אלמלא ההתקפלות אמש (שבת), ממשלת ישראל הייתה עלולה לאשר היום את הצעת "חוק העמותות", מיסוי של 65% על תרומות ממדינות זרות, שנזקה גדול מתועלתה. עוד לפני שההצעה הגיעה לקריאה ראשונה הגיע גל של גינויים ממדינות מערביות. ובצדק, אף שקשה להתכחש לעובדה שיש בעיה. גורמים זרים בוחשים בפוליטיקה הישראלית. מדובר גם ב"ארגוני זכויות אדם", שהלכה למעשה הם חלק מקמפיין הדמוניזציה וה-BDS ששולל את עצם קיומה של ישראל. גם גופים ימניים מקבלים תרומות. אבל לא ממדינות. איזו מדינה שפויה תתרום להתיישבות יהודית בלב חברון?
במקום לנקוט צעד מרגיז כמיסוי תרומות, ישראל צריכה לפעול דווקא לפי נורמות שנקבעו במדינות הדמוקרטיות. רוב מדינות אירופה והאיחוד האירופי החליטו לאמץ את הגדרת העבודה של האנטישמיות (IHRA), שקובעת, בין השאר, ששלילת זכות ההגדרה העצמית מיהודים היא אנטישמיות. ביום חמישי האחרון הכריז נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, על תוכנית פעולה לאומית נגד האנטישמיות, שגם היא מאמצת את ההגדרה. בניגוד לטענות מתנגדי ההגדרה - בעיקר מהשמאל הקיצוני - היא לא שוללת ביקורת על ישראל, היא שוללת התנגדות לעצם קיומה של ישראל.
ולמה זה כל כך חשוב בהקשר שלנו? משום שכל מה שצריכה כנסת ישראל לעשות הוא לממש את ההגדרה בישראל בנוגע לגופים שמעניקים מימון או זוכים למימון, מדינתי או פרטי. ויותר מכך, ב-2019 אישר האיחוד האירופי סעיף שאמור למנוע זליגה של כספי סיוע לצדדים שלישיים. הכוונה היא לגופי טרור. הפלסטינים, מצידם, ארגנו קמפיין אדיר נגד ההגבלות. לפני שבועיים החליט פרלמנט האיחוד לעצור את המימון לרשות הפלסטינית, עד שזו תסיר את חומרי ההסתה האנטישמית מספרי הלימוד. דא עקא, ששר החוץ של האיחוד, ג'וזף בורל, החליט לצפצף על ההחלטה והודיע שלא תהיה התניה של המימון בהפסקת ההסתה.
גם ארה"ב פרסמה התניות לסיוע. גוף הסיוע העיקרי הוא USAID. בעקבות העברת כספים לגופים פלסטיניים ששוללים את זכות קיומה של ישראל, ו/או תומכים באופן ישיר או עקיף בטרור, דרשה ארה"ב כבר ב-2004 שגופים מוטבים יתחייבו "לא לקדם או להיות מעורבים באלימות, בטרור, בפעילות קיצונית או בפעילות לחיסול מדינה כלשהי". ובדיוק כמו חמאס, שסירב לכל ההצעות להסרת הסגר, גם העמותות הפלסטיניות החליטו שבין סיוע אמריקני לבין תמיכה בטרור ומאבק לחיסול ישראל - הן מעדיפות את האופציה השנייה.
וגרוע מכך, האיחוד האירופי ומדינות אירופיות תורמות לארגון גג NDC) NGO Development Center), שהקוד האתי שלו כולל התחייבות "להימנע מכל נורמליזציה עם הכובש, פוליטית או תרבותית", וכן התחייבות לתמיכה ב"שיבה של הפלסטינים לבתיהם המקוריים". מסמך נוסף של ה-NDC מתנה העברת כספים בתמיכה ב-BDS. ה-NDC מממן גם גופים בישראל, כמו "שוברים שתיקה", "בצלם" ועוד, שמן הסתם משרתים את המטרות שלו. המימון לא נועד להפוך את החברה הישראלית למוסרית יותר.
האם זה סביר שגוף ששולל את קיומה של ישראל יהיה רשאי להעביר כספים לגופים בישראל? האם מדינה שפויה אמורה לאשר מימון כזה? הרי מדובר במקור מימון שנמצא עמוק בתוך הגדרת העבודה של אנטישמיות. הפרלמנט האירופי קיבל החלטות שאמורות למנוע מימון כזה, וזו חרפה שהנציבות וגורמים אחרים ממשיכים לאפשר זאת.
אז מה עושים? במקום חוק מיסוי, שבצדק גורר גינויים, יש צורך בחוק ששולל מימון על ידי גופים שמצויים באזור הגדרת העבודה של אנטישמיות, והפועלים נגד עצם זכותה של ישראל להתקיים. בישראל פועלים גופים כמו NGO Monitor, בתחום המעקב אחרי עמותות עוינות והמימון שלהן, ו-IMPACT SE, בתחום ההסתה בספרי לימוד. העמותות הללו מבצעות עבודה מחקרית רצינית, כולל הצגת הממצאים בפני פרלמנטים באירופה. יש להן הצלחות. רוצים לגבש הצעת חוק? בבקשה. אמצו את הכללים שנוסחו כבר על ידי ארה"ב ואירופה; שבו עם מומחי גופי המחקר; שבו גם עם נציגי האופוזיציה. הרי יאיר לפיד הביע בעבר התנגדות למימון על ידי גופים התומכים ב-BDS. במקום חוק עקלקל אפשר יהיה לגבש חוק הרבה יותר אפקטיבי, שיזכה גם לתמיכת חלק ממפלגות האופוזיציה.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il