ישראל ממשיכה להתרחק משוויון מגדרי: משרד החינוך הכריז הערב (חמישי) על השלמת רשימת חתני וכלות פרס ישראל בכל התחומים, 13 מתוכם גברים ורק שתיים נשים. "בואו נקרא לפרס בשמו - פרס גברי ישראל", אמרה טל הוכמן, מנכ"לית שדולת הנשים.
הוכמן אמרה עוד: "נשים בישראל הגיעו להישגים מרשימים בכל התחומים ותמוה בעינינו ששר החינוך לא מצא לנכון להעניק פרסים ליותר נשים. לא רק שזהו מסר חינוכי בעייתי כלפי נערות וילדות שרואות שרק גברים יכולים להגיע להישגים כאלו על פי ממשלת ישראל, אלא שזה זלזול כפול לאחר הפגנת אומץ הלב והנחישות שהציגו כל אותן הנשים שניצבו בחזית העשייה בכל תחומי החיים במלחמת חרבות ברזל".
פרס ישראל למפעל חיים יוענק השנה לקולנוען משה אדרי ולח"כ לשעבר עדנה סולודר ז"ל שנפטרה לפני יומיים. חתני פרס ישראל בתחום הגבורה אזרחית הם מנחם קלמנזון ואיתיאל זוהר ("צוות אלחנן"), כלת פרס ישראל בתחום הערבות ההדדית היא ד"ר כוכב אלקיים לוי, וחתן פרס ישראל בתחום זה הוא ד"ר חן קוגל.
בתחומי המחקר לא זכו נשים כלל. חתן פרס ישראל בחקר הפסיכולוגיה פרופ' גרשון בן שחר, ️בחקר מדעי החיים פרופ' חגי ברגמן, ביזמות וחדשנות טכנולוגית איל וולדמן, בספרות תורנית ומשפט עברי הראשון לציון הרב הראשי לישראל הרב יצחק יוסף, בחקר המתמטיקה, מדעי המחשב, הנדסת מחשבים פרופ' ויטלי מילמן, בחקר הסטטיסטיקה פרופ' יעקב ריטוב, בתחום ספורטאים מצטיינים מיקי ברקוביץ', בתחום התקשורת והתקשורת החזותית שלמה נקדימון ובתחום חקר הפיזיקה פרופ' צבי מזא"ה.
"עצוב כל כך שבשנה שבה ראינו את הנשים בישראל נלחמות בחזית ובעורף, ובזמן שבאקדמיה יש רוב של סטודנטיות ובכל התחומים עוד ועוד מומחיות, דווקא לפרס ישראל נבחרו רוב מוחלט של גברים", אמרה יעל יחיאלי - מייסדת מיזם 5050.
יחיאלי הוסיפה: "עוד מצער שאחת הנשים שנבחרה - ח"כ לשעבר עדנה סולודר - זכתה בפרס ישראל בגיל 94, ולא תהיה נוכחת בטקס עצמו, מה שישאיר זוכת פרס ישראל אחת בלבד. מדינת ישראל נמצאת במשבר - ביטחוני, כלכלי, חברתי ופוליטי, דווקא בתקופה כזו אם היו נבחרות 50% נשים לפרס ישראל זה היה מסר חשוב כל כך לציבור, אבל הממשלה הזו ממשיכה להדיר נשים מכל מרחב, וככה נראה פרס ישראל השנה".
גם בשנים הקודמות נרשמו פערים משמעותיים בין כמות הזוכות לזוכים, אבל לא משמעותיים כמו בשנה הנוכחית. ב-2023 קבלו ארבע נשים את הפרס מתוך 12, ב-2022 שקדמה לה שלוש מתוך 10 וב-2021 ארבע מתוך תשעה זוכים. "דווקא בשנה בה הציבור נוכח שוב ושוב, בחלקן הקריטי של נשים בכלל מרחבי החיים בחברה הישראלית, שוב צומצם מקומן בזכייה בפרס המשמעותי ביותר בישראל", אמרה מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה לשעבר, עו"ד איילת רזין בית אור. "בלתי סביר כי מכלל 50% באוכלוסייה שהוא נשים, נמצאו שתיים בלבד ראויות לפרס. זהו אבסורד של ממש שמעביר מסר ציבורי ארכאי ושגוי".
הדס בן אליהו, מנהלת "יודעת", מרכז ידע נשים ומגדר במכון ון ליר בירושלים, אמרה: "פרס ישראל הוא ביטוי לאומי להכרה בהישגים ומפעלי חיים בישראל. ברוב השנים, נשים היוו מיעוט מבין זוכי הפרס. עם זאת, בשנים האחרונות חל שיפור ומספר כלות הפרס עלה. ב-2015 רק אישה אחת זכתה בפרס, והשיא היה ב-2019, שנה שבה זכו חמש שנים בפרס (מספר הזוכות הגבוה ביותר ב-20 השנים האחרונות. ה"ג)".
בן אליהו אמרה עוד: "השנה זכו בפרס שתי נשים בלבד, שאחת מהן אינה בחיים. זוהי פעם נוספת שתרומתן והישגיהן של נשים אינם מקבלים הכרה לאומית והן נדחקות לשוליים של החברה הישראלית. זהו דפוס מסוכן שיש לו ביטויים רבים בשנתיים האחרונות - בממשלה, בכנסת, במשרות הניהול הבכירות בשירות הציבורי, ועוד - המסר לנשים בישראל הוא שהן שקופות, פחות רלוונטיות וחיוניות לחברה הישראלית".
מורן זר קצנשטיין, מייסדת תנועת "בונות אלטרנטיבה", ביקרה גם היא את תמונת הזוכים. "אתמול נודע לנו שהוועדה בחרה להתעלם ממועמדות ראויות בקטגוריית הפרס לתקשורת, מחשש לבחור אישה מזוהה פוליטית", אמרה זר קצנשטיין. "הבחירה התמוהה להתעלם מהנשים מחשש לביקורת ציבורית מראה שהוועדה עוסקת בפוליטיקה קטנה על גבן של נשים ראויות ומוערכות וגם היא דוחקת אותנו הצידה.
"כמי שעומדת בראש תנועת נשים, פגשנו אלפי נשים שהתגייסו באחת לאחר המלחמה והעניקו עשרות אלפי שעות התנדבות, מדובר בלא פחות מסטירת לחי. פגשתי נשים שעצרו את חייהן, שמו אותם על הולד והקדישו את חייהן לטובת המדינה והחברה - הקימו מערכי סיוע, התנדבו למילואים, הרימו חמ"לים ברחבי הארץ. אלפי נשים נכנסו מתחת לאלונקה, בעורף ובחזית, בלי לחשוב פעמיים. ולא נמצאו לפחות 50% נשים שראויות להכרה הזו?".