היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה פרסמה היום (ראשון) את עמדתה הרשמית לבג"ץ לקראת הדיון ההיסטורי, בהשתתפות כל 15 שופטי העליון, בעתירות נגד ביטול עילת הסבירות, כחודש וחצי לאחר שהתיקון לחוק יסוד: השפיטה עבר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית. בהרב-מיארה קראה לבג"ץ לפסול את ההצעה, והדגישה כי "מדובר במצב חריג שבחריגים שבו התיקון פוגע פגיעה אנושה ביסודות המשטר הדמוקרטי, ועל כן בהתאם לאמות המידה שהותוו בפסיקה סבורה היועצת המשפטית לממשלה כי אין מנוס מלהכריז על בטלותו".
לקריאת התגובה המלאה של היועמ"שית - לחצו כאן
בהרב-מיארה התנגדה לתיקון כבר בדיונים המקדימים בוועדת החוקה של הכנסת - וב-ynet פורסם בחודש שעבר כי היא תקרא לפסול את החקיקה, על אף שמדובר בתיקון לחוק יסוד. כעת, בתגובתה הרשמית לעתירות - התומכת בהן - היא מסבירה כי אין מנוס מביטול התיקון לחוק - על אף שמדובר בתיקון לחוק יסוד, "בשל פגיעתו הקשה של התיקון בציבור והשלכותיו החמורות על הפרדת הרשויות, שלטון החוק וזכויות הפרט". לדבריה, "למעשה, הרשות המבצעת רתמה את כוחה הקואליציוני לקידום חקיקת יסוד שבאמצעותה הוגבלה אפשרותו של בית המשפט באופן מיידי לפקח על כך שהיא - הרשות המבצעת - לא תעשה שימוש לרעה בכוחה".
היועמ"שית הזהירה: "ביטול עילת הסבירות עלול להביא לפריצת גבולות בכל הנוגע למינויים פוליטיים ולמינויים הלוקים בהיבטי טוהר המידות – וכפועל יוצא לפגיעה בתפקוד התקין של השירות הציבורי ובאמון הציבור בו. בהיעדר ביקורת שיפוטית בעילת הסבירות, תוסר מגבלה מרכזית על יכולתם של הממשלה ושריה לסיים את כהונתם של בעלי תפקידים בכירים, לשנות את דרכי מינויים ואת הגדרת תפקידם או לצמצם את סמכויותיהם. זאת, גם כאשר מדובר בבעלי תפקידים הממלאים פונקציות של שמירת סף".
בצל איום הפיטורים על שומרי הסף, שחל גם עליה, היא מסרה: "הדבר יוביל בתורו לפגיעה קשה בעצמאותם וביכולתם של בעלי תפקידים בכירים בשירות הציבורי, לרבות שומרי סף ובעלי סמכויות אכיפה ואסדרה, לבצע את תפקידם כנדרש".
שורה ארוכה של עתירות הוגשו נגד ביטול עילת הסבירות להחלטות ממשלה, שרים וראש ממשלה, שאושר סופית ברוב של 64 חברי קואליציה מול 0 מתנגדים, ועורר סערה גדולה במדינה. בשבוע הבא, ב-12 בספטמבר, יתכנסו לראשונה בתולדות המדינה כל 15 שופטי בג"ץ - וידונו בעתירות.
3 צפייה בגלריה
15 שופטי בג"ץ ידונו בביטול עילת הסבירות, בשבוע הבא
(צילום: שלו שלום, עמית שאבי, עמית שעל, אוהד צויגנברג, תומר יעקבסון, אתר בתי המשפט, הרשות השופטת)
התיקון לחוק קובע כי בית המשפט, כולל בג"ץ, לא ידון בעניין סבירות ההחלטות של הממשלה, של ראש הממשלה או של שר אחר, ולא ייתן צו בעניין. התיקון לחוק עבר בגרסה לא מרוככת, והוא כולל גם החלטות בענייני מינויים או החלטה להימנע מהפעלת כל סמכות. גם לכך התייחסה היועמ"שית: "על אף אזהרות ברורות והסתייגויות משמעותיות מצד רבים מבין המומחים, המשפטנים, הכלכלנים, גורמי השירות הציבורי וארגוניו המקצועיים, גורמי חברה האזרחית ואחרים שהביאו את עמדתם בפני ועדת החוקה, חוק ומשפט, נחקק התיקון בגרסתו הגורפת, שאף החריפה בכמה נקודות במהלך דיוני הוועדה ביחס לנוסח המקורי".
לדברי היועמ"שית, "האיסור על בית המשפט הגבוה לצדק לדון בסוגיות הנוגעות לסבירות הפעלת הסמכות השלטונית מהווה הוראה אשר יוצרת במכוון חור שחור קונסטיטוציוני בעקרון הפרדת הרשויות, בכך שהיא מונעת את עצם האפשרות של הרשות השופטת לבחון האם העומדים בראש הרשות המבצעת אכן פועלים בהתאם לחובת הסבירות המוטלת עליהם בדין. האיסור על בית המשפט הגבוה לצדק לתת צו בשל הפרת חובת הסבירות על-ידי הממשלה או מי משריה, אף במקרי קיצון בהם בית המשפט יגיע למסקנה כי שיקולי צדק מחייבים אותו לעשות כן, אף היא הוראה הנוגדת את עקרון הפרדת הרשויות ואת תפקידו החוקתי של בית המשפט במערכת דמוקרטית המקיימת איזונים ובלמים בין הרשויות השונות".
עוד היא ציינה כי "התיקון לחוק היסוד יוצר חלל נורמטיבי מאחר שהוא נכנס בתווך בין חובת הסבירות המוטלת על הממשלה ועל שריה, לבין עילת הסבירות, המאפשרת לבית המשפט להתערב במקרים של הפרת החובה האמורה: במסגרתו של התיקון, מצד אחד, 'קיים דין', קרי, החובה לפעול בסבירות המוטלת גם כיום על הממשלה, ראש הממשלה ושרי הממשלה – עומדת בעינה גם לאחר התיקון, ומצד שני, 'אין דיין' שיוכל לוודא כי הממשלה אכן פועלת במסגרת הדין החל עליה. משמעות הדברים היא כי בהקשר זה הדרג הממשלתי הנבחר יהיה משוחרר מחובה משפטית המוטלת עליו, ויהיה 'מעל החוק'".
בהרב-מיארה גם ציינה כי ביטול עילת הסבירות עלול לפגוע בעיקרון שוויון הבחירות במדינה דמוקרטית: "ביטול המגבלות המשפטיות האפקטיביות המוטלות על הממשלה וחבריה בתקופת בחירות - עילת הסבירות היא הבסיס לפסיקה ולהנחיות הייעוץ המשפטי הנגזרות ממנה בעניין חובת האיפוק והריסון המוטלת על הממשלה ושריה בתקופת בחירות ועד להרכבת ממשלה חדשה. על כן, ביטול עילת הסבירות עלול להביא לביטול ישיר, או משתמע, של חובה זו ולכל הפחות לביטול היכולת לאכוף חובה זו למעשה.
"לצד השיבוש בפעילות הממשלתית, חוסר התקינות והחשש מפני החלטות שיכבלו את שיקול הדעת של הממשלה החדשה שקמה על בסיס הכרעת העם בבחירות, הדבר אף עלול לפגוע בשוויון בבחירות, שכן הממשלה המכהנת וחבריה יוכלו להשתמש בסמכויותיהם השלטוניות ובמשאבי הציבור העומדים לרשותם כדי להיטיב את מצבם בעיני הציבור לעומת מועמדים שאינם מכהנים וכך לזכות ביתרון לא הוגן בבחירות".
היועמ"שית התייחסה גם לכלל מתווה חקיקת המהפכה המשפטית, ואמרה כי "מהלכי הקואליציה בפועל והצהרות ראשיה, לרבות תוכנית מפורטת שהציג שר המשפטים לוין בחודש ינואר 2023, מלמדים כי אנו מצויים בעיצומו של מהלך רחב שנועד להביא לשינוי משטרי יסודי בשיטתנו המשפטית". לדבריה, "המשותף למרכיביו הוא הסרת בלמים ואיזונים מעל כוחו של השלטון, באמצעות ניוון יכולתה של הרשות השופטת לקיים ביקורת שיפוטית אפקטיבית על הרשות המבצעת והמחוקקת.
הלכה למעשה, במסגרת שלב א' של התוכנית שהוצגה, ייחסם בית המשפט, באמצעים שונים, מלבקר את השלטון ומלהעניק סעד לפרט ולציבור", המשיכה בהרב-מיארה. "לכך מצטרפת החלשה של שומרי הסף המהווים קו הגנה ראשון לשלטון החוק ולרוב גם קו ההגנה היחיד ביחס לרוב המכריע של החלטות הרשות המבצעת שאינן מגיעות לביקורת שיפוטית. כל זאת, ללא הצגת ערובות חלופיות לשמירה על זכויות הפרט, עקרונות היסוד ושלטון החוק. מלכתחילה הוצג התיקון הנוכחי כחלק מהשלב הראשון של המהלך הרחב, וחקיקת התיקון היא נדבך במימושו בפועל. המהלך הרחב מעיד גם הוא על המשמעויות של התיקון העומד לבחינה, ועל ההקשר שבו יש לפרש ולהבין את הנזקים הגלומים בו".
כאמור, שורת עתירות הוגשו בנושא. בין היתר עתרו נגד ביטול עילת הסבירות 44 אנשי עסקים, בכירים לשעבר במערכת הביטחון בהם ראשי שב"כ, מוסד ורמטכ"לים לשעבר ופעילים חברתיים. העותרים טוענים כי "ישנו שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת".
לדבריהם, התיקון לחוק לא התקבל כדין על-ידי הכנסת. "החוק מבקש לבטל באופן גורף את יישום עילת הסבירות על החלטות הדרג הנבחר. משמע, החוק מבקש לפטור את שרי ממשלת ישראל, והממשלה ה-37 בפרט, מחובתם להפעיל את הסמכויות שניתנו להם בחוק הסבירות, כחלק מחובת הנאמנות שלהם לציבור".
עתירה נוספת עוסקת בהשלכות אפשרויות של ביטול העילה - בהקשר הביטחוני: חשיפת אנשי מערכת הביטחון לשיפוט בבית המשפט הפלילי הבינלאומי בהאג ובמדינות זרות, בשל החלשת מעמדו של בג"ץ.
בין העותרים נגד התיקון גם התנועה לאיכות השלטון, שמסרה היום לאחר פרסום עמדת היועמ"שית: "התנועה לאיכות השלטון מברכת על עמדתה הנוקבת והבהירה של היועצת המשפטית לממשלה נגד התיקון הלא חוקתי לחוק יסוד: השפיטה. חבל שתיקון זה בא לעולם, אך משבא אל העולם מוטב שבית המשפט יקבל את עמדת היועצת המשפטית לממשלה ויפסול את התיקון כמה שיותר מהר".
ממכון זולת לשוויון וזכויות אדם נמסר לאחר תגובת היועמ"שית: "תגובתה היא המובן מאליו - לא ניתן לחוקק חוק יסוד שמפרק את הבסיס החוקתי של המשטר. היועמ"שית התריעה על כך כבר במהלך הדיונים בכנסת, ועתה על ממשלת ההפיכה המשטרית לאכול את הדייסה הדיקטטורית שבישלה לעצמה. הממשלה תטען לשווא שמדובר בעוד דוגמה לחתרנות היועמ"שית לממשלה וניסיון מצידה להפיל את הממשלה. היא תיתקל באמת ובמציאות".
המשיבים לעתירה הם הכנסת, הממשלה ושר המשפטים יריב לוין, שזכאי לייצוג נפרד - בדומה לעתירות על אי-כינוס הוועדה לבחירת שופטים שתידון השבוע בבג"ץ. רק הבוקר הודיע לוין ליועצת המשפטית לממשלה כי הוא מבקש ייצוג פרטי ונפרד בעתירות הנוגעות להחלטתו שלא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים - וזו נענתה לבקשתו. היועמ"שית, נזכיר, סבורה שללוין אין סמכות שלא לכנס את הוועדה. לוין כתב לבהרב-מיארה כי "נוכח מצב הדברים שיצרת גם בעניין העתירות שבנדון, בשל עמדותייך הקיצוניות והלעומתיות כדבר שבשגרה לעמדת הממשלה, ובמענה לשאלה שהפנית אליי לעניין אופן ייצוגי בעתירות שבנדון, אני נאלץ להודיעך כי גם הפעם הזו אדרש לייצוג עצמאי".
עוד הוסיף השר כי "כל זאת, מבלי לגרוע מכך שמצב הדברים אותו את יוצרת הוא בלתי תקין, וכי תפקיד היועץ המשפטי לממשלה הוא לייצג את הממשלה ואת חבריה ולא לאלץ אותם להזדקק פעם אחר פעם לייצוג עצמאי". לדבריו, "בלית ברירה, מובן כי במצב שיצרת ראוי להעמיד לרשותי פרק זמן הולם לשם איתור מייצג וכן לשם הכנת תשובה על ידו".
בחמישי האחרון, נזכיר, בהרב-מיארה השיבה למכתב החריף ששלח אליה יום קודם לכן לוין, שבו תקף אותה על התשובה שהגישה לבג"ץ בנוגע לעתירות נגד אי-כינוס הוועדה לבחירת שופטים. "חובתנו להתריע ממהלכים מנוגדים לחוק. זו שמירת סף - והשתקתנו היא פגיעה קשה. איומים בפיטורים לא ירתיעו אותי ואת אנשיי", כתבה בין השאר במכתב התגובה שהעבירה ללוין.
