הפרשן הבכיר של הוושינגטון פוסט, דיוויד איגנשיוס, פרסם טור מיוחד שבו קבע כי "איראן נמצאת ברגע המעורער ביותר בהיסטוריה המודרנית שלה". בטור, שבו ראיין בין השאר את שר הביטחון לשעבר יואב גלנט ששוהה בארה"ב, שטח איגנשיוס את המהלכים הישראליים שפגעו בנכסים האסטרטגיים של טהרן, שלצד התמוטטות משטר אסד - הובילו אותה לחולשה חסרת תקדים.
לפי איגנשיוס, "הצבאות של שלוחי איראן התרסקו בעזה, בלבנון ובסוריה - ונראה שהיא כמעט עירומה לתקוף בעצמה, אחרי גל של תקיפות אוויריות מדויקות מצד ישראל נגד מערכות ההגנה האוויריות שלה באוקטובר".
גלנט ציין בפני איגנשיוס כי "הראינו שאיראן פגיעה", ואמר לו כי התקיפות הישראליות ב-26 באוקטובר "יצרו חלון לפעול נגד איראן לפני שתייצר נשק גרעיני". איגנשיוס כתב כי ההחלטות של ארה"ב איך לנצל את חולשתה של איראן - אם במשא ומתן על הסכם גרעין ואם בפעולה צבאית נחרצת - יתקבלו על-ידי הנשיא הבא דונלד טראמפ. הוא, מצידו, אמר למגזין "טיים" כי "הכול יכול לקרות".
לדברי איגנשיוס, בכירים בממשל ביידן מזהים בימים אלה הזדמנות ל"דיפלומטיית כפייה" בנושא הגרעין, עם איראן מוחלשת. הוא ציין כי למרות שישראל "מילאה את התפקיד המכריע בהשפלת איראן", הנשיא ג'ו ביידן סיפק "מעצור חשוב" בפניה על-ידי פריסת נושאות מטוסים, צוללות וכוחות אחרים של צבא ארה"ב ברחבי המזרח התיכון.
מטרת התקיפה ב-26 באוקטובר הייתה להשאיר את איראן ללא הגנה מפני תקיפה עתידית בשטחה, והשתתפו בה 120 מטוסי קרב - שפגעו במכ"מים להגנה אווירית ובסוללות נ"מ שמגינות על טהרן, וכן במפעלים חשובים לייצור דלק לטילים הבליסטיים האיראניים. התקיפה אומנם בוצעה כנקמה על המתקפה האיראנית ב-1 באוקטובר, אך התכנון החל חודשים רבים לפני כן, כתב איגנשיוס.
גלנט הסביר כי המשימה, במילים פשוטות, הייתה להבטיח שאחרי התקיפות - "איראן תהיה חלשה יותר וישראל חזקה יותר", כך שטהרן לא תוכל להגיב בכוח למתקפות עתידיות. לפי איגנשיוס, גורמים בישראל סבורים כי בשנתיים הקרובות איראן לא תוכל להוסיף מספר משמעותי של טילים בליסטיים לארסנל שלה, שנותר גדול, ובינתיים גם ההגנה האווירית שלה נפגעה משמעותית.
"נראה שישראל יצרה מסדרון לתוך איראן, שמספק נתיב ברור למטוסיה לפגוע בטהרן", כתב. "זוהי רמה חדשה של חופש מבצעי שמאפשרת לישראל לתקוף מטרות באיראן בקלות כמעט כמו בעזה ובלבנון".
שר הביטחון לשעבר התייחס גם למתקפה הראשונה של ישראל נגד איראן, ב-15 באפריל, אז בחרו בקבינט המלחמה להגיב באופן מצומצם - ולפגוע במדויק בסוללת S-300 מתוצרת רוסית ליד איספהאן, כדי לשגר מסר שירתיע את טהרן. "פגענו בהם במדויק, אבל זה לא הספיק כדי להרתיע אותם", אמר גלנט.
התקיפות הישראליות באיראן, 26 באוקטובר
בתקיפה באוקטובר כבר פגעו המטוסים הישראליים בארבע סוללות כאלה ברחבי טהרן, על אף שהמכ"מים שלהן אמורים - בתיאוריה - לזהות התקפות ממרחק של כ-300 קילומטרים. גלנט הדגיש כי "כרגע אין הגנה אסטרטגית סביב טהרן".
לצד זאת נפגעו כידוע גם מרכיבים מרכזיים ביכולות ייצור הטילים הבליסטיים של איראן. מטוסי הקרב פגעו בכל המערבלים שמייצרים דלק מוצק עבור הטילים הללו, ורכישת מתקנים חדשים "עשויה להימשך לפחות שנה" - לפי המכון לחקר המלחמה. כך, התקיפות של צה"ל עצרו, לפחות זמנית, את התקדמות תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן.
גורם צבאי ישראלי העריך בפני איגנשיוס כי לפני התקיפה באוקטובר איראן הצליחה לייצר מספיק דלק מוצק לשני טילים בליסטיים חדשים ביום - ואילו כעת, התפוקה שלה מוגבלת לטיל אחד בשבוע. המחסור הזה, אמר, יימשך לפחות כשנה.
אבל איגנשיוס מציין כי באופן פרדקוסלי, הפגיעות של איראן עלולה להניע אותה להשיג ארסנל גרעיני - כדי להרתיע את יריביה. לאיראן יש מספיק דלק לפצצה, אך ההערכות הן שהיא רחוקה חודשים רבים מהיכולת לבנות ראש נפץ שניתן להרכיב על גבי טיל בליסטי ארוך טווח.
כעת, אם "דיפלומטיית כפייה" לא תוכל למנוע מאיראן להתקדם בתוכנית הגרעין, ישראל וארה"ב עשויות לשקול פעולה צבאית. מתקני הגרעין של איראן קבורים עמוק באדמה, וההערכות הן שרק לצבא ארה"ב יש נשק קונבנציונלי מספיק גדול כדי לשבור את הבונקרים הללו. ואולם, גלנט הדגיש בפני איגנשיוס כי על אף שהוא מקווה שארה"ב וישראל יעבדו יחד, "לישראל יש את האמצעים לפגוע בנכסים איראניים בצורה מדויקת, כוחנית ומתוחכמת. במידת הצורך, לא נהסס לפעול".
בסיום טורו, הגדיר איגנשיוס את "העימות הממשמש ובא בין ישראל לאיראן" כאתגר "הדחוף והמסוכן ביותר" של טראמפ.
פורסם לראשונה: 23:20, 14.12.24
