זירת תאונת הדרכים בתל אביב שבה נהרגה הולכת רגל בת 40
הורדת מהירות הנסיעה בערים, סלילת שבילי אופניים, הגנה על רוכבי האופנועים והגברת אכיפה בכבישים. כל אלו היו בין היתר נושאים שהונחו לפתחו של משרד התחבורה כבר ב-2019 כתוכנית שלמה לקידום הפחתת מספר ההרוגים בתאונות דרכים ב-50% עד 2030. ואולם, הממשלה הקודמת בתקופתה של השרה לשעבר מירי רגב לא הספיקה לממש את התוכנית, וזו שהחליפה אותה עם השרה מרב מיכאלי לא מקדמת אותה כמסגרת ולכל היותר תבחן לשאוב ממנה חלקים.
על רקע הימים האחרונים של שנת 2021, שבמהלכה נהרגו בכבישים 346 בני אדם, הגיעו לידי ynet הפרטים המלאים של התוכנית שגיבשה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים שאמורה להפחית במידה ניכרת את הקטל בכבישים, אך נכון לעכשיו לא מקודמת או מתוקצבת ומותירה את ישראל חסרת פתרונות מעשיים מאז 2005.
הממשלה הקודמת בראשות בנימין נתניהו קיבלה בנובמבר 2020 החלטה לקדם את כתיבת התוכנית לבטיחות בדרכים בתוך 120 יום באמצעות ועדת היגוי בין-משרדית שבראשה עמד מנכ"ל התחבורה דאז עופר מלכה. התוכנית נכתבה על ידי חוקרי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד), שהחלו לעבוד עליה שנה קודם לכן במסגרת של כמה צוותים. התוכנית מבוססת על נתוני 2019, שנה מדממת במיוחד, שבמהלכה נהרגו 355 בני אדם. המטרה הייתה להוריד את מספר ההרוגים ל-177 בשנה עד 2030.
"יעד זה אשר נקבע בוועידת שטוקהולם ונתקבל באו"ם מהווה את הסמן שאליו אנו מכוונים", צוין בתוכנית. "נוסף על ההפחתה במספר ההרוגים והפצועים - שהיא הערך המשמעותי עבורו יש לקיים תוכנית לאומית - חשוב לציין גם את החיסכון הכספי למשק אם יושג היעד: סך החיסכון למשק עומד על כ-95 מיליארד שקלים עד לשנת 2040, כאשר חלק מפירות ההשקעה (כ-35 מיליארד שקל) יושגו עד 2030.
המלצות התוכנית כוללות נושאים שונים. בהתייחס להורדת מהירות הנסיעה בערים וסלילת שבילי אופניים צוין בין היתר כי "הולכי רגל, רוכבי אופנוע ורוכבי כלי רכב זעירים מהווים 59% מסך ההיפגעות החמורה בשנת 2019. נתון זה, על אף שאינו מפתיע, צריך לחלחל באופן עמוק לתודעת הציבור ומקבלי ההחלטות.
"פעמים רבות כשאנו חושבים על תאונות דרכים, עולה בפנינו תמונה של התנגשות של שני כלי רכב. כמובן, שלצערנו, גם תאונות מסוג זה מתרחשות (והרבה), אך יש לזכור שברוב ההיפגעות החמורה מעורב משתמש דרך פגיע. לכן, עלינו להעמיד בראש סדר העדיפויות את משתמשי הדרך הפגיעים".
תיעוד מתאונת הדרכים הקטלנית בצומת טמרה
(צילום: תיעוד מבצעי מד"א)
התוכנית הצביעה על בעיות נוספות בערים: תאונות רבות במעורבות הולכי רגל מתרחשות דווקא במעבר החצייה, משום שזמן החצייה אינו מספיק ורמזור ירוק להולכי הרגל ולכלי רכב פונים ימינה מעלים את הסיכון. התוכנית קבעה כי בערים יחולו הסדרים שונים של מיתון תנועה, מיקוד בסביבת בתי הספר, הקמת שבילי אופניים, הרחבת האכיפה העירונית, קידום חצייה בטוחה וניהול בטיחות מקצועי ברשויות.
בנוגע לנושא של הגנה על רוכבי האופנועים, צוין כי היפגעותם בישראל גבוהה פי 17 מהיפגעות נהגי הרכב הפרטי. יחד עם זאת, החוקרים ציינו כי "יש צורך דחוף בטיפול בבעיית היפגעות רוכבי האופנועים. התערבויות אפקטיביות אינן רבות וזמינות, בשונה מנושאים אחרים בבטיחות בדרכים".
התוכנית הציעה את הכיוונים הבאים: הגברת תפיסת הסיכון באמצעות הכשרה, הוספת פס תחתון למעקות בטיחות במרחב הבין-עירוני, צביעת מיסעה בצבע שאינו מחליק, אכיפה אוטומטית שתעלה את שיעור הנהיגה כחוק וקידום הכנסת מערכות בטיחות לאופנועים.
בסוגיית הנהגים הצעירים צוין כי הם מעורבים פי 6.1 בתאונות מנהגים בגיל 25 או יותר, ויש להם מאפיינים ייחודיים כמו חוסר ניסיון בנהיגה, נטייה מוגברת לקחת סיכונים, השפעות שליליות של נוכחות נוסעים מתבגרים ואחרים. כיווני הפעולה בתוכנית כוללים הגברת תפישת סיכון באמצעות הכשרה מתאימה, אכיפה ממוקדת באוכלוסייה זו שתהווה הרתעה יעילה והנגשת אמצעים לשמירת כשירות לאחר קבלת הרישיון.
על הפרק בתוכנית שממתינה לקידום גם הפחתת התאונות במשאיות ובכלי התחבורה הציבורית. לפי התוכנית, ישראל ניצבת במקום האחרון והלא-מחמיא במספר ההרוגים בתאונות במעורבות אוטובוסים מתוך 20 מדינות, ולכן "יש צורך לפעול לאלתר על מנת להפחית את התאונות החמורות במעורבות תחבורה ציבורית בישראל". בנוסף, חלק גדול מהקורבנות נהרגו במעורבות כלי רכב כבדים ומשאיות. בכיווני הפעולה נקבע כי" יש לאמץ תקינה אירופית בכל הקשור למערכות בטיחות ולהכניס מערכות שישמרו על הנוסעים ומשתמשי הדרך האחרים וכן לבנות כלים לשמירת כשירות הנהגים ושיפור המיומנויות".
התוכנית עוסקת גם בחגירת חגורות בטיחות. לפי התוכנית, מתצפית שבוצעה בישראל יש בעיה חמורה בחגירה במושב האחורי: ביישובים ערביים רק 64% נצפו חגורים מאחור, ביישובים חרדיים 67% וביישובים יהודיים ומעורבים 74%. כיווני הפעולה בתוכנית כוללים חובת התקנת מערכת התראה לחגירה במושב האחורי, העלאת מודעות לחשיבות החגירה באוכלוסיות הערבית והחרדית שבהן יש בעיה, העלאת מודעות ילדים ובני נוער לחשיבות החגירה וקידום חגירה נכונה של ילדים בהתקני ריסון.
נושא נוסף שהוצג בתוכנית קשור להיסח הדעת. לפי התוכנית, ממחקר שנעשה במדינות אירופה עלה כי 32% מהתאונות היו בשל היסח דעת כלשהו והסמארטפונים החמירו את הבעיה. לכן, יש לפתח אמצעי אכיפה להיסח דעת בעת נהיגה. הומלץ על קביעת מדיניות שילוט חוצות להפחתת היסח דעת, הגברת מודעות של ילדים לנושא כדי שישמשו כסוכני שינוי בקרב מבוגרים, הגברת מודעות בני נוער וחינוכם להימנעות מהסחי דעת כמשתמשי דרך.
תיעוד מזירת תאונת הדרכים בכביש 375
(צילום: כבאות והצלה )
פרק נוסף מתייחס לנהיגה תחת השפעת אלכוהול וסמים. התוכנית קובעת חד-משמעית כי השפעות אלה פוגעות במיומנויות הנהיגה, אך אין בה מידע מדויק בנוגע למספר התאונות שנגרמות כתוצאה מנהיגה תחת השפעת אלכוהול. בעולם, כך צוין, זהו גורם סיכון מרכזי ומדינות רבות מתמקדות בו בתוכניות הלאומיות שלהן.
"בשנים האחרונות מדינות שונות מאמצות מדיניות של אי הפללה או לגליזציה לשימוש בקנביס. נוסף על כך, השימוש בקנביס רפואי כתרופה הולך ועולה. מסיבות אלו עולה הצורך לאסדרת הנושא ולפיתוח והכנסה של כלי אכיפה יעילים. ממדי התופעה אינם ידועים, אך ניתן לשער בביטחון כי היא תתרחב בהתאם לשינויים בחוק", נכתב בתוכנית.
פרק אחר בתוכנית עוסק בהיפגעות גבוהה בחברה הערבית ובהיעדר תשתיות ואכיפה בתחומה. לפי התוכנית, יש לבצע תכנון ויישום תוכניות תמרור, טיפול במוקדי סיכון ומפגעי בטיחות, הקמת חניוני רכב כבד, שיפור/התקנת תשתיות בטיחות בקרבת מוסדות חינוך, הנגשת ותגבור התחבורה הציבורית, גיוס סוכני שינוי לשיפור ההתנהגות הבטוחה, שיפור אקלים הבטיחות וקידום הבטיחות ברמת הרשויות.
בתוכנית מוצג נושא לשיפור בטיחות כלי הרכב, הכבישים הבין-עירוניים והגבלת המהירות בהם. לפי התוכנית, על המדינה לעקוב אחר ההתפתחויות בנושא השיפור בבטיחות כלי הרכב ולאמץ פתרונות חדשים. תשתיות הכבישים הבין-עירוניים בישראל לא בטוחים פחות בהשוואה למדינות אחרות, אך בישראל צריך לאמץ תוכנית לבחינת הכבישים ושיפורם.
למהירות הנסיעה אחריות לשליש מהתאונות הקטלניות ויש להפחיתה. לכן, מוצע בתוכנית, יש לאמץ תקינה אירופית לכלי הרכב ולעבוד לפי דירוג בטיחות בינלאומי, להגביר גריטת כלי רכב ישנים, לקדם הכנסת מערכות בטיחות לכלי רכב משומשים ולעודד רכישת כלי רכב בטוחים.
עוד צוין כי בכבישים הבין-עירוניים צריך לטפל במוקדי סיכון ונקודות תורפה בטיחותיות, לשדרג תשתית בכבישים קיימים, להגדיל את התחזוקה השוטפת ולדרג את בטיחות הכבישים. כדי לשמור על המהירות המותרת יש להתאים את התשתיות אליה ולהגביר את האכיפה על המהירות המותרת.
פתרונות בסיסמאות
יחד עם זאת יש לציין בתוכנית הלאומית יש גם כמה פגמים: חלק מהפתרונות נכתבו כסיסמאות לא ממש ברורות, היא מתעלמת מהעובדה שהתכנון העירוני הוא שקובע את מהירות התנועה בערים, אין פירוט לעלויות ולמקורן התקציבי ואין בה התייחסות מספקת לעבודה מול השלטון המקומי כדי לבצע את השינויים שראשי ערים בדרך כלל מתנגדים אליה או לתגבור משטרת התנועה.
מנגד, יש בה יתרון חשוב אחד שלא ניתן להקל בו: קביעת יעדים מדידים לממשלה ומתן דין וחשבון לציבור, בשורה אחת עם המדינות המובילות במאבק. לפי התוכנית, על היעדים אמורה הייתה לפקח ועדת היגוי בראשות מנכ"ל משרד התחבורה ובו יהיו חברים מרכז השלטון המקומי, משרדי ממשלה, המשטרה, והממונה על התקציבים.
התוכנית גם הציעה לקדם במקביל תוכנית חדשה לשנת 2040, בהמשך להמלצות המוסדות הבינלאומיים בתחום. במסמך המדובר לא נכתב כמה תעלה התוכנית הרחבה, אך היא מוערכת במיליארדי עד עשרות מיליארדי שקלים.
תיעוד מזירת תאונת הדרכים בכסיפה
(צילום: תיעוד מבצעי מד''א)
בסיכום התוכנית נאמר כי "אנו ערים לכך שייתכן ויהיו אילוצים שלא יאפשרו את מימוש התוכנית כולה. חשוב לזכור, כי ללא מימושה המלא, הסיכוי להשגת היעד פוחת. ישנם מספר תנאים שלולא יתקיימו, סביר כי לא נראה את התוצאות המיוחלות". נכון לעכשיו מרבית התנאים לקיום התנאים לא מומשו: הממשלה החדשה לא העמידה יעדים - שהם ליבת התוכנית הלאומית.
מבחינת המתרחש בשטח ניכר כי מדובר בפספוס עצום. הכותבים הדגישו כי את התוכנית תתקבל, הירידה במספר ההרוגים תחול בהדרגה אך ניצניה יורגשו כבר בסוף 2022. היעד נדחה ובינתיים מניין הקורבנות ממשיך לטפס והתוכנית רק ממשיכה לצבור אבק.
במשרד התחבורה מציינים שחלק מעקרונות התוכנית הוטמעו בעבודת המשרד גם מבלי לקבל אותה ולתת לה תוקף ממשי. ואכן, במסגרת תקציב המדינה נקבע תקציב חומש של שני מיליארד שקלים לסלילת שבילי אופניים ושלושה מיליארד שקלים ליישובי החברה הערבית. במקביל התקבל תקציב חלקי להתקנת פס הגנה לאופנוענים, נקבע כי יקודמו תקנות שיכניסו לתוקף טכוגרף דיגיטלי ותוכן תוכנית למפרצי חירום ומנוחה בכבישים וכן פעולות נוספות שהן "ברוח התוכנית".
בתגובה הרשמית של משרד התחבורה נאמר: "עם מינויו של יו"ר אור ירוק לשעבר אבי נאור לתפקיד יו"ר הרלב"ד, השרה מיכאלי תפעל מולו לחיזוק מעמדה של הרשות כגוף מתכלל של מדיניות הבטיחות בדרכים. במסגרת זו ייבחנו גם התוכניות הקיימות לצמצום תאונות הדרכים, תוך יצירת תעדוף לצעדים הנדרשים, בין היתר מתוך התוכנית הלאומית לבטיחות בדרכים ('50-30').
"עם כניסתה לתפקיד, הציבה השרה מיכאלי את סוגיית הבטיחות בדרכים בראש סדר העדיפות של המשרד והגדילה את התקציב לטיפול במוקדי סיכון ל-230 מיליון שקלים, לאחר שנים של קיצוצים נרחבים בתחום. התקציב השנתי המושקע על ידי המשרד במאבק בתאונות הדרכים מסתכם כיום ב-2.3 מיליארד שקלים.
"השרה מיכאלי הנחתה לקדם צעדים רבים להגברת הבטיחות של משתמשות ומשתמשי הדרך - בהם: קידום רגולציה להחמרת הענישה על נהגים המועדים לפורענות, תעדוף כבישים המהווים סיכון בטיחותי, הקמת מפרצי חירום ומנוחה בכבישים בינעירוניים בכל רחבי הארץ והוספת פסי הגנה פלסטיים לחלק התחתון של מעקות הבטיחות בכבישים בינעירוניים במטרה להגן על רוכבי האופנועים.
"בשבוע שעבר, השרה אף דאגה להמשך פעילותו של מיזם 'שומרי הדרך', מיזם חברתי לאכיפת עבירות תנועה בדרכים באמצעות מתנדבות ומתנדבים, להרחבתו ושדרוגו באופן משמעותי. המשרד ימשיך לטפל ללא לאות בכל האמצעים העומדים לרשותו, לצמצום מספר הנפגעים והנפגעות בתאונות הדרכים".
