בסביבתו של ראש הממשלה נפתלי בנט מציגים את השתתפותו בוועידת האקלים בגלזגו כהצלחה מסחררת. גורם מדיני הסביר כי לנסיעתו היו שני צירים - הציר האקלימי והציר הבילטרלי, ואת סבב הפגישות עם מנהיגי מדינות העולם הגדיר כ"צונאמי חיובי" ו"גשמי ברכה". לדברי אותו גורם, "זו הייתה הזדמנות ל'ספיד דייטינג', וכך להשיג בחצי שעה מה שבדרך כלל משיגים בשבועיים".
הגורם המדיני הסביר כי "היה ברור לנו שישראל צריכה ליישר קו עם העולם במה שקשור למשבר האקלים", אך הוסיף כי היו התלבטויות גדולות לגבי ההצהרה על צמצום פליטת גזי החממה ל-0 עד שנת 2050, והיו שביקשו כי שנת היעד תהיה 2060, בדומה למדינות כמו רוסיה, ולא למדינות המפותחות.
למרות העובדה שמדובר בוועידה שמטרתה לטפל בנושא האקלים, ראש הממשלה העניק חשיבות רבה לנושאים המדיניים. עם זאת, הגורם המדיני הבהיר כי סוגיית האקלים הייתה משמעותית. "זה בתחילת הדרך. הנושא עד עכשיו לא טופל ברצינות, ולראשונה רואים בזה עדיפות. לראיה, המל"ל הכניס את זה כאחד מתרחישי הייחוס שלו. אפס פליטות זה לא מובן מאליו". יש לציין כי אפס פליטות הן המינימום הנדרש כעת ממדינות העולם.
הגורם ציין כי מנהיגי מדינות רבים שהיו בוועידה הדגישו כי הם רואים בישראל סיפור הצלחה במלחמה נגד נגיף הקורונה, לאחר מבצע חיסוני הבוסטר המוצלח וההתגברות על זן הדלתא. על הפגישה עם ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי אמר: "היה שם דיבור מאוד פתוח על המשכיות היחסים. בנט אמר לו שזה נהדר שהוא התחיל זאת עם נתניהו, ושכעת הוא ימשיך את זה וייקח את היחסים לרמה הבאה".
בהתייחסו לפגישה של בנט עם יורש העצר וראש הממשלה של בחריין, סלמאן בן חמד אאל ח'ליפה, אמר הגורם כי ראש הממשלה הזמין אותו לביקור בישראל, ושהוא צפוי להגיע. "צריך למלא את היחסים בתוכן, בעיקר כלכלי - הסחר בין המדינות ממש מגוחך, מיליון דולר בשנה. התחושה כרגע היא שהם רוצים להזריק אנרגיה ליחסים ולהפוך אותם למודל האמירתי".
הגורם התייחס גם לנושא האיראני. "כרגע אנחנו נמצאים בפרק זמן שבו האיראנים עדיין לא נכנסים חזרה לשיחות הגרעין בווינה, למרות שאמרו שייכנסו בנובמבר", אמר. "יש תחושה עולמית שמשהו צריך לקרות. האסטרטגיה נעה בין מקלות לגזרים, כשיש קולות לכאן או לכאן - מה יגרום לאיראנים להפסיק להעשיר אורניום ומה יגרום להם להמשיך. ראש הממשלה נמצא יותר באזור המקלות. הקו הישראלי הוא התנהלות עצמאית ברמה האיראנית ומאמץ מתמשך בכל הגזרות, לא רק בציר ההעשרה.
"העמדה של ראש הממשלה היא שחזרה להסכם הגרעין היא טעות מיותרת שלא מסייעת, והוא אמר את זה ביומיים האחרונים לכל המנהיגים. עוד הוא אמר להם שחזרה למערכת הסכמית עם האיראנים תביא לכך שהכסף יילך להתפרצות אגרסיה, הרי הם כבר במצב מתקדם. האיראנים בעצמם מתמהמהים, ומול הדבר הזה המעצמות ניצבות. ישראל מנסה בציר אחד לטכס עצה עם המעצמות. ישראל אומרת להן שהן צריכות להציג קו רציני, נחרץ וקשוח אל מול האיראנים, אם זה במועצת הביטחון, אם זה באכיפה של הסנקציות ואם זה ביחסים הבילטרליים".
על עמדתו של ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון בנושא אמר: "בהחלט יש קשב לעמדה הישראלית, הסכמה להמשך דיאלוג אינטנסיבי בתקופה הקרובה ורתימה של המדינות הרלוונטיות. זה עולה בכל שיחה, מפוטין ועד האמריקנים". לדברי הגורם, הנושא הפלסטיני לא עלה בפגישות. "מדובר בנושא חשוב, אבל היחסים הבילטרליים של ישראל הם לא בני ערובה לנושא הפלסטיני. אנחנו לא תאומים סיאמיים".