במתקפה המזעזעת על מתנדבי ארגון הסיוע ״המטבח המרכזי העולמי״ בצפון רצועת עזה נהרגו שבעה פעילים, ביניהם מתנדב פולני - הספורטאי דומיאן סובול. המתקפה נחקרת כעת ברמות הגבוהות ביותר, אף שישראל כבר הודתה באשמתה - אשמה של חסר משמעת, שמקורה כנראה בחוסר תיאום ובשקיעה בבוץ העזתי, כפי שמתאפיין לרוב סיומם מבצעים צבאיים ישראליים. מה שהמיט עלינו הפעם את זעמה של דעת הקהל היה בעיקר התגובה הזחוחה של נתניהו, בסגנון ״מה לעשות, דברים כאלה קורים במלחמות״. נתניהו לא התנצל על ההרג – הוא אף פעם לא מתנצל; אין שום הצדקה או תירוץ להתנהלותו השערורייתית הזו כראש הממשלה.
אבל לתגובה של מדינה אחת, פולין, גם אין הצדקה או תירוץ - מלבד כניעה פוליטית לפופוליזם מקומי. מדובר בשטף לא רגיל של גינויים מהשמאל, מהימין ומהמרכז, תוך שימוש בניסוחים אנטי-ישראליים קיצוניים. העיתון הליברלי הנפוץ בפולין, "גאזטה", הקדיש להריגתו של סובול שורה ארוכה של מאמרים, דיווחים ופרשנויות, מחוץ לפרופורציה. ישראל הואשמה בפשע מלחמה, ״בדומה למתקפת חמאס הרצחנית ב-7 באוקטובר״, נכתב במאמרים אחדים. זו הקבלה מקוממת: חמאס רצח, חטף ואנס בכוונת תחילה מאות רבות של אזרחיות ואזרחים, ואילו משגרי הרחפן הקטלני על משאית הסיוע הרגו בשגגה אזרח פולני אחד, ועוד שישה נוספים. ההשוואה בין האירועים, הבחינת ״שניהם פשעי מלחמה״, לא נעשתה למיטב ידיעתי באף אמצעי תקשורת במערב.
בשעה ששר החוץ של פולין רדוסלב שיקורסקי אמר בשיחת ההתנצלות של שר החוץ ישראל כץ דברי גינוי שקולים, הגונים ונכונים, בדומה לדבריו של ראש "המטבח המרכזי העולמי" במאמר ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet - יו״ר הפרלמנט הפולני, אחדים מחבריו (במיוחד ממפלגות קצה) ואפילו ראש הממשלה דונלד טוסק נגררו לאמירות חסרות טעם ובסיס. בציוצו ברשת "אקס" כתב טוסק כי ״היום הסולידריות של הפולנים עם ישראל נחשפת למבחן קשה״. האם באמת ראש הממשלה טוסק סבור שמישהו בארץ התכוון לפגוע במתנדב פולני של ארגון מזון בינלאומי כדי להקשות על אותה הסולידריות שהיא, מסתבר, על תנאי?
משום מה לא ראינו פעילות פומבית נחרצת וזועמת של ממשלת פולין נוכח חטיפתו לעזה על-ידי חמאס של אלכס דנציג בן ה-75, היסטוריון ידוע שהוא גם אזרח פולין לכל דבר ועניין
משום מה לא ראינו פעילות פומבית נחרצת וזועמת של ממשלת פולין נוכח חטיפתו לעזה על-ידי חמאס של אלכס דנציג בן ה-75, היסטוריון ידוע שהוא גם אזרח פולין לכל דבר ועניין. וכן, מאמירות קיצוניות אחדות של אישים פולניים עלה ריח מפחיד של אנטישמיות מוסווית.
אתמול גם עלתה דרישה פולנית רשמית לתשלום פיצויים למשפחתו של המתנדב הפולני ההרוג. לדרישה זו ודומות לה תורמת הדממה המשונה של צה״ל, שלא פרסם עד כה את ממצאי התחקיר על הפגיעה באנשי "המטבח המרכזי העולמי". רק פרסומו המהיר והמלא יוכל להרגיע איכשהו את הביקורת על ישראל.
כשמדינאים שקולים מושפעים מדי מהמהומה ברשתות חברתיות הם מאמצים קוו קיצוני כדי לרצות את מה שנראה בעיניהם כזעם של בסיס הבוחרים. שם כמו כאן, כאן כמו שם, הבייס הוא משענת קנה רצוץ - והיועץ הכי גרוע.
