נמצא פתרון לאישור הרמטכ"ל הבא של צה"ל? השופט בדימוס אליקים רובינשטיין הודיע הבוקר (שישי) כי הוא מוכן להחליף את השופט בדימוס מני מזוז באופן זמני בתפקיד יו"ר הוועדה המייעצת למינויי בכירים בשירות המדינה, על-מנת לאפשר את מינויו של אלוף הרצי הלוי לתפקיד הרמטכ"ל ה-23 של צה"ל.
"אמרתי למזכיר הממשלה שאני נוטל על עצמי את התפקיד על תקן מילואימניק במינוי זמני לצורך בחינת מינוי רמטכ"ל ולא למינוי קבע", סיפר השופט בדימוס רובינשטיין. כעת יובא מינויו הזמני של השופט רובינשטיין לתפקיד יו"ר הוועדה לאישור הממשלה.
שר הביטחון בני גנץ אמר: "מברך על הסכמתו של שופט העליון בדימוס אליקים רובינשטיין לעמוד בראש הוועדה שתדון במינוי הרמטכ"ל. מדובר במשימה שיש לה חשיבות ביטחונית ולאומית ואני בטוח שכבוד השופט רובינשטיין יוביל את התהליך באופן הראוי".
מינויו הקבוע של שופט בית המשפט העליון לשעבר מזוז ליו"ר הוועדה המייעצת למינויי בכירים בוטל אתמול בבג"ץ. השופטים קבעו כי על מזוז להתמנות באופן זמני בלבד לצורך אישור מינוי הרמטכ"ל הלוי, אך השופט הודיע שאינו מעוניין בכך.
מזוז מתח בתגובתו ביקורת על שופטי בג"ץ, ומסר כי "אני מכבד את החלטת בית המשפט, אף שאני סבור שההחלטה מוטעית ואינה מתיישבת עם מהות הוועדה ותכליתה. בנסיבות אלה לא אוכל לקבל על עצמי את תפקיד יו"ר הוועדה במתכונת שנקבעה".
בממשלה התעורר חשש שמינויו של הלוי יתעכב בשל הצורך לכנס ועדה אחרי החגים, אולם הודעתו של השופט בדימוס רובינשטיין צפויה לפתור את הפלונטר בנושא.
הוועדה למינוי בכירים אחראית לוודא שלא נפל פגם בטוהר המידות של המועמדים לתפקידים בכירים, ואמורה להתכנס לאשר את מינויו של הרמטכ"ל. מזוז אמור היה לקבל מינוי קבוע לראשות הוועדה, למשך שמונה שנים, אך בבג"ץ נקבע כי אין למנותו בתקופת בחירות. את מינויו אישרה לממשלה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה - ונציגיה אף הגנו על ההחלטה בבג"ץ.
שופטי בג"ץ קבעו כי בעוד מינוי זמני לתפקיד הוא סביר, מרגע שבהרב-מיארה נחושה למנות את מזוז באופן קבוע, לא נותרה להם ברירה אלא לפסול את החלטת הממשלה. "אף שבמישור העקרוני, לפי ההלכה הפסוקה ובהתאם להנחיית היועמ"ש, ישנה אפשרות להורות על מינוי קבוע גם בתקופת בחירות - יש לזכור שנקודת המוצא בהקשר זה היא הימנעות ככל האפשר מעשיית מינויים", כתבו השופטים. "גם כשנוצר צורך ספציפי במינוי הכרחי, יש להעדיף מינוי זמני על פני מינוי קבוע, למעט מקרים חריגים שבחריגים".
השופטים הוסיפו כי מהטיעונים ששמעו "התברר כי משיבי הממשלה הפכו את החריג לכלל ואת הכלל לחריג, משקבעו כנקודת מוצא כי אין לסטות ממנגנון המינויים שבהחלטת הממשלה - תוך יישום שגוי של הכללים המשפטיים שנקבעו לתקופת בחירות. נקבע אפוא, כי משעה שהמינוי שעל הפרק נבחן בדרך שגויה ותוך סטייה ממערכת הדינים שנקבעה לגבי מינויים בתקופת בחירות, אין מנוס מלהורות על ביטול החלטת הממשלה".
פסיקת בג"ץ היוותה מכה קשה לבהרב-מיארה, שכאמור תמכה בעמדת הממשלה והגנה עליה, אך מעבר לכך זו הייתה גם מכה לממשלה עצמה - שלא הצליחה למנות את מזוז לתפקיד חרף התעקשותה. בג"ץ מתח ביקורת על היועצת המשפטית לממשלה, והשופט נעם סולברג הבהיר כי מרגע שהתבקשו נציגי הממשלה לשקול את עמדתם - הייתה צריכה בהרב-מיארה להביא את ההערות אל השרים, אך לא עשתה זאת. על חשיבות המינוי התבטא לא אחת שר הביטחון בני גנץ - שאמר כי מדובר בעניין מהותי לביטחון המדינה, שאין לעכבו או להמתין עמו עד לאחר הבחירות.
ארגון לביא, שעתר נגד המינוי, מסר אתמול כי "מדינת ישראל עשתה צעד משמעותי לקראת מערכת משפטית שוויונית המחילה סטנדרטים זהים על כלל השחקנים הפוליטיים". עו"ד יצחק בם, שייצג את העותרים, הוסיף כי "סוף סוף בית המשפט העליון מעביר מסר חד וברור. הדין הוא אותו דין לכולם והכללים שהשופט מזוז קבע לגבי מינויים בממשלת מעבר חלים גם על השופט מזוז עצמו".
