גירוש פעילי האצ"ל והלח"י: הצילומים המדהימים מקרתגו
(צילום: נויל האריס)
"לפי 'האגדה' שאני מכיר סבא נעצר בגלל הלשנה של אחת השכנות, אבל הוא לא איבד משמחת החיים שלו גם בקרתגו": לקראת עלייתה של הסדרה החדשה "קרתגו", הנושאת את שם מחנה המעצר - סיפר הבוקר (חמישי) לאולפן ynet תם סבן, נכדו של לוחם אצ"ל שגורש לאפריקה על ידי הבריטים, על הסיפורים המשפחתיים ושיתף בצילומים שנמצאו בין חפציו של סבו, אשר ברזילי.
אוסף התמונות הנדיר של סבן, משתמש MyHeritage, מספר את קורותיו של סבו במחנות המעצר באפריקה - לשם גירשו אותו הבריטים יחד עם כמה מאות צעירי מחתרות אצ"ל ולח"י, בהם דמויות מפתח בחברה הישראלית כמאיר שמגר ויצחק שמיר. באמצעות יישומי שיפוץ וצביעת התמונות של MyHeritage הופחו חיים באוסף הממחיש כי מדובר בפיסת היסטוריה מרתקת במיוחד. במחנות שררו תנאים קשים, אך גם פרחו נבחרות כדורגל וכדורסל והעצורים למדו, שרו, העלו הפקות תיאטרון והתעקשו לשמור על זהותם היהודית והציונית.
5 צפייה בגלריה
עצורי האצ"ל והלח"י עם ילדים מקומיים. "הבריטים מחליטים להגלות אותם לאפריקה כדי להקשות על הבריחה"
(צילום: MyHeritage)
"במהלך השבעה אספנו לא מעט מהמזכרות שהיו בבית וגילינו שמאחורי התמונות יש הסבר בכתב יד, ואפשר ללמוד מזה על אורח החיים במחנות", אמר סבן, על רקע הסדרה שתעלה בכאן. "הוא נעצר בערב חג שבועות בשנת 1944, אבל רק באוקטובר נשלח ביחד עם 250 אנשי אצ"ל ולח"י לאפריקה. הוא עבר שם הרבה ובהמשך גם לקרתגו".
גדעון מיטשניק, חוקר ולוחם מורשת, הסביר כי גירוש לוחמי המחתרות היה "תוכנית חשאית וסודית שנהגתה על ידי הממשל הבריטי. בליל 19 או 20 באוקטובר באותה שנה מגיעות משאיות, אוספות את העצורים של האצ"ל והלח"י, שחלקם בני נוער, ולוקחות אותם למחנות המעצר. יש המון תחנות בדרך, אבל מחליטים להגלות אותם אל אפריקה כדי להקשות על התנאים שלהם ובעיקר על הבריחה".
"בארבע שנים היו 16-11 ניסיונות בריחה. היו שם גם אנשים שיהיו מאוד מפורסמים לימים כמו יצחק שמיר, השופט שמגר ויעקב מרידור שהיה שר", סיפר מיטשניק. "חלקם הקטן מהעצורים מצליח לברוח, אבל ברוב המקרים הם נתפסים ורק חודש וחצי לאחר הקמת המדינה הם משוחררים".
מהתמונות שמשתף סבן מצטיירת תמונה שונה על אודות התנאים במחנה. "הייתה הסלמה ביחס של הבריטים, אבל דווקא במחנות ניתן לא מעט חופש פעולה לאסירים", הוא אמר. "הם קיימו חיי תרבות ורוח די עשירים. סבא שלי היה לתקופה אחראי על המטבח והוא היה איש פוליטי, אבל יותר מכל הוא היה אדם עם המון שמחת חיים והוא שמר על ההומור שלו".
זה מדהים. איך הסיפור הזה השפיע על סבא שלך לאורך השנים?
סבן: "אנחנו כילדים שמענו על המחנה בסיפורים. מתנאי המעצר וכמובן סיפורי החפירות של המנהרות שדרכן הם ניסו לברוח. הוא שמר על קשר עם חבריו הרבה שנים. היה לו את 'הפרלמנט' שלו, וחלקם היו חברים מהמחנות. הם היו חדורי מוטיבציה וזה מה שאני שומר איתי".
