ראש הממשלה בנימין נתניהו תקף בצהריים (יום ג') בחריפות את בית הדין הפלילי בהאג, שבישראל חוששים כי הוא עשוי להוציא צווי מעצר לבכירים ישראלים, בראשם נתניהו עצמו. "בית הדין בהאג בא כעת להילחם בנו", אמר במפגש עם משפחות שכולות ומשפחות חטופים. בהמשך, פרסם נתניהו הצהרה מצולמת שבה קרא ל"מנהיגי העולם החופשי" - כלומר נשיא ארה"ב ג'ו ביידן - לפעול נגד מהלך שכזה, שעדיין לא ברור אם אכן ייצא לפועל, והאשים שאם הצווים יוצאו יהיה זה ניסיון למנוע מישראל להגן על עצמה.
הצהרת נתניהו
(צילום: איתי בית-און / לע״מ)
על רקע המגעים לעסקה מול חמאס, והאיומים של השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר לפרק את הממשלה ללא פעולה ברפיח, נתניהו התחייב שישראל תיכנס לעיר שבדרום הרצועה: "נפגשתי היום עם נציגים של משפחות נופלים ומשפחות חטופים. אמרתי להם: אנחנו נשלים את יעדי המלחמה. אנחנו נפנה את האוכלוסיה האזרחית, כדי שנוכל להתמקד במחבלים כפי שעשינו עד עכשיו. אנחנו ניכנס לרפיח כי אין לנו ברירה אחרת. אנחנו נשמיד את גדודי החמאס שם, אנחנו נשלים את כל יעדי המלחמה, כולל השבת כל חטופינו".
לדבריו, "יש הרבה כוחות שמנסים למנוע מאיתנו לעשות זאת. לאחרונה הצטרף אליהם כוח נוסף - בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג. לבית הדין הזה אין שום סמכות על מדינת ישראל. האפשרות שהוא יוציא צווי מעצר על פשעי מלחמה נגד מפקדי צה"ל ומנהיגי המדינה, האפשרות הזו היא שערורייה בקנה מידה היסטורי. 80 שנה אחרי השואה, הגופים הבינלאומיים שקמו למנוע שואה נוספת, שוקלים לשלול ממדינת היהודים את זכותה להגן על עצמה, להגן על עצמה נגד מי? נגד אלה שבאו ועודם פועלים באופן מוצהר לבצע בנו רצח עם. איזה אבסורד, איזה עיוות של הצדק וההיסטוריה".
ראש הממשלה הוסיף שאם אכן יוצאו צווי מעצר בינלאומיים, "זאת תהיה הפעם הראשונה שמאשימים בפשעי מלחמה מדינה דמוקרטית, שנלחמת על חייה לפי כל כללי הדין הבינלאומי. אם הדבר הזה אכן יתרחש, זה יהיה כתם בל ימחה על האנושות כולה. זה יהיה פשע שנאה אנטישמי חסר תקדים, פשע שישפוך שמן על התבערה האנטישמית שכבר משתוללת בעולם. מטרתו של צעד הזה, אם הוא יתבצע, הוא להלך אימים על מנהיגיה וחייליה של מדינת ישראל, בעצם לשתק את יכולת ההגנה העצמית של מדינת ישראל. ממשלת ישראל ואזרחי ישראל דוחים זאת על הסף".
הוא הדגיש: "שום החלטה, לא בהאג ולא בשום מקום אחר, לא תפגע כהוא זה בנחישות שלנו להשיג את כל מטרות המלחמה - שחרור כל חטופינו, ניצחון מוחלט על החמאס והבטחה שעזה לא תהווה עוד איום על ישראל, וכן גם להשיב את הביטחון ואת התושבים לצפון". בפנייה המרומזת לביידן אמר: "ישראל מצפה שמנהיגי העולם החופשי יצאו בתקיפות נגד הצעד השערורייתי הזה, צעד שיפגע ביכולת ההגנה העצמית לא רק של מדינת ישראל, אלא של כל הדמוקרטיות בעולם. ישראל מצפה ממנהיגים אלה, שיפעילו את מלוא השפעתם ואת כל האמצעים העומדים לרשותם כדי לעצור צעד מסוכן זה, שיהווה פשיטת רגל מוסרית והיסטורית".
מוקדם יותר, בפגישה עם נציגי פורום הגבורה ופורום תקווה, אמר נתניהו: "יש פה מערך עולמי של אנטישמיות. כשאנחנו מותקפים כולם בעדנו כביכול, כשאנחנו יוצאים להגן על עצמנו כולם נגדנו. בית הדין בהאג, שהוקם לאחר השואה כדי להבטיח שלעולם לא עוד, מונע מהמדינה היהודית להגן על עצמה כאשר מנסים להשמיד אותה ולבצע בפועל שואה נוספת".
ראש הממשלה הוסיף: "לא יהיה, אין לנו מדינה אחרת, לא ניתן שישמידו אותנו. לעולם לא יהיה עוד, אנחנו צריכים אישור בשביל להגן על עצמנו? כל חייל צריך אישור מבית הדין כדי לפעול? לעולם לא עוד, זה כעת, זה עכשיו. בית הדין בהאג בא כעת להילחם בנו. אנחנו ערב יום הזיכרון לשואה, לעולם לא עוד זה עכשיו!".
בישראל נערכים כאמור לאפשרות ממשית שבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג (ICC) יוציא בזמן הקרוב צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי, בגין "פשעי מלחמה" וטענות על הרעבה מכוונת שביצעו כביכול במסגרת המלחמה ברצועת עזה.
לוין לנתניהו: "העמידה שלך מול העולם מעוררת הערכה גדולה"
הנושא עלה גם בישיבת הממשלה. שר המשפטים יריב לוין שיבח את נתניהו: "העמידה שלך ראש הממשלה מול כל העולם - מעוררת הערכה גדולה. אני בטוח שתדע לנווט אותנו". שר הכלכלה ניר ברקת, הוסיף: "המלחמה ב-ICC, אין צודקת ממנה ויהיה לך גיבוי מלא בממשלה ולא רק בממשלה לדעתי". השר דודי אמסלם התייחס גם הוא לנושא: "אני מחזק אותך ראש הממשלה - אתה נמצא בצומת ואתה עומד בשער. אנחנו איתך".
ייתכן שהסעיף שבעטיו עלולים לצאת הצווים הוא "הקל" ביותר - הסעיף ההומניטרי. העילות יהיו התבטאויות ישראליות, בעיקר של פוליטיקאים, על הרעבה ומניעת סיוע לעזתים, ולכן יהיה קל יותר לכרוך אותן לשרים וחברי כנסת ש"פטפטו את עצמם לדעת" מפרוץ המלחמה.
מקור בצוות הישראלי, שמטפל בתביעות בינלאומיות בבתי המשפט בהאג, הזהיר אמש כי ייתכן שצווי המעצר נגד הבכירים הישראלים יוצאו בחשאי, ושהם ייתקלו בהם רק כשיגיעו למדינות באירופה - ללא אזהרה מפורשת. המקור הוסיף כי מקורביו של ראש הממשלה מהלכים אימים על התובע הראשי של בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג, קארים חאן, ודוחקים אותו לפינה בעוד שהוא נחשב לתובע לא מיליטנטי.
4 צפייה בגלריה
הנושא עלה גם בישיבת הממשלה, לוין לנתניהו: "מעריך את העמידה שלך מול העולם"
(צילום: מעיין טואף, לע״מ)
בתשובה לשאלה אם נתניהו הביע בפני נשיא ארה"ב ג'ו ביידן את החשש מהוצאת צווי מעצר, וביקש את התערבותו, השיב אמש דובר במועצה לביטחון לאומי של ארה"ב: "כפי שאמרנו בפומבי פעמים רבות, ל-ICC אין סמכות שיפוטית במצב זה ואיננו תומכים בחקירתו". במילים אחרות, הבית הלבן הודיע רשמית שלדעתו אין לבית הדין סמכות שיפוטית להוציא צווי מעצר נגד ההנהגה הישראלית.
הלחץ מארה"ב, והשאלה הגדולה: יש בכלל החלטה בהאג?
חברי קונגרס דמוקרטים ורפובליקנים הזהירו לפי הדיווחים בארה"ב את בית הדין בהאג כי אם יוציא את צווי המעצר נגד בכירים ישראלים - הדבר ייענה בתגובה אמריקנית, ושכבר מתבצעות פעולות חקיקה בעניין. יו"ר ועדת החוץ של בית הנבחרים, מייקל מקאול, אמר לאתר החדשות Axios כי הוא מצפה שבית הנבחרים יאמץ גרסה של הצעת החוק שהציע הסנאטור טום קוטון, חוק שיאפשר להטיל סנקציות על עובדי בית הדין הפלילי הבינלאומי שמעורבים בחקירות של ארה"ב ובעלות בריתה. עם זאת, הוא הוסיף כי הוא "מקווה שזה לא יגיע לזה".
ארה"ב, יודגש, אינה חברה באמנת רומא שעל בסיסה פועל בית הדין הפלילי הבינלאומי - וגם ישראל לא. ב-2021 קבע בית הדין שלתובע הראשי מטעמו - כיום מדובר בבריטי קארים חאן - מותר לנהל חקירה על פשעי מלחמה בשטחי הרשות הפלסטינית, עזה ומזרח ירושלים, לאחר שהרשות הצטרפה בעשור שעבר לאמנת רומא. אחרי 7 באוקטובר פתח חאן גם בחקירה של הטבח המזוויע וגם של אירועי המלחמה, וכעת כאמור חוששים בישראל מהוצאת צווי מעצר אפשריים.
לפי שעה החשש הזה מגיע מכיוון ישראל, ולא ברור אם אכן יש כוונה להוציא בקרוב צווי מעצר. עובדתית ידוע שמופעלים על התובע חאן לחצים כבדים להוציא צווי מעצר שכאלה, ואולי המטרה היא למנוע פעולה ישראלית ברפיח. אולם, עובדתית גם אין שום אינדיקציה לכך שחאן אכן החליט להגיש לבית הדין בהאג בהרכב קדם-משפט בקשה להוצאת צווי מעצר.
מקורות בכירים בצוות שמטפל בתביעות הבינלאומיות בבתי המשפט בהאג מתחו ביקורת נוקבת על "ההיסטריה" שמקרינה סביבת ראש הממשלה באשר לצעדים הצפויים נגד ישראל. לדבריהם, יש חשש מתמיד מאז שהמלחמה פרצה שיינקטו צעדים נגד פוליטיקאים וקצינים, אך אלה לא ננקטו עד היום - זולת צעדים כמו התביעות נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) ובבית הדין הפלילי (ICC - שהינו מוסד נפרד מבית הדין לצדק, שם מתנהלת התביעה של דרום אפריקה בטענה לרצח עם).
אם תתקבל אצל חאן החלטה - יהיו בידיו שתי אפשרויות: או שיגיש בקשה בפומבי ויפרסם הודעה כפי שנעשה בעניינו של מנהיג סודן עומר אל-באשיר, או שיגיש בקשה חשאית כפי שנעשה ברוב המקרים אחרים - ואז בית הדין בהאג יקבל החלטה. מובן שבכל מקרה חאן לא יסתפק בהוצאת צווי מעצר רק נגד הבכירים הישראלים, אלא יעשה זאת גם נגד הנהגת חמאס. ללא צעד מקביל כלפי ראשי ארגון הטרור, צעד כזה יפגע קשות באמינות מוסד בית הדין הבינלאומי בהאג.
ואפשר להניח עוד הנחה בזהירות: חאן לא ילך למהלך כל כך דרמטי, בהיקף של רעידת אדמה בינלאומית, בלי "אור ירוק", גם אם לא פורמלי, משני גורמים: הממשל האמריקני בוושינגטון וממשלת בריטניה בלונדון. רק בשבוע שעבר דווח שממשל ביידן הקפיא לעת עתה את כוונתו להטיל סנקציות נגד גדוד "נצח יהודה" בעקבות לחץ ישראלי כבד. אף שאמש הבהירו בממשל שטרם התקבלה החלטה סופית בסוגיה, הדבר מלמד אולי על כך שהבית הלבן מוכן להסתפק בהתחייבויותיה של ממשלת ישראל לטפל בהפרות של הדין הבינלאומי.
פורסם לראשונה: 15:22, 30.04.24
