כבר שנים שמפעילי ההוסטלים והמסגרות לשיקום נכי הנפש בקהילה מתריעים על מצוקה קיומית - וזעקתם לא נשמעת. אתמול (שלישי), לאחר 15 שנה בהם לא עדכן משרד הבריאות את התעריפים המשולמים למסגרות וגרם לטענתם להפעלת המסגרות במחירי הפסד, הם פתחו בעיצומים.
כיום פועלים 146 הוסטלים ברחבי הארץ, לצד דיורים מוגנים וקהילות תומכות, המעניקים טיפול, שיקום ותעסוקה לכ-35 אלף בני אדם במסגרת חוק שיקום נכי נפש בקהילה. לפי החוק, כל מי שמוכר על-ידי הביטוח הלאומי בנכות של 40% לפחות ונמצא במעקב פסיכיאטרי כזכאי לשירותי שיקום, יכול להיכלל במסגרות אלה, שהן הפתרון למערכת אשפוזית יקרה ועמוסה.
ב-15 השנים האחרונות שכר הדירה שמגיע ממשרד השיכון עומד כיום על סכום שבין 540 שקל ל-770 שקל, תלוי בהגדרת נכות הנפש של הביטוח הלאומי. שכר הדירה לא התעדכן מאז למרות שלפי מדד הלמ"ס שכר הדירה הממוצע כיום חצה את רף ה-4,000 שקל לחודש. בסוף יולי קבע בג"ץ כי משרד הבריאות חייב לסייע במימון שכר הדירה והגדלתו – אך בפועל לא נעשה דבר.
גם דמי הכלכלה, שנועדו לתשלום מים, חשמל, מזון וכדומה, לא עודכנו כבר שבע שנים - ועומדים על 1,10 שקל לכל דייר. ועדה של משרד הבריאות המליצה לאחרונה להעלות את התעריף לסכום של 1,530 שקל לכל דייר, אך בפועל המהלך טרם בוצע. וזה לא הכל, התעריף עבור אחזקה ובלאי גם הוא לא עודכן זה 7 שנים למרות עליות המחירים - ועומד כיום על 140 שקל לחודש לכל דייר. באותו מצב נמצא התעריף עבור פעילות של פנאי וטיולים לדיירים.
לפני שלוש שנים עודכן שכר המינימום בכלל המשק, וכתוצאה מכך עלה שכר המדריכים במוסדות. אך מכיוון שמשרד הבריאות לא העלה את הסכום, מפעילי ההוסטלים משלמים את ההפרש על חשבונם. מצב דומה מתרחש עם התשלום עבור העובדים הסוציאליים.
במסגרת העיצומים עברו ההוסטלים לעבוד יום בשבוע במתכונת שבת, כשבהמשך מתכננים מפעילי ההוסטלים להרחיב את העיצומים עד להשבתה מוחלטת של מערך השיקום. משמעות המעבר לעבודה במתכונת שבת היא שבמקום שישה מדריכים יהיה רק מדריך אחד בכל הוסטל, וכתוצאה מכך לא יוכלו הדיירים לצאת לתעסוקה ולפעילויות חברתיות שונות, בהיעדר מי שילווה אותם לפעילויות אלה.
"במקום לעודד פתיחת מסגרות נוספות המדינה מייבשת אותן", אמר ל-ynet שאול בוארון, יו"ר פורום בריאות הנפש, המאגד 43 חברות וארגונים המפעילים את ההוסטלים והמסגרות הטיפוליות והשיקומיות ברחבי הארץ. "משנת 2007 לא עודכנו תעריפי הסיוע בשכר דירה והם מגיעים לסכומים שבין 540 ל-770 שקל לאדם בחודש, סכום שלא מספיק אפילו לשכירת חצי חדר בדירת שותפים בכל מקום בארץ. בסכום כזה המדינה לא יכולה לדרוש סטנדרט מינימלי לשיקום, בדמות שיכון אדם בודד בחדר ותנאים אלמנטריים בסיסיים".
בוארון ציין כי "לא ניתן לצפות ממפעילי ההוסטלים לממן מכיסם את שהמדינה מסרבת לממן והדייר עצמו אינו יכול לעשות. לצד החובה להבטיח שלא תהיה הזנחה פיזית או גריעה בשירותים האחרים, מחויבת המדינה לדאוג לתקצוב הולם להבטחת תנאים אלה ומשהיא לא עושה זאת, משרד הבריאות לא משאיר בידינו ברירה אלא לפתוח בעיצומים, שיפגעו בראש ובראשונה בדיירים".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "התעריפים של ספקי שירותי השיקום מתעדכנים באופן שוטף בהתאם להסכמי ההתקשרות בין המשרד לספקים. כיוון שלא מתקיימים יחסי עבודה בין המשרד לספקים או עובדיהם והיחסים החוזיים בין הצדדים הם של מזמין ונותני שירותים בלבד, הרי שההודעה על עיצומים ומעבר לעבודה במתכונת שבת משמעה הפרת הסכם ההתקשרות עם המשרד ופגיעה במשתקמים.
"בהסכם ההתקשרות אפשרויות שונות העומדות לזכות המשרד ביחס לספק שאינו פועל בהתאם לתנאי ההתקשרות, ובכלל זה הזכות לקזז מהתמורה לספק. אנו תקווה כי לא יהיה צורך להפעיל את המנגנונים העומדים לרשות המשרד ביחס להפרת ההסכם, כי האיום לא ימומש ופורום הספקים יחזור לשיח מכבד וענייני מול המשרד".
