בית המשפט העליון דן היום (ב') בערעור נגד פינוי המשפחות הערביות בשכונת שייח ג'ראח בירושלים. הדיון, שנדחה מחודש מאי עם פרוץ מבצע "שומר החומות" והעימותים במזרח העיר, מתקיים לאחר שהתושבים פנו לבית המשפט וביקשו למנוע את פינויים מהדירות בהן הם מתגוררים במתחם נחלת שמעון סמוך לקבר שמעון הצדיק.
בתי המשפט בערכאות הנמוכות יותר הכריעו כי הבתים שייכים לחברת "נחלת שמעון" שטענה כי רכשה כדין את הזכויות על הקרקע לפני 1948, ואף חידשה את הרישום ב-1972. בחודש יוני החליטה המדינה שלא לקחת חלק בהליך המשפטי, לאחר הכרעת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בעניין.
במהלך הדיון השופט יצחק עמית ניסה להציע פשרה, במטרה להגיע "להסדר פרקטי בלי הצהרות כאלו ואחרות שמעניינות את התקשורת". לפי הצעתו, "המשיבה תצהיר שרכשה את הבעלות, בעלי הדירות מאושררים כדיירים מוגנים - וכל משפחה תתן שם אחד שניתן לראות אותם כדור ראשון של דיירים מוגנים. זה ייתן לנו מרחב נשימה של כמה שנים טובות. עד אז או שיהיה הסדר מקרקעין או שיגיע השלום. תהיו קצת אופטימיים. האם ניתן להסכים על העניין זה? דמי השכירות יופקדו כמו שצריך שמדברים על דיירות מוגנת".
עורך הדין של חברת נחלת שמעון ענה: "לא קוימו פסקי דין קודמים. הם לא שילמו שכירות 12 שנה. הם לא משלמים ובונים פי שלושה מהנכס. אנחנו צריכים הצהרה שהם יודעים שאנחנו הבעלים. אני לא מבקש מה שלא היה".
עורך הדין של המשפחות אמר: "אנחנו לא מכירים שהבעלים של הנכנסים מוכנים לקבל את המעמד של הדיירים מוגנים תוך שמירה על זכויותינו. היה הסכם עם ממשלת ירדן שכולל זכויות אחרות. נבקש הכרה בזכות הבעלות שלנו שממשלת ירדן נתנה לנו. שלא יהיו אשליות שאנחנו לא מתחרים איתם בטענת בעלות בהסדר עתידי".
הדיון הנוכחי מגיע לאחר שבית המשפט המחוזי בירושלים דחה בפברואר את ערעורם של שמונה תושבי מזרח העיר, וחייב אותם בהוצאות משפט בסך 80 אלף שקלים. בדיון טענו המערערים, בעלי תעודות זהות ישראליות, כי הם רכשו את הבתים שנבנו על ידי משרד השיכון הירדני ב-1956, וגרים בהם מאז. לטענתם, הם או אבותיהם חתמו על הסכמים לפיהם ויתרו על תעודת פליט ובתמורה קיבלו לרשותם את הדירות. עם זאת, בית המשפט פירט בפסק הדין כיצד "נחלת שמעון" רכשה את הזכויות מבעלים קודמים – "ועדת עדת הספרדים בירושלים" ו"הוועד הכללי של כנסת ישראל לצדקה".
קודם לכן, בערכאה הראשונה, קבע בית משפט השלום בירושלים כי המערערים הם פולשים, וקיבל את תביעת הפינוי שלהם. זאת, על בסיס טענת "נחלת שמעון" שמדובר ב"טיעונים דמיוניים". נציג החברה טען כי אין הסכם אחד שאותו הציגו העותרים, וכי אין שום מסמך מרשות ירדנית שקושר את העותרים לנכסים. "הם לא גרים שם והם משכירים בתים לאחרים", נטען בשם החברה. "הירדנים לא מאשרים שיש להם זכויות".
לאחר שלא הגיעו להסכמות עם התובעים וערעורם נדחה, פנו כעת המערערים לעליון. בתיק, שיתנהל מול השופטים יצחק עמית, נועם סולברג ודפנה ברק-ארז, יטענו כי לא זכו לדיון הוגן בערכאות קודמות ושננקטה נגדם "עוינות בלתי מוסברת ולא ראויה". לדבריהם, מעולם לא נבדק תיק חידוש רישום הזכויות בפנקס השטרות, שנעשה בשם כל הוועדים וכל ההליכים שנידונו נרשמו על בסיסו. לכן לטענתם הם אינם פולשים או מסיגי גבול.
את המשפחות מייצגים עו"ד חוסני אבו חוסיין ועו"ד סאמי ארשיד. הם הגישו לעליון חוות דעת משפטית חדשה של מומחית בדיני מקרקעין, לפיה למשפחות בשייח ג'ראח יש זכויות קנייניות מלאות בבתים שלהם. זאת בטענה שהממשלה הירדנית העניקה להם את הבעלות, ואף החלה בהליך הסדר ורישום הנכסים על שם המשפחות, עד שההליך נקטע במלחמת ששת הימים.
"להתעלם מהאיומים של מוחמד דף"
מוחמד כיסאווני, תושב שייח ג'ראח שנמצא בסכנת פינוי מביתו, שיתף כי הוא לא מצפה לבשורות טובות מהדיון. "אנחנו מרגישים שהמצב לא היה בסדר. ההרגשה שלי היא שיחליטו על פינוי", אמר ל-ynet. "אני לא יודע מה יקרה אם בית המשפט יחליט באמת החלטה כזאת, שתשאיר אנשים בשכונה ללא בית וללא חיים".
גם תושב השכונה מוחמד עראף שותף לתחושותיו של כיסאווני. "אנחנו מרגישים רע מאוד, אני לא יכול לחשוב על שום דבר", שיתף. "אני לא יודע מה יחליטו בבית המשפט, אם יקבלו את הערעור שלנו. אם הם יחליטו לפנות אותנו, הם הורסים חיים של 500 בני אדם. אני לא יודע מה יהיה".
עימותים בשכונת שייח ג'ראח בירושלים לקראת אפשרות של פינוי משפחות ערביות מבתיהם
סוגיית פינוי המשפחות משייח ג'ראח, נזכיר, הייתה אחת הסיבות של חמאס לירי הרקטות שלו לעבר הרי ירושלים ביום ירושלים האחרון, במתקפה שהובילה לפרוץ מבצע "שומר החומות".
חבר מועצת העיר ירושלים יוני יוסף, שתומך בעמדת "נחלת שמעון", התייחס למתיחות הביטחונית שמלווה את סוגיית פינוי המשפחות - ואמר כי הוא מצפה מבית המשפט לא לקבל את הערעור, ולא לחשוש מתגובות אפשריות להחלטה.
"לפי בית המשפט עומדות עובדות שלפני שנים ארוכות יהודים רכשו את סביבת קבר שמעון הצדיק. הוא יעשה צדק אם יחזיר את זה לאנשים שרכשו את זה בכסף מלא. זה שטח ששייך לאותם אנשים, ואני מקווה שבית המשפט יעשה צדק ויתעלם מרעשי הרקע ומהאיומים של מוחמד דף. אז יכול להיות שיהיה שבוע או שבועיים של התפרעויות, ואז היה שקט. גם לפני 10 שנים היו פינויים בשכונה, והכל הסתיים אז בסדר".
