה חווינו וראינו? הציבור הישראלי ראה את ההתנהלות הפוליטית שלכם. אם יש מידע שהשב"כ רוצה להציג וצריך לקיים דיון חסוי, אז מקיימים דיון חסוי".
ח״כ כץ השיב: "לא הכל הוא סביב אם השב"כ רוצה או לא רוצה. יש גם שיקולים אחרים. יש עניין של רגישות מול משפחות, זה שיקול מספיק גבוה". יו"ר הקואליציה אמנם הבהיר כי רק הדיון הראשון יהיה סגור, אך לא ברור כיצד ייראו הדיונים הבאים בנושא והאם תתאפשר כניסתם של גורמים שיבקרו את קידום החוק כלל ובעת הזו בפרט. בנוסף, נראה כי מדובר בהפרה של הסיכום מול המחנה הממלכתי שנכנסה לממשלה החירום, מאחר ומדובר בהצעת חוק פרטית שאינה נוגעת באופן ישיר למלחמה.
