לקראת התגובה הישראלית הצפויה למתקפה האיראנית, ועל רקע הניסיונות האמריקניים לשכנע את ישראל שלא לתקוף את מתקני הגרעין והנפט של טהרן - ארה"ב הטילה אמש (שישי) סנקציות נוספות על תעשיית הנפט והפטרוכימיה של הרפובליקה האיסלאמית.
במסגרת הרחבת הסנקציות הקיימות, שבוצעה בעקבות מתקפת הטילים הבליסטיים על ישראל לפני כשבועיים, מחלקת המדינה האמריקנית הטילה עיצומים על שישה גופים שעוסקים בסחר בנפט איראני ועל שישה כלי שיט. במקביל, משרד האוצר האמריקני פרסם קביעה שתוביל להטלת סנקציות נגד כל אדם שפועל במגזרי הנפט או הפטרוכימיה של הכלכלה האיראנית. כמו כן, משרד האוצר הטיל סנקציות על 10 יישויות ו-17 ספינות בשל מעורבותן במשלוחים של מוצרי נפט ופטרוכימיים איראניים.
"בעקבות המתקפה חסרת התקדים של איראן ב-1 באוקטובר נגד ישראל, ארה"ב הבהירה כי יהיו השלכות על טהרן בעקבות מעשיה", אמר מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן. "לשם כך, אנו נוקטים צעדים כדי לשבש את זרימת ההכנסות שהמשטר האיראני משתמש בהן כדי לממן את תוכנית הגרעין שלו, לפתח טילים, לתמוך בנציגי טרור ולהנציח את הסכסוך ברחבי המזרח התיכון".
לדברי בלינקן, "ארה"ב מחויבת לצמצם את מקורות ההכנסה של איראן מפעילותה המרושעת. כל עוד איראן תקדיש את הכנסותיה מהאנרגיה למימון התקפות על בעלות בריתנו, תמיכה בטרור ברחבי העולם והמשך פעולות מערערות יציבות אחרות - נמשיך להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותנו כדי להעמיד אותה לדין. צעדים אלה יתוחזקו על ידי תיאום הדוק מתמשך עם בעלות בריתנו כדי להתמודד עם פעולותיה של איראן".
4 צפייה בגלריה
"מחויבים לצמצם את מקורות ההכנסה של איראן מפעילותה המרושעת". בלינקן
(צילום: REUTERS/Evelyn Hockstein/Pool)
היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, ג'ייק סאליבן, אמר כי "ב-1 באוקטובר פתחה איראן במתקפת טילים בליסטיים נגד ישראל. מתקפה זו כוונה לעיר המאוכלסת ביותר שלה, תל אביב, ועלולה הייתה להרוג מאות אם לא אלפי אנשים חפים מפשע. למרבה המזל, התקיפה נבלמה הודות לצבא האמריקני שעבד בשיתוף פעולה עם כוחות ההגנה הישראליים. בעקבות אותה מתקפה פזיזה, הבהרנו שאיראן תעמוד בפני השלכות קשות. מאז התייעצנו עם בעלי בריתנו, כולל שיחה בין הנשיא ביידן לעמיתיו ב-G7, והיום הכריזו משרדי האוצר והמדינה על צעדים חדשים ומשמעותיים כדי למקד בצורה יעילה יותר את סחר האנרגיה של איראן".
משרד האוצר האמריקני הוסיף כאמור לרשימת הסנקציות כמה חברות וספינות מכל רחבי העולם, בהן חברות מברוניי, מלזיה, איחוד האמירויות, הונג קונג ומדינות נוספות - שנקשרו ליחסים עם חברת הנפט הלאומית האיראנית (NIOC) או חברות פטרוכימיות אחרות. הגורמים הללו חשופים כעת לסנקציות אמריקניות שמטרתן לחסום נכסים ועסקאות הקשורות לארה"ב.
בערך 90% מהייצוא האיראני מגיע לסין, וכ-15% מייבוא הנפט שלה מגיע מאיראן, ולכן כדי להתחמק מהסנקציות הקיימות - חלק מהסוחרים העבירו נפט איראני לבייג'ינג וליעדים אחרים באמצעות חברות הממוקמות במלזיה, סין, הודו ואיחוד האמירויות. ארה"ב הודיעה אתמול כי היא זיהתה 23 כלי שיט שסייעו בהובלת נפט גולמי איראני ופועלת נגדם.
על כך אמר סאליבן כי "הייעודים החדשים היום כוללים גם צעדים נגד 'צי הרפאים' שמוביל את הנפט האסור של איראן לקונים ברחבי העולם. צעדים אלה יסייעו לשלול מאיראן משאבים כספיים המשמשים לתמיכה בתוכניות הטילים שלה ולספק תמיכה לקבוצות טרור המאיימות על ארה"ב, בעלות בריתה ושותפיה".
היועץ לביטחון לאומי הוסיף: "הנשיא ביידן התעמת בעקביות עם פעולותיה מערערות היציבות של איראן וימשיך לעשות זאת. תחת ממשל ביידן-האריס, ארה"ב לא הסירה סנקציה אחת על איראן והוסיפה לרשימה יותר מ-700 אנשים ויישויות הקשורות למכלול הפעילויות מערערות היציבות של איראן ולתמיכה בטרור ברחבי המזרח התיכון ובעולם. ההכרזה היום תואמה עם בעלות ברית ושותפים, שרבים מהם יכריזו על צעדים משלהם כדי לחייב את איראן באחריות להתקפה שלה בימים הקרובים".
האריס: "איראן היא כוח מערער יציבות ומסוכן"
בתוך כך, המועמדת הדמוקרטית לנשיאות ארה"ב, סגנית הנשיא קמלה האריס, התייחסה לעימות בין ישראל לאיראן בשיחה עם בוחרים יהודים לכבוד החגים. "אל תטעו, כנשיאה לעולם לא אהסס לנקוט כל פעולה הדרושה כדי להגן על הכוחות והאינטרסים האמריקניים מפני איראן והטרוריסטים שבהם היא תומכת, ולעולם לא אתן לה להשיג נשק גרעיני", אמרה האריס. לדבריה, "דיפלומטיה היא הדרך המועדפת עליי לשם כך, אבל כל האפשרויות על הפרק".
ביידן קורא לישראל למצוא "חלופות" לתקיפת מתקני נפט באיראן
(צילום: מתוך X (טוויטר))
"אנחנו יודעים שחמאס הוא לא האיום היחידי נגד ישראל", הוסיפה האריס. "חיזבאללה החל לשגר רקטות לעבר ישראל, והחות'ים בתימן החלו לתקוף את הערים הישראליות. ומהו המשותף? ובכן, כולם יודעים - איראן, שעכשיו גם תקפה ישירות את ישראל פעמיים. דעתי צלולה - איראן היא כוח מערער יציבות ומסוכן. כשדונלד טראמפ היה נשיא, הוא לא עשה דבר אחרי שאיראן ושלוחיתיה תקפו את הבסיס שלנו. טראמפ הוא לא רק איום על העולם, הוא גם חוזר על סטיגמיות אנטשימיות ויוצר פחד ומחנאות".
סגנית הנשיא גם התייחסה לטבח 7 באוקטובר: "לעולם לא אשכח את 7 באוקטובר. לעולם אסור לשכוח וכולנו חייבים לפעול כדי להבטיח ששום דבר כמו הזוועות של אותו יום לא יחזרו לעולם. לשם כך, אני מבטיחה שכנשיאה שתמיד אבטיח שלישראל יהיה את מה שהיא צריכה להגן על עצמה מפני איראן, ואני תמיד אתמוך בזכותה של ישראל להגן על עצמה. המחויבות שלי לביטחון ישראל היא בלתי מעורערת, וזו הייתה מחויבות לכל החיים, החל מאז שהייתי ילדה צעירה ואספתי תרומות למען קק"ל".
האריס, נזכיר, השתתפה בשיחה שקיים ביום רביעי ראש הממשלה בנימין נתניהו עם הנשיא ג'ו ביידן. בלשכת ראש הממשלה אמרו כי שיחת נתניהו עם ביידן "הייתה עניינית", ובישראל אומרים שהפערים בין ירושלים לוושינגטון ביחס לתקיפה באיראן הצטמצמו. אחד החששות של ארה"ב מהאפשרות שישראל תתקוף את מתקני הנפט של איראן, נציין, מעבר לאפשרות שתתפתח מלחמה אזורית שבה היא תיאלץ להיות מעורבת - הוא האפשרות שהדבר עלול להוביל לעליית מחירי הנפט.
גלנט: "התקיפה באיראן תהיה קטלנית, מדויקת ומפתיעה"
(צילום: אלעד מלכה)
דיפלומטיים מערביים שנשאלו על אופי התגובה הישראלית העריכו אתמול בשיחה עם ה"גרדיאן" הבריטי, שהיא שוקלת בין השאר להתנקש בבכירים בהנהגה האיראנית. שלוש אפשרויות אחרות הן תקיפות נגד מטרות צבאיות איראניות (בדומה לתגובה הישראלית למתקפה שהייתה באפריל), מתקפה על תשתיות כלכליות – כולל מתקני נפט, או מתקפה על אתרי גרעין איראניים. ארה"ב קראה לישראל שלא לתקוף מתקני גרעין, והבהירה שהיא – או בריטניה – לא יעניקו את הסיוע הדרוש לביצוע מתקפה שכזאת.
הדיפלומטים מאמינים שבשלב זה לא ברור לג'ו ביידן כיצד ישראל תנקום באיראן, או מתי - למרות השיחה שנערכה השבוע בינו לנתניהו. הם מאמינים שהתקיפות הישראליות עשויות להתחיל כבר בשבוע הקרוב, אך אחרים מעריכים שנתניהו ינצל את הבחירות בארה"ב - שיהיו ב-5 בנובמבר - ויבחר לתקוף בסמוך לבחירות וכך להכריח את ביידן והדמוקרטים לתמוך בהחלטה שיקבל. היריב של ביידן בבחירות, הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, קרא לישראל לתקוף אתרי גרעין באיראן.
"הממשל האיראני לחוץ באופן קיצוני, ומפעיל מאמצים דיפלומטיים דחופים מול מדינות במזרח התיכון בניסיון לאמוד עד כמה ניתן 'להפחית' את היקף התגובה הישראלית"
בשיחה בין שר ההגנה של ארה"ב לויד אוסטין לשר הביטחון יואב גלנט ביום חמישי, הבהיר השר האמריקני כי וושינגטון "ערוכה להגן על בעלות בריתה מפני התקפות של איראן ושלוחותיה". מהפנטגון נמסר כי "השניים חזרו על מחויבותם למנוע מכל שחקן לנצל את המתיחות או להרחיב את הסכסוך באזור".
אתמול גורמים ערביים רשמיים מסרו ל"וול סטריט ג'ורנל" כי טהרן השתמשה בערוצים דיפלומטיים חשאיים והזהירה את מדינות המפרץ, ובעלות ברית נוספות של ארה"ב באזור, כי היא עשויה לתקוף אותן אם יעניקו סיוע לישראל. הסיוע המדובר כולל שימוש ישראלי במרחב האווירי של אותן מדינות לצורך המתקפה, או ביצוע תקיפה משטחן נגד איראן. לפי הדיווח, בעקבות האיומים הזהירו אותן מדינות את ארה"ב שלא לקחת חלק בתגובה הישראלית.
הלחץ באיראן, והניסיון "להפחית" את היקף התגובה הישראלית
בצל ההיערכות לתגובה הישראלית הצפויה, גורמים המעורים בפרטים סיפרו לרשת CNN האמריקנית כי "הממשל האיראני לחוץ באופן קיצוני". לדבריהם, טהרן "מפעילה מאמצים דיפלומטיים דחופים מול מדינות במזרח התיכון, בניסיון לאמוד עד כמה ניתן 'להפחית' את היקף התגובה הישראלית".
בנוסף, הגורמים ציינו כי לא רק שאיראן פועלת מול אותן מדינות כדי למתן את התגובה הישראלית - היא אף בוחנת אם מי מהן תוכל "לסייע בהגנתה" אם מאמצי המיתון ייכשלו. מפלס החרדה הגבוה באיראן, כך לפי הגורמים ששוחחו עם CNN, נובע מחוסר הוודאות בנוגע ליכולתה של ארה"ב לשכנע את ישראל שלא לתקוף מתקני גרעין ותשתיות אנרגיה במדינה. גורם המוסיף ללחץ בטהרן, הוא העובדה שהפרוקסי העוצמתי ביותר שלה, חיזבאללה, הוחלש משמעותית על ידי שורת מבצעים צבאיים של ישראל.
מאז המתקפה האיראנית, ארה"ב מקיימת התייעצויות רציפות עם ישראל בנוגע לתגובתה למתקפת הטילים. בכירים אמריקנים, הבהירו כולל כאמור הנשיא ביידן, הבהירו כי אינם מעוניינים שישראל תתקוף מתקני גרעין או אתרי נפט. לפי הדיווח, בשיחתם השבוע ביידן אמר לנתניהו כי התגובה הישראלית צריכה להיות "פרופורציונלית".
אתמול, גורם ישראלי רשמי אמר לרשת האמריקנית כי הקבינט המדיני-ביטחוני טרם הגיע להחלטה בנוגע לתגובה. במקביל, גורם אמריקני ציין כי "למרות שהפערים בעמדות בין הצדדים הצטמצמו - מצב זה לא בהכרח יישאר". על כך הרחיב גורם בכיר בממשל האמריקני, והטיל ספק בשקיפות המידע שישראל משתפת עם ארה"ב: "אנחנו לא באמת יכולים לדעת אם הם הצביעו או לא (בקבינט), ואנחנו לא יכולים להסתמך על המזימות שלהם".
גורם משמעותי לחששות בממשל האמריקני, הוא העובדה שהשפעת הבית הלבן על מהלכיה של ישראל הלכה ופחתה במהלך השנה האחרונה. ב-CNN מציינים כי בדומה לפעולות ברצועת עזה, בירושלים התעלמו במידה רבה מקריאותיה של וושינגטון לנהוג באיפוק גם בלבנון, שם נהרגו בתקיפות שונות יותר מ-1,400 בני אדם מאז החודש שעבר.
בתוך כך, דיפלומט ערבי סיפר ל-CNN כי בעלות בריתה של ארה"ב במפרץ הפרסי, בהן איחוד האמירויות, בחריין וקטאר, הביעו דאגה בפני וושינגטון מפני תקיפה ישראלית אפשרית נגד מתקני נפט איראניים, שעלולה להוביל ל"השפעות שליליות וסביבתיות על האזור כולו".
בנוסף, העיתון הסעודי "א-שרק אל-אוסט", היוצא לאור בלונדון בשפה הערבית, פרסם אתמול ממקורות דיפלומטיים כי "איראן העבירה מסר דרך מדינות אירופה בנוגע לאופי תגובתה למתקפה מישראל". המקורות טענו כי לפי המסר, המופנה לישראל בעקיפין, "איראן תתעלם מתקיפה מוגבלת ולא תגיב לה כמו שהיא מאיימת". עם זאת, הם ציינו כי "לאיראן לא תהיה ברירה אלא להגיב בחציית הקווים האדומים אם יתקפו את מתקני הנפט או האנרגיה הגרעינית שלה".
פורסם לראשונה: 18:39, 12.10.24
