ייתכן שיש אמת בכך שהענקת סמכות מזונות ילדים לבתי הדין הרבניים תהיה "טובה לנשים", כפי שנציגיהם מכריזים בימים האחרונים תחת כל עץ רענן, אבל מי אמר שגברים אמורים להיפגע יותר במסגרת הזאת? ובכלל, איך זה יעזור לילדים, שמלכתחילה על גבם מתחולל כל המאבק הזה, ושעלולים שוב להפוך לבני ערובה של "מרוץ הסמכויות" האכזרי בין אבא לאמא בשאלה מי יגיע ראשון לבית הדין הרבני או לבית המשפט האזרחי למשפחה?
אלא שגפרור "דמי המזונות" שהצית את המחאה השבוע נגד בית הדין הרבניים, משמעותי ככל שיהיה, הוא רק קצה קרחון כשמדובר במערכת משפטית הפועלת בהתאם לדין הדתי, ואשר למעשה לאזרחי המדינה באמצעות נציגיהם בבית המחוקקים אין שום מילה בעניינה. שכן בתי הדין הרבניים פועלים קודם כל בהתאם להלכה היהודית שהתפתחה לאורך הדורות (על ידי גברים בלבד) והיום רק פוסקי ההלכה - רבנים ודיינים, בבתי הדין ומחוץ להם (גברים בלבד) – הם המוסמכים הבלעדיים על חקיקתם ופרשנותם.
בימים אלה, כשהמדינה מתהפכת ברקע הביקורת על מערכת המשפט שלקחה לעצמה סמכויות לא לה מהמחוקקים (נציגי הציבור), מתנהלת לה במקביל וללא הפרעה מערכת המשפט הדתית שכלל אינה תלויה במחוקקים או בממשלה; מערכת שמראש פועלת בהתאם לחוקי התורה שלא נחקקו בכנסת, ואין עוררין שהשופטים היושבים בה – הדיינים הגברים - הינם בעלי הסמכות הרחבה ביותר לפרש את ההלכה, ליצור בה, להרחיב או להצר, מתוך ההנחה הברורה שכמו החוק האזרחי גם היא חייבת להתאים עצמה לנסיבות החיים ולמציאות המתהווה.
כך, בעוד חברי קואליציה כגון משה גפני, בצלאל סמוטריץ' וישראל אייכלר יורים חיצים על עילת הסבירות, שמכוחה מבטלים שופטים שלא נבחרו על ידי הציבור את רצון האזרחים, באותה הנשימה הם פועלים להעניק סמכויות נוספות לערכאת השיפוט הדתית הפועלת מכוח חוקים שלא הציבור חוקק, ושלעולם לא תהיה להם אפשרות להשפיע עליו. ואילו שופטי הערכאה הדתית, דיינים גברים שאינם נציגי ציבור, הם הפוסקים והם המחוקקים שיקבעו את ההלכה שעל פיה ידונו בשבתם על כיסא השיפוט, כשרק היושב בשמים מסמן להם את הגבול.
אז מניסיוני, צודקים נציגי בתי הדין. נשים עשויות לצאת נשכרות כאשר מדובר בתיקי מזונות הנדונים על פי ההלכה. אבל זהו אינו לב העניין. כי היום הן אולי הרוויחו בבתי הדין, בקטנה, כשבדרך כלל הן המפסידות בגדול. ומחר גברים יפסידו בגדול, וירוויחו בקטנה. מי שחושב שההתנגדות לכפייה של שלטון בתי הדין הרבניים על חיינו היא מלחמה בין המינים - פעם ייצא צודק ופעם טועה. כיוון שבניגוד למתחייב בדמוקרטיה, לא אנחנו קובעים את החוקים שעל פיהם התקיים הדיון, ולפיכך היציבות המשפטית, השוויון וזכויות האדם יקבלו ביטוי בבתי הדין הרבניים רק כאשר כך יקבעו פוסקי ההלכה.
עו"ד בתיה כהנא דרורבתי הדין הרבניים אינם מוסד דמוקרטי. אין שם הפרדת רשויות בין שופטים ומחוקקים. חוקיהם לא נחקקו על ידי נציגי ציבור והם גם אינם שווים לכולם, ודאי בין גברים לנשים. לציבור הרחב אין חלק ונחלה בבתי הדין. וכאשר החוק האזרחי (חוק שיפוט בתי דין רבניים) מחייב כל אזרחית ואזרח יהודי לקבל את מרותם בענייניו האישים - נישואיו וגירושין, ילדיהם ורכושם, אז נדמה לי שאין חולק: דמוקרטיה זה לא.
אז אם היה עוד צורך בהוכחה שמדובר בממשלה שאין לה עניין אמיתי בדמוקרטיה ושלטון העם, אלא רק בביסוס כוחם של חבריה נגד הציבור, הגיעה הענקת סמכות מזונות ילדים לבתי הדין הרבניים וסגרה את הפינה הרמטית.
- עו"ד בתיה כהנא דרור היא פעילה חברתית ומייצגת בתחום זכויות נשים
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
