מתי אפשר לדבר על משבר מזון והאם העולם כבר נמצא באחד כזה? משבר מתרחש כשיכולת אספקת המזון של מדינה לאזרחיה מידרדרת דרסטית בתקופה קצרה, ושיעורי הרעב ותת-התזונה עולים בחדות. עד לא מזמן התרכז משבר המזון במדינות העולם השלישי, במספר מצומצם של טריטוריות. שילוב של גורמים, בהם המלחמה באוקראינה, משבר האקלים הגובר, הקורונה ומלחמות אזרחים – כל אלו מאיימים כי חוסר הביטחון התזונתי עומד להתרחב אל מדינות נוספות בעולם ולהשפיע על מצב המזון גם בעולם המערבי.
האו"ם מגדיר משבר מזון באמצעות מדד ה-IPC, שמחלק את ההידרדרות בביטחון התזונתי לשלבים: בשלב הראשון המצב יציב ומשפחות יכולות להשיג מזון חיוני, בשלב השני למשפחות רבות יש את המינימום מבחינת אבות מזון, ובמקביל הן מתקשות לשלם בעבור שירותים חיוניים אחרים.
המדרגה הבאה מגיעה כשהאו"ם מכריז על משבר מזון. זה קורה כשבאזורים נרחבים במדינה משפחות מקבלות החלטות שמשפיעות על היכולת שלהן להאכיל את בני המשפחה. במקביל, תת-תזונה חריפה מתחילה להתפשט ומשפחות נאלצות למכור נכסים או להגר כדי לחפש מזון או מקור פרנסה.
בשנת 2022 הציג הדוח הגלובלי השנתי על משבר המזון את המספר הגבוה ביותר בהיסטוריה, בת שש השנים של הדוח, של אנשים המצויים בשלב "המשבר", או בשלב חמור ממנו. לפי הדוח, המדינות שצפויות להיות במשבר, או גרוע מכך, במהלך 2022 כוללות את: הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, אפגניסטן, ניגריה, תימן, אתיופיה, דרום סודן, סומליה, סודן, פקיסטן, האיטי וקניה.
השלב הרביעי במדרון הוא: חירום. בשלב זה ברוב הקהילות במדינה הגישה של משפחות למזון נפגעת באופן דרסטי, עד כדי כך שתת-תזונה חריפה גוברת ומקרי המוות מתרבים. ב-2022 תושביהן של שבע מדינות היוו שני שלישים מכלל האנשים המתמודדים עם רמה זו של חוסר ביטחון תזונתי בעולם, ובהן: הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, אפגניסטן, סוריה, ניגריה, אתיופיה, זימבבואה והאיטי.
השלב החמישי והאחרון כולל מחסור, לא רק במזון, בכל חלקי הארץ - ורעב, מוות, עוני ורמות תת-תזונה חריפות שוררות באזורים נרחבים. במאי 2022 הזהיר האו"ם כי מיליוני אנשים בסומליה עלולים להתמודד עם רעב בתוך חודשים. הם ציינו ש-49 מיליון בני אדם ב-43 מדינות היו במרחק צעד אחד בלבד מרעב.
במרץ 2022 מחירי המזון העולמיים הגיעו לשיא של כל הזמנים. בנוסף, יותר מ-276 מיליון מתושבי כדור הארץ ברחבי 53 מדינות או טריטוריות הוגדרו ככאלה שנמצאים בחוסר ביטחון תזונתי חמור - כלומר במצב שבו לא הייתה להם גישה ישירה או יומיומית למזון. מדובר במספר כפול ביחס לתקופה שלפני מגפת הקורונה.
למה יש חשש מהידרדרות עולמית?
המלחמה באוקראינה הפכה קטליזטור שמאיים לדרדר את המצב ולגלגל את משבר המזון והשפעותיו אל עוד ועוד מדינות, גם בעולם המערבי. רוסיה ואוקראינה נחשבות שתיהן לייצואניות ענק של דגנים, ויש המכנים אותן "אסם התבואה של העולם". לפני פרוץ המלחמה הן היו אחראיות יחד ל-30% מאספקת החיטה העולמית, 20% מאספקת התירס ו-76% מאספקת שמן החמניות, אך הפלישה הרוסית שיבשה דרמטית את שרשרות האספקה וגרמה לעלייה חדה במחירי המזון.
עשרות מיליוני טונות של תבואה נתקעו במחסנים האוקראיניים, וקייב מאשימה בכך את רוסיה: לטענתה המצור הרוסי על הנמלים של אוקראינה בים השחור מונע מאוניות סוחר להפליג משם עם התבואה אל מדינות היעד.
רוסיה טוענת כי היא אינה מטילה שום מצור, וכי מוקשים ימיים שהטמינו האוקראינים כדי לסכל את התקרבות הרוסים לחוף הם שמונעים את הפלגת האוניות. לדברי מוסקבה, במשבר המזון יש להאשים את המערב, משום שהסנקציות שהטיל עליה אינן מאפשרות למדינות העולם לסחור איתה בחופשיות, וכך היא אינה יכולה לייצא די מזון ודשנים כדי לסייע במילוי המחסור. הנפגעות הראשיות מעצירת היייצוא הן מדינות באפריקה ובמזרח התיכון, כמו סומליה, אריתריאה, לבנון ומצרים, שבמשך שנים העדיפו את היייצוא האוקראיני בשל מחירו הנמוך. לפי הערכות, כ-400 מיליון בני אדם מסתמכים על מזון שמקורו באוקראינה, ול-181 מיליון מהם נשקפת כעת סכנת רעב של ממש.
אבל בסוף השבוע נראה "מגדלור של תקווה" בעולם, כפי שהגדיר זאת מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש. רוסיה ואוקראינה חתמו באיסטנבול על הסכם שאמור לאפשר מחדש ייצוא דגנים מהן, ובמסגרתו יוקמו מסדרונות שיט הנקיים ממוקשים ימיים. אבל גם לאחר החתימה, קשה להעריך אם הסכם זה - שתלוי בין היתר ברצונו הטוב של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין – אכן ימומש.
העולם מתחמם, היבולים ניזוקים, החקלאים נדחקים
עוד גורם שמגביר את הסיכוי להתפשטות משבר המזון בעולם הוא משבר האקלים. אירועי מזג אוויר קיצוניים, שאת חלקם מייחסים מדענים להתחממות כדור הארץ, גורמים לאובדן יבולים ועדרי צאן ומאלצים חקלאים להיעקר מאדמותיהם. בשנים האחרונות כוללים האירועים האלה בצורת חמורה בסומליה, אתיופיה וקניה, גלי חום מחסלי-יבולים בהודו, הצפות בדרום סודן וסופות הוריקן וציקלון הזורעות הרס בקריביים ובפיליפינים.
תופעת "לה ניניה" הפוקדת את העולם מאז 2020 פוגעת בחקלאות באזורים רבים, בהם מזרח אפריקה ואפגניסטן, וצפויה להימשך עד לסתיו השנה. במדינות כמו ברזיל המחסור באדמות חקלאיות פוריות דוחק בחקלאים להשתלט על שטחי גידול חדשים, לא פעם על חשבון יערות החיוניים לשמירה על יציבות האקלים, ועובדה זו עלולה להחמיר את שינויי האקלים ולפגוע עוד יותר בתוצרת החקלאית בעתיד.
נחלצים מהקורונה – לא מתוצאותיה
ואם לא די בכך התפרצות הקורונה בתחילת 2020 שיבשה את שרשרות האספקה וגרמה בעיות שינוע, מחסור בעובדים ומיתון עמוק. ביותר מ-80 מדינות דיווחו אזרחים כי מלאי המזון שלהם הולך ואוזל, והם נאלצים לאכול פחות מבעבר כדי לשמור על ביטחון תזונתי בטווח הארוך. אף שהעולם נמצא כעת בשלב מתקדם של ההיחלצות מהמגפה, ברבות מהמדינות המתפתחות ההתאוששות הכלכלית איטית יותר, משום ששליחת החיסונים אליהן הייתה מאוחרת ומצומצמת יחסית. אם לא די בכך, מדינות רבות שכלכלתן רעועה, דוגמת מצרים, מיצו חלק גדול מהעתודות הכלכליות שלהן כשניסו לסייע לאזרחיהן להתמודד עם השלכות הקורונה באמצעות סובסידיות וקצבאות. מדינות אלה צברו חובות גדולים – וכעת משאביהן דלילים עוד יותר.
אל כך מתווספים עימותים בין מדינות, מלחמות אזרחים ואלימות של ארגוני פשיעה - שגם הם היו גורם משמעותי למחסור במזון עוד לפני הפלישה לאוקראינה והקורונה. כל אלו רק החמירו את המצוקה הקיימת. סכסוכים מזוינים, כמו אלה המתנהלים בתימן, באתיופיה או בסומליה פוגעים ביכולת של תושבים לגדל חיות משק ותבואה, עוקרים חקלאים מאדמתם ומפחיתים את היכולת לסחור בגלל מגבלות התנועה שהם כופים. בשנים האחרונות גרמו סכסוכים מסוג זה למחסור משמעותי במזון בסוריה, קונגו, ניגריה, מוזמביק ומדינות מרכז הסאהל. באתיופיה נשקפת סכנת רעב לכ-400 אלף תושבים בחבל תיגראי בגלל המלחמה בין המורדים לממשלה, ובתימן, שם המורדים החות'ים נלחמים בקואליציה שמובילה סעודיה, מתו מרעב בשש שנות המלחמה יותר מ-100 אלף בני אדם. נוסף לכול, רבים מאזורי הסכסוך מנוהלים על-ידי משטרים מושחתים ורשויות כושלות, ועובדה זו רק מחריפה את המצוקה.
כדור השלג העולמי
ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה ומייסדת שותפה של SP Interface, מגדירה משבר מזון יותר כהיעדר יכולת של המדינה לספק לכלל תושביה תזונה בריאה. בתפיסתה משבר המזון כבר כאן - גם בעולם המערבי. "אני טוענת שיש הרבה אנשים, גם בישראל, שלא אוכלים מזון שמאפשר התפתחות תקינה בריאותית ולכן מבחינתי, משבר מזון איננו מחסור בהכרח, אלא בא לידי ביטוי בחוסר ידע, ויוקר של מזון בריא שלא מאפשר את צריכתו". במובן הזה, בארה"ב כבר היום יש "רעב" שאינו מחסור בקלוריות או בטן ריקה. האנשים שבעים ברובם - אבל אוכלים ג'אנק פוד.
אולנובסקי מעריכה כי המצב צפוי רק להחריף בשל שילוב גורמים: בעיית הזמינות של סחורות בסיסיות, כמו חיטה, שיוצרת מחסור ומעלה את מחירן; בעיות באספקה בשל פגיעה בנתיבי אספקה פתוחים ויעילים ועליית מחירי ההובלה; ולבסוף מגיע כדור השלג – משבר מזון באזור כלשהו יכול להשפיע על אזורים אחרים בעולם, זאת בשל עליית מחירי המזון והפיכתו של מזון בריא לנגיש פחות. במצבים כאלה מדינות עלולות למנוע ייצוא של תוצרת חקלאית, כמו שהודו עשתה זה מכבר כשהפסיקה לייצא חיטה, מה שרק יגביר את המחסור העולמי.
ד"ר אופיר בנימין, מרצה בכיר וחוקר בחוג למדעי המזון במכללה האקדמית תל-חי, אומר כי עדיין מדינות העולם השלישי, שתלויות בייבוא מזון כמו: חיטה, אורז, תירס ושעורה - יהיו הנפגעות העיקריות כתוצאה ממשבר מזון. "מדובר על כל הדברים הבסיסיים שלא גדלים בארצות האלה, או שכמות הייצור שלהם מוגבלת, כמו למשל: מדינות אגן הים התיכון ואפריקה הצפונית שיסבלו מאוד, וכן מדינות נוספות באפריקה, שיש להן יכולת טכנולוגית ירודה לייצר כמויות מזון גדולות, בנוסף לעובדה שהן סובלות גם כך ממשבר האקלים".
יהיה רעב במערב?
להערכתו של ד"ר בנימין "מדינות המערב ייפגעו בעיקר בשל יוקר המחיה שיעלה בעקבות משבר האקלים, ואם לא יימצאו פתרונות אלטרנטיביים לייצור וגידול מזון מקומי ובר-קיימא, הן ייאלצו להתמודד גם עם פגיעה תזונתית ואפילו רעב גם אצלן - לבטח בשכבות החלשות".
ד"ר אולנובסקי מאמינה שמה שיקבע הוא הכסף: "מדינות עשירות יוכלו לספק יותר מזון בריא ליותר תושבים, בעוד מדינות עניות לא יוכלו לעשות זאת. אני מניחה שברוב מדינות האיחוד האירופי ינהגו כך. בהנחה הסבירה שתאגידים בעלי כוח השפעה רב יפעלו במלוא המרץ לטובת האינטרס של בעלי המניות, אני לא בטוחה שהממשל הפדרלי בארה"ב יוכל לפעול באפקטיביות למניעת רעב בקרב מגוון התושבים בעת משבר מזון אקוטי. במצב כזה, העשירים והמבוססים ידאגו לעצמם, ואילו העניים וחסרי היכולת ייפגעו ויסבלו מרעב מסוג כזה או אחר".
פרופ' ניר אוהד, ראש תוכנית מרכז מן לביטחון המזון באוניברסיטת תל אביב חושב שקשה לחזות מה יקרה בעוד עשור או שניים בכל הנוגע להיתכנות משבר מזון במדינות המערב. "אי אפשר לצפות מה יקרה, בדומה לכך שאי אפשר היה לצפות את המלחמה באוקראינה והשלכותיה. אם משבר הסחר בין ארה"ב לסין יוחמר, הרי עלול להתרחש משבר כלכלי עולמי, אך כאמור אין זה דבר צפוי שניתן לחזות מנקודת הזמן הנוכחית",
לדברי ד"ר אולנובסקי, מדינות המערב כן הולכות וקרבות עם הזמן למצב של משבר מזון, אך עדיין לא ניתן לדעת בוודאות מה יקרה ומתי. "לא אופתע אם זה יקרה בשל מלחמת עולם", היא אומרת, "רצף אירועי אקלים או מזיק כלשהו שייפגע ביבול - יש יותר מדי גורמים שעלולים להביא את זה גם למערב".
