ועדת השרים לענייני חקיקה צפויה לאשר מחר (חמישי) דין רציפות על הצעת החוק שהגיש לפני כשנתיים השר בני גנץ לגיוס בני הישיבות, שעברה אז בקריאה ראשונה - ושראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע היום בצהריים כי יקדם שוב. עם זאת, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה צפויה להתנגד להצעת החוק החדשה-ישנה. גנץ עצמו, נזכיר, מתנגד לחוק גם הוא, ומבהיר כי מאז המלחמה הפך המתווה - שגם אז היה זמני - ללא רלוונטי.
חוגים משפטיים מעריכים שגם הצעת חוק זו, שהגיש גנץ לפני כשנתיים כשכיהן כשר הביטחון, לא פותרת את הבעיה המשפטית ומציבה "קשיים חוקתיים משמעותיים" אם יוגשו נגדה עתירות. הנימוקים העיקריים להתנגדות להצעה יהיו שהמלחמה בעזה ובצפון, והנטל הקשה על המשק, לא מאפשרים את קבלת המתווה - ולכן הצעת החוק צריכה להיות מותאמת בהתאם.
היועמ"שית בהרב-מיארה צפויה כאמור להתנגד להצעה. נימוקיה העיקריים הצפויים הם המשך הפגיעה בערך השוויון בין המתגייסים לבין הלא מתגייסים, כפי שנפסלו בעבר על ידי בג"ץ; הצפי לנטל קשה שיוטל על המשק, שרק יתעצם במהלך השנים הקרובות בשל הגידול במשפחות הלא מתגייסים שאינם עובדים - והופכים לנטל על תקציב המדינה ועל המדינה ויגרעו מיכולתה להעניק תמיכות לגופים אחרים; וכן המלחמה, אשר שינתה את הנטל בשל גיוסים מתמשכים של צעירים ושל מילואימניקים.
בהרב-מיארה צפויה לטעון כי מאז פרוץ המלחמה בעזה נוצרו צרכים ביטחוניים עדכניים, ושעל מנת להימנע מפגיעה בכשירות המבצעית וביכולת הלחימה של צה"ל, ובשים לב לנתוני האוכלוסייה המשרתת כיום, נמצא צורך להאריך את תקופת השירות שבה חייב גבר ל-36 חודשים.
2 צפייה בגלריה
גנץ ונתניהו בכנסת. ועדת השרים תאשר מחר דין רציפות על הצעת החוק הישנה שעברה בקריאה ראשונה
(צילום: רפי קוץ)
כמו כן, היועמ"שית צפויה לטעון כי על רקע המלחמה, היקף החללים והנפגעים והצורך למלא את השורות ולהרחיב מסגרות לוחמות, עלה בצה"ל צורך מבצעי להגדלת מחזור הגיוס הקרוב בחודש מרץ. לשם כך הוחלט לקצר דחיות שירות שונות שניתנו למיועדים לשירות ביטחון לצורך לימודים או שירות במסגרות קדם-צבאיות שונות, בהן מכינות קדם-צבאיות, שנת שירות, ישיבות הסדר וישיבות ציוניות גבוהות. עקב כך, היועמ"שית צפויה לטעון, אגף כוח האדם בצה"ל והאגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון גיבשו מתווה שלפיו צה"ל יקדים את שירותם של כ-1,300 צעירים מן המסגרות השונות.
בהרב-מיארה גם צפויה לטעון כי עמדת משרד האוצר היא שהמתווה יגרום נזקים כלכליים עצומים לכלכלת המדינה בטווח הארוך, ורק יגביר את הנטל הכלכלי על האוכלוסייה המשרתת כיום ובעתיד ועל המשק כולו. בנוסף, היא תטען כי יעדי הגיוס כפי שהוצגו במתווה רק יגבירו ויקבעו את אי השוויון שבגללו נפסל חוק הגיוס בעבר.
בצהריים נמסר מטעמו של נתניהו כאמור כי "כדי לגשר על המחלוקות ולהביא להסכמה רחבה, החליט נתניהו לקדם את חוק הגיוס שעבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת". בהודעת ראש הממשלה נאמר כי "החוק הוכן אז על ידי מערכת הביטחון אחרי עבודת מטה יסודית והוגש על-ידי שר הביטחון דאז גנץ". נתניהו הנחה להביא מחר לוועדת השרים לחקיקה את החלת דין הרציפות על הצעת חוק זו, וקרא לכל הסיעות שתמכו בהצעה בכנסת הקודמת להצטרף להצעה. דין רציפות הוא הליך בכנסת שנועד לאפשר את קידומה של הצעת חוק שאושרה בקריאה הראשונה, והמשך חקיקתה נעצר עקב התפזרות הכנסת.
גנץ לנתניהו: "מדינת ישראל צריכה משרתים ולא תרגילים פוליטיים"
נתניהו לא הזכיר בהודעתו במאום שאותו החוק שאושר בקריאה ראשונה עבר זמן רב לפני תחילת המלחמה - וכשצורכי צה"ל שונים בתכלית. גנץ התריע לא פעם לאחרונה מפני העברת חוק הפטור מגיוס הנוכחי, שלדבריו יפרק את החברה הישראלית מבפנים. על החוק שאושר בכנסת הקודמת אמר אז כי לא מדובר בהסדר סופי: "זה צעד ראשון בדרך למתווה השירות הכולל שבכוונתי לקדם, שיענה על הצרכים הביטחוניים והחברתיים של מדינת ישראל עשורים קדימה".
שעה קלה לאחר שנתניהו פרסם את יוזמתו, מסר גנץ תגובה ראשונה: "ראש הממשלה, מדינת ישראל זקוקה לחיילים ולא לתרגילים פוליטיים שקורעים את העם בעת מלחמה. מתווה השירות הישראלי שעליו סוכם בממשלה הקודמת הוכן במערכת הביטחון כחוק גישור וכבסיס לפיתוח מתווה שירות ישראלי, כדי להביא לשירות של כל חלקי העם".
לדברי גנץ, "חוק הגישור הזמני שהוגש, ואותו אתה מבקש להעביר עכשיו, לא היה מספק אז, ואינו רלוונטי היום במציאות שאחרי 7 באוקטובר. תם זמן הדיבורים - זה הזמן למעשים. מצפים מכל ראשי המפלגות החרדיות, הרבנים ומנהיגי הדור לתמוך בקולם בשירות לציבור החרדי, כפי שטוען ראש הממשלה בהודעתו".
לאחר זמן קצר הוסיף: "נתניהו, החוק שאתה מביא אינו מתווה השירות שהובלתי בממשלה הקודמת, אינו מתווה השירות שביקשתי לקדם בכנסת הנוכחית, ובוודאי שאינו משקף את צורכי הביטחון של מדינת ישראל אחרי 7 באוקטובר. אחרי 7 באוקטובר, צה"ל צריך חיילים, מדינת ישראל צריכה משרתים ולא תרגילים פוליטיים. אם תמשיך בנתיב הזה ייתכן ותפתור בעיה פוליטית, אבל מדינת ישראל תישאר עם בעיית שירות והוגנות לאומית בתוקף".
