במהלך שמעורר זעם רב בבריטניה ובעולם, בית משפט בשליטתם של המורדים הפרו-רוסים במזרח אוקראינה גזר הערב (חמישי) עונש מוות על שני אזרחים בריטים וכן על גבר ממרוקו, שנפלו בשבי של המורדים כאשר לחמו לצד הצבא האוקראיני. בית המשפט ב"רפובליקה העממית של דונייצק" – אחת משתי המדינות הלא-מוכרות שהקימו המורדים בחבל דונבאס – גזר את עונש המוות על השלושה לאחר שקבע שהם "שכירי חרב זרים", אף שבני משפחותיהם של שני הבריטים מדגישים כי הם חיים באוקראינה כבר ארבע שנים, והפכו אותה לביתם.
המלחמה באוקראינה – עוד כותרות:
• קרב על החיטה, זלנסקי: "מיליונים ימותו ברעב, פוטין סוחט את העולם"
• מרקל: "פוטין מבין רק כוח. פעלתי נכון מולו, אין לי על מה להתנצל"
• קרבות עזים בדונבאס, זלנסקי: "איבדנו יותר מדי אנשים כדי שנוותר על שטח"
• השפלה לשר החוץ הרוסי: מדינות סגרו את המרחב האווירי, הביקור בוטל
סוכנות הידיעות הרוסית RIA דיווחה כי השלושה יוצאו להורג באמצעות כיתת יורים, אולם יהיו רשאים לערער על גזר הדין. עורך דינם, כך לפי הדיווח הרוסי, הודיע שבכוונתם לערער. המורדים בדונבאס טוענים כי כיוון ששלושת החיילים הם לכאורה שכירי חרב זרים, הם לא רשאים ליהנות מההגנות הניתנות לשבויי מלחמה על בסיס אמנת ז'נבה.
שלושת הגברים שעומדים בפני עונש מוות בדונייצק הם הבריטים שון פינר ואיידן אסלין, והמרוקני סעדון ברהים. הם הורשעו על ידי המורדים בעבירה של "ניסיון אלים לבצע הפיכה", ולפי סרטונים מתוך בית המשפט שהתפרסמו בתקשורת הרוסית, יממה לפני הקראת גזר הדין היום הם הודו בעבירה הזו, אם כי אסלין ככל הנראה הודה רק בעבירה פחותה יותר שקשורה בשימוש בנשק וחומרי נפץ.
"הודאה", אחרי שהוצג עם פנים חבולות בטלוויזיה הרוסית
המשפט, שבמערב מדגישים כי אינו יותר ממשפט ראווה, נערך באופן חפוז למדי, ובמהלך הדיון שבו הוקרא גזר הדין שלושת השבויים ישבו בתוך כלוב עם סורגים שחורים, ושני הבריטים שמרו על ארשת פנים חתומה, בעוד ברהים נראה לחוץ למדי ונע מצד לצד. שמרו עליהם לוחמים רעולי פנים שסביב שרוולי מדיהם היו רצועות עם האות Z, סמל התמיכה בפלישה הרוסית לאוקראינה.
השופט אלכסנדר ניקולין טען בשיחה עם כתבים, לאחר הקראת גזר הדין, כי הוא התאפשר בגלל שהשלושה הודו לכאורה בעבירות שיוחסו להם, "בלי יוצא מן הכלל". לדבריו, "במתן גזר הדין, בית המשפט פעל לא רק על בסיס נורמות וכללים מתאימים, אלא גם על בסיס העיקרון החשוב ביותר והבלתי ניתן לערעור של צדק. היה זה העיקרון הזה שאפשר לקבל את ההחלטה המסובכת והקשה שבמסגרתה נעשה שימוש בצורת הענישה החריגה של עונש מוות".
ברהים המרוקני נפל בשבי הרוסי כבר במרץ האחרון, בקרבות באזור העיירה וולנובאחה, בעוד אסלין בהן ה-28 ופינר בן ה-48 נפלו בשבי באפריל, במהלך הקרבות הקשים שניטשו באותה עת בעיר האסטרטגית מריופול. מריופול שוכנת במחוז דונייצק באוקראינה, מחוז שבחלקו הגדול שלטו כבר מ-2014 אותם מורדים פרו-רוסים, לצד שטחי המחוז השני שממנו מורכב חבל דונבאס, לוהנסק. הרוסים פלשו לאוקראינה בפברואר האחרון בין היתר בטענה שעליהם להגן על אותם מורדים – אולם תחילה התמקדו בניסיון לכבוש את הבירה קייב, ורק לאחר שהניסיון הזה נכשל החלו למקד את עיקר מאמציהם בהרחבת אזורי השליטה של המורדים בדונבאס.
בני משפחותיהם של שני השבויים הבריטים מדגישים כי בניגוד לטענות הרוסים, לא מדובר בלוחמים "זרים", וכי שניהם מתגוררים באוקראינה מאז 2018. פינר הוא חייל לשעבר ברגימנט האנגליאני המלכותי של הצבא הבריטי ושירת בו שנים רבות, בין השאר במשימות בצפון אירלנד ובבוסניה. משפחתו תיארה אותו לאחר שנפל בשבי כאדם וכאב מצחיק ואהוב מאוד שכוונותיו טובות, וסיפרה שהעתיק את חייו לאוקראינה כדי לנצל את ניסיונו הצבאי לאימון והכשרה של הכוחות האוקראיניים. באוקראינה נשא פינר אישה מקומית, ולדברי משפחתו הוא ראה במדינה זו את "ארצו המאמצת".
המשפחה הדגישה כי הוא אינו מתנדב בריטי, אלא חייל של הצבא האוקראיני לכל דבר ועניין. שבועות לפני שנתפס הספיק להתראיין לתקשורת הבריטית, בין השאר ל"סקיי ניוז", עם לוחמים בריטים אחרים המשרתים באוקראינה. ל"דיילי מייל" אמר אז: "אני חושש לחיי. אם אנחנו (הבריטים המשרתים באוקראינה) ניתפס, הרוסים יתייחסו אלינו באופן שונה, כי אנחנו בריטים. זה תמיד נמצא במחשבות שלי, שאפול בשבי".
אסלין, שבמקור הינו מניוארק שבאנגליה, עבר להתגורר בעיר האוקראינית מיקולאייב ב-2018, ובאותה שנה התגייס לחיל הנחתים של הצבא האוקראיני. גם הוא נישא שם לאישה מקומית. אסלין לחם בעבר גם בסוריה נגד ארגון הטרור דאעש. במהלך המצור על מריופול נהג להעביר דיווחים בטוויטר על מצבם של הכוחות האוקראיניים הנצורים, שאליהם השתייך. באפריל, כשהוא וחבריו נכנעו לרוסים, הוא תועד מובל באזיקים וחתך נראה על מצחו. בהמשך הוצג, יחד עם פינר, בטלוויזיה הממלכתית של רוסיה, כאשר פניו נראות חבולות.
לונדון לא מכירה במורדים, אבל תיאלץ לדבר איתם?
בבריטניה הגיבו בזעם על גזר הדין לשני השבויים הבריטים, ושרת החוץ ליז טראס אמרה כי מדובר במשפט ראווה "מזויף". בציוץ בטויטר הוסיפה: "אני מגנה מכל וכל את גזר הדין לאיידן אסלין ושון פינר שמוחזקים בידי שליחיה של רוסיה במזרח אוקראינה. הם שבויי מלחמה". גם ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון גינה את גזר הדין, ודובר מטעמו מסר כי לונדון "מודאגת עמוקות" מהדיווחים המגיעים מדונייצק. הדובר, ג'יימי דייווידס, הוסיף כי תחת אמנת ז'נבה שבויי מלחמה זכאים לחסינות וכי אסור לנצלם ל"מטרות פוליטיות".
הוא הוסיף כי לונדון תפעל לשחרורם של שני הבריטים. בריטניה, כמו שאר מדינות העולם, מלבד רוסיה, לא מכירה בשתי "הרפובליקות העממיות" שהקימו המורדים בדונייצק ובלוהנסק, ולא מקיימת עמם – לפחות לא באופן רשמי – קשרים כלשהם. דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב ציין מוקדם יותר השבוע כי אם לונדון תפנה למורדים בדונייצק כדי לפעול לשחרורם של שני השבויים הבריטים, תהיה זו הכרה דה-פקטו מצד לונדון ברפובליקה שלהם כמדינה. רוסיה עצמה, יש לציין, לא הכירה בשתי הרפובליקות של המורדים כמדינות עד השנה: הנשיא ולדימיר פוטין הכריז על ההכרה הזאת ימים אחדים לפני הפלישה לאוקראינה ב-24 בפברואר.
גינוי לגזר הדין הזה הגיע הערב גם מקייב. "'המשפט' לכאורה שנערך לחברים בכוחות המזויינים של אוקראינה בשטח אוקראיני כבוש בטל ומבוטל", מסר דובר משרד החוץ בקייב אולג ניקולנקו. "משפטים פומביים שכאלו מציבים את האינטרסים של התעמולה מעל החוק והמוסר, וחותרים תחת מנגנוני ההחזרה של שבויי המלחמה".
בדבריו התייחס ניקולנקו לעובדה שלאורך החודשים האחרונים ביצעו הרוסים והאוקראינים שורה של עסקאות חילופי שבויים, אולם כעת גובר החשש במערב שמוסקבה נערכת לקיים יותר ויותר משפטי ראווה ללוחמים האוקראינים שנפלו לידיה. החשש הזה גבר הערב משמעותית עם הודעתה של ועדת החקירות ברוסיה, גוף אכיפת החוק הראשי במדינה, על פתיחתם של לפחות 1,100 תיקים בחשד למה שהוועדה כינתה "פשעים נגד השלום" מצד האוקראינים.
דיווח ממוקד הלחימה בדונבאס: "קרב על כל בית"
לפי הודעת הרוסים, מאות לוחמים אוקראינים שנפלו בשבי, בהם גם יותר מ-200 קצינים, כבר נחקרו. חלק, נמסר עוד, הם לוחמים מגדוד "אזוב" שלקח חלק משמעותי בקרבות על מריופול. ברוסיה רוחשים שנאה מיוחדת ליחידה הזו וטוענים כי מדובר בארגון נאצי. גדוד אזוב, יצוין, החל את דרכו ב-2014 כארגון לאומני וימני-קיצוני, אולם במערב מדגישים כי לאחר שהוטמע באותה שנה בכוחות הרשמיים של הממשלה האוקראינית עבר התמתנות משמעותית, ורבים מלוחמיו הם אוקראינים מהשורה שהתגייסו אל יחידה שזכתה למוניטין של יחידת עילית. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר ביום שני האחרון כי בסביבות 2,500 לוחמים שלקחו חלק במצור על מפעל "אזובסטל" במריופול נמצאים כעת בשבי הרוסי. רוסיה טוענת כי בסך הכול נמצאים בידיה 6,489 שבויים אוקראינים.
בשטח, בינתיים, הלחימה נמשכת. הקרב הגדול ביותר ממשיך להתחולל בעיר סברודונצק, העיר הגדולה ביותר שטרם נפלה לידי הרוסים בחבל דונבאס, שנשלט כעת ברובו על-ידי המורדים. אחרי שבימים האחרונים דווח כי הרוסים כבשו כבר יותר ממחצית העיר, האוקראינים טענו היום כי כוחותיהם רשמו הישגים בקרבות שניטשים שם.
בעדכון נדיר מהשטח אמר היום אחד המפקדים בסברודונצק, פטרו קוזיק, כי האוקראינים הצליחו למשוך את הרוסים לקרבות ברחובות עצמם, בניסיון לנטרל במעט את היתרון המרכזי של הרוסים: ירי ארטילרי כבד על העיר וסביבותיה. הוא דיווח כי הקרבות מתחוללים שם על כל בית ועל כל רחוב. בריאיון לטלוויזיה האוקראינית הוסיף קוזיק כי המטרה באילוץ הרוסים להילחם ברחובות הייתה שיצמצמו את ההפגזות על העיר. לטענתו השיטה הזו הצליחה תחילה, אך בהמשך הרוסים הגבירו מחדש את ההפגזות שלהם – גם במחיר פגיעה בכוחותיהם שלהם.
"אתמול היה מוצלח עבורנו – פתחנו במתקפת-נגד ובכמה אזורים הצלחנו להדוף אותם אחורה, בלוק אחד או שניים. במקומות אחרים אנחנו נהדפנו, אבל זה היה רק בניין אחד או שניים", אמר. הקצין האוקראיני הזהיר כי לוחמיו סובלים מחיסרון "קטסטרופלי" של ירי ארטילרי אוקראיני לעבר העמדות הרוסיות – והוסיף כי העברת הנשק לטווח בינוני ששלח המערב לאוקראינה לאזור תוכל לשנות את התמונה בשדה הקרב. "אפילו בלי המערכות הללו, אנחנו מתמודדים היטב", הדגיש. "יש הוראה לשמור על העמדות שלנו, ואנחנו שומרים עליהן. זה בלתי ייאמן מה שהרופאים עושים בלי ציוד מתאים כדי להציל את חיי החיילים".
פוטין מבטיח: "לא יהיה מסך ברזל על הכלכלה הרוסית"
הצבא האוקראיני דיווח היום כי הרוסים ממשיכים למקד את עיקר מאמציהם בכיבוש סברודונצק, שנפילתה תקרב אותם משמעותית לכיבושו המוחלט של מחוז לוהנסק בדונבאס, כאשר רק העיר הסמוכה ליסיצ'נסק תיוותר במקרה שכזה תחת שליטה אוקראינית במחוז. היועץ לביטחון לאומי של הנשיא זלנסקי, אולכסיי דנילוב, טען היום כי הרוסים סופגים אבידות כבדות בקרב על סברודונצק: "הם לא חסים על אנשיהם, הם שולחים את הגברים כמו בשר תותחים", אמר. הוא ציין כי ההפגזות הרוסיות על סברודונצק נמשכות יומם ולילה. זלנסקי עצמו אמר אמש כי הקרב על סברודונצק עשוי "לקבוע את גורלו" של חבל דונבאס כולו.
בתוך כך, ובחיזוק נוסף לטענות הנשמעות במערב שלפיהן פוטין מקווה לבנות מחדש את האימפריה הרוסית, הנשיא הרוסי השווה הערב את מסע הכיבושים שלו באוקראינה למסעי הכיבוש של הצאר הרוסי פיוטר הגדול, שנחשב לאבי האימפריה הרוסית ועמד בשלטון בין 1682 עד למותו ב-1725. בין היתר הקים פיוטר הגדול את העיר סנט פטרסבורג אחרי שכבש את האזור מידי שבדיה. בדבריו ציין פוטין כי באזור הזה התגוררו כבר באותה עת בני העמים הסלאביים: "הוא החזיר את זה וחיזק את זה", אמר פוטין באירוע לציון 350 שנה להיוולדו של פיוטר הגדול. "כנראה נפל גם עלינו להחזיר ולחזק", הוסיף בחיוך, בהתייחסות לכיבושים כעת של שטחים במזרח ובדרום אוקראינה.
ברמיזה לחצי האי קרים שרוסיה כבשה מאוקראינה וסיפחה לעצמה כבר ב-2014, באופן שלא מוכר על ידי אף מדינה בעולם, פוטין ציין שגם באותה עת, אף מדינה באירופה לא הכירה בשטח שכבש פיוטר הגדול כשטח רוסי – אולם כיום כמובן שאין עוררין על כך שסנט פטרסבורג שייכת לרוסים. ב"ניו יורק טיימס" מציינים כי לפוטין משיכה ארוכת שנים לפועלו של פיוטר הגדול, והוא אף מחזיק על שולחנו פסלון של הצאר הרוסי.
באירוע אחר שנערך הערב בסנט פטרסבורג, עיר מולדתו של פוטין, הוא התייחס גם למצבה הכלכלי הרעוע של רוסיה, שבעקבות הסנקציות האדירות שהטילו עליה ארצות המערב כלכלתה צפויה לספוג השנה את המיתון הכבד ביותר מאז קריסת ברית המועצות ב-1991. לדברי פוטין, בניגוד לברית המועצות, ארצו לא תסכים לבנות סביב עצמה "מסך ברזל" – הכינוי שנתן בתחילת המלחמה הקרה ווינסטון צ'רצ'יל לבידוד של מזרח אירופה מהמערב – ולא תאפשר את בידודה הכלכלי משאר העולם. "לא הייתה לנו כלכלה סגורה, אין לנו אחת כזו ולא תהיה לנו", הבטיח פוטין במפגש שערך שם עם יזמים צעירים. "לא ניתן לגדר מדינה כמו רוסיה".
הקרמלין, נזכיר, מבטיח כי יוכל למצוא לקוחות אחרים למוצרי הייבוא הרוסיים – בעיקר פחם, נפט וגז – כחלופה למדינות אירופה ומדינות אחרות במערב שכעת מחרימות את רוסיה. בהקשר הזה הזהיר היום השליח האמריקני לסוגיות אנרגיה, עמוס הוכשטיין, כי רוסיה ככל הנראה מרוויחה יותר ממכירות מוצרי האנרגיה שלה מאשר בתקופה שלפני הפלישה לאוקראינה. בשימוע שנערך לו בסנאט אמר כי הסיבה לכך היא עלייתם הדרמטית של מחירי הנפט והגז בעקבות המלחמה. הוכשטיין ציין כי פנה להודו בבקשה שלא תרכוש "יותר מדי" נפט רוסי, וכי הוא מאמין שיש "תקרה" לכמות הנפט שהודו תהיה מוכנה לרכוש מרוסיה, אולם לא פירט מעבר לכך. לצד הודו, רוסיה מקווה למכור נפט רב יותר גם לבעלת בריתה סין.