אחרי שבג"ץ ביטל את החלטת מנכ"ל משרד החינוך לקצר את שעת הלימודים האחרונה של מסגרות החינוך המיוחד, משרד החינוך הנחה היום (שלישי) את מנהלי המחוזות להיערך כדי למלא אחר הפסיקה - ולקיים את יום הלימודים עד לשעה 16:45.
לפי אותה החלטה שבוטלה, בשנת הלימודים הקרובה יסתיים יום הלימודים במסגרות לילדי החינוך המיוחד בשעה 16:00 במקום 16:45. משרד החינוך נימק את החלטתו במחסור בכוח אדם בחינוך המיוחד. בפסק הדין נקבע כי ההחלטה תבוטל כך שאורך יום הלימודים יישאר על כנו.
ממלא מקום מנכ"ל משרד החינוך, מאיר שמעוני, שיגר היום אל מנהלי המחוזות הנחיות ליישום החלטת בג"ץ. הוא הנחה את המנהלים לנסות לשמור על אורך היום בכפוף להתארגנות פנימית ולפי יכולת המוסד החינוכי. המשמעות היא שבאופן נקודתי מסגרות רבות לא יוכלו לעמוד בשעת הסגירה ויפנו לקבל היתר לסגירה מוקדמת עקב חוסר בכוח אדם.
רק במקרים חריגים ניתן יהיה להגיש בקשה נקודתית לקיצור יום הלימודים באמצעות מנהל המחוז. מדובר במקרים שבהם לא ניתן לתת מענה באמצעות עובדי הוראה ומטפלים פרא-רפואיים, ולאחר שלא צלחו כל המאמצים לאיתור צוותי חינוך. הבקשה תכלול את פירוט כל הפעולות שנעשו על מנת למצוא פתרונות שימנעו את הצורך בקיצור יום הלימודים. "נבקש כי ייעשה כל מאמץ להבטיח ככל שניתן רצף לימודי", הדגיש שמעוני.
במשרד החינוך ציינו כי המשרד פועל למלא אחר פסיקת בג"ץ, תוך הקטנת הנזק הצפוי למסגרות החינוך של תלמידי הרצף האוטיסטי. גורמים במשרד ציינו כי מובן מאליו שהחלטת בג"ץ לא תוסיף עובדי הוראה לחינוך המיוחד ושמצוקת כוח האדם תחריף, אך המשרד נערך לתת פתרונות בשטח.
עוד ציינו במשרד כי בשנה שעברה כשליש מהמסגרות לילדי החינוך המיוחד על הרצף האוטיסטי לא סיימו את הלימודים ב16:45, אלא לפני המועד בשל מחסור בכוח אדם, והצפי הוא שהשנה עקב החלטת בג"ץ המספרים יהיו גבוהים יותר.
בהתאם לזאת, משרד החינוך פרסם את סל המענים שיינתן כדי לנסות ולהבטיח ככל שניתן את רצף יום הלימודים במסגרות אלו. במסגרת מענים אלו, סייעת תוכל לשמש כסייעת רוחב למספר תלמידים בכיתה או בגן, תוך הקפדה על כך שסך השעות להן זכאי התלמיד יינתנו לו. כמו כן, משרד החינוך יעניק שיפוי כספי לרשויות שיצליחו לגייס מטעמן סייעות לשעות אחר הצהריים.
במקרים שבהם נעשו כל המאמצים לאיתור צוותי חינוך אך הדבר לא צלח, מסגרות יצומצמו ותוגש כאמור בקשה נקודתית לקיצור יום הלימודים באמצעות מנהל המחוז ובאישורו.
שר החינוך יואב קיש מסר: "משרד החינוך קיבל את החלטת בג"ץ ויממש אותה במלואה. חשוב להבין כי ההחלטה לא יצרה מציאות אחרת ולא פתרה את משבר כוח האדם. משרד החינוך יעשה כל שביכולתו לאייש את מירב המשרות מחדש ולשפות את הרשויות שישלימו את החוסרים, וזאת כדי למקסם את שעות הלימוד".
מ"מ מנכ"ל משרד החינוך מאיר שמעוני מסר: "הנחיתי את מנהלי המחוזות במשרד להיערך להפעלת המסגרות עד השעה 16:45. מנהל או גננת שאין להם את כוח האדם למסגרת עד שעה זו יפנה לאישור למנהלי המחוזות. לצערי, ברור לנו כי החלטה זו גם תייצר פער בין הרשויות עקב החוסר היחסי של כל רשות, אך אנו נעשה כל שביכולתנו לאייש את המשרות מחדש ולשפות את הרשויות שישלימו את החוסרים".
בניגוד לטענתו של שמעוני, בג"ץ עמד בפסיקתו על כך שההחלטה "להשוות כלפי מטה" במקרה שבו המחסור אינו אחיד בכל רחבי המדינה לא יושמה בהקשרים אחרים שבהם מערכת החינוך מתמודדת עם מחסור בכוח אדם. בית המשפט הוסיף וציין בפסק דינו כי קיים חשש שקיצור יום הלימודים באופן ארעי לכאורה, למשך שנה אחת בלבד, עלול להיות בעל השלכות ארוכות טווח על המערכת כולה.
שופטי בית המשפט העליון יצחק עמית, דפנה ברק-ארז ועופר גרוסקופף קיבלו פה אחד שתי עתירות, שהוגשו על ידי ארגון אלו"ט ועל-ידי הורים לילדים על הרצף האוטיסטי, נגד החלטת משרד החינוך לקצר את יום הלימודים לחינוך המיוחד.
בית המשפט קיבל את העתירות בשל מספר פגמים שנפלו בהחלטת משרד החינוך. ההחלטה התקבלה ללא שקוימה חובת ההתייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ומבלי לאפשר להורים תקופת התארגנות נאותה בהתחשב במורכבות הטיפול בילדים על הרצף האוטיסטי. בנוסף, ההחלטה גורפת וחלה על כל מוסדות הלימוד בארץ למרות שיש מחוזות שבהם המחסור חמור פחות, וניתן לתת לו מענה אחר. כמו כן, בניגוד לאמור בחוק, ההחלטה לא התקבלה על ידי שר החינוך, ואף לא הובאה לאישורו של שר האוצר.
