הוא נחשב לאויב עיקש של ישראל לאורך השנים, אבל מלחמת האזרחים במדינה שינתה לרעה את מצבו. לא רק מבחינה חומרית, גם בציבור הוא כבר לא נתפס כצבא לאומי, אלא כ"צבא אסד". בינתיים, הוא מתחמש מחדש ומנסה להסתדר עם הכוחות שנמצאים בין הרגליים שלו. ynet בסדרת כתבות על צבאות ערב, והפעם: הצבא שמחדש את כוחו ליד הגבול.
הצבא הסורי, שהוקם על בסיסו של "צבא הלבאנט" הצרפתי בלבנון ובסוריה, היה חלק בלתי נפרד מהמתקפה הערבית המשולבת על מדינת ישראל הצעירה ב-1948. "לא הצלחנו לדחוק אותו מכל השטח שהוא כבש בארץ ישראל, ומאז הוא היה אויב טורדני ומקניט ממרומי רמת הגולן", סיפר פרופ' אייל זיסר, מומחה להיסטוריה המודרנית של לבנון וסוריה וסגן הרקטור באוניברסיטת תל אביב.
כמו בכל מדינות האזור, גם בסוריה הצבא ניסה לעשות מהפכות, ובפברואר 1966 קבוצה של קציני צבא צעירים, שנמנו עם הפלג השמאלי של הבעת' – המפלגה השלטת – תפסו את השלטון במדינה. לפי פרופ' זיסר, אותה קבוצה לא זכתה לתמיכה מרובה מהציבור, וגם בתוכה היו קרבות מרים, ולכן הם פנו לאידיאולוגיה המוכרת – לאחד את כולם נגד ישראל.
מהסיבה הזאת הם פעלו להטות את מקורות המים של הירדן, יזמו תקריות באזורים המפורזים, ועודדו ויזמו את פיגועי הטרור של הפת"ח, שקם בחסותם בדמשק עוד ב-1965. למרות ההצהרות והמדיניות התקיפה, פרופ' זיסר מסביר שבימים הראשונים למלחמת ששת הימים הסורים ניסו לשמור על פרופיל נמוך. "המהלכים הצבאיים שלהם בוצעו ככל הנראה מהרצון ליצור לעצמם אליבי לנוכח הלחץ שהפעילה עליהם מצרים למלא את חלקם בהסכם ההגנה".
התבוסה במלחמת ששת הימים השפיעה רבות על מי שהיה אז שר ההגנה הצעיר, חאפז אל-אסד. שלוש שנים מאוחר יותר הוא תפס את השלטון בהפיכה צבאית שהוביל, והפנה את מרב המאמצים לשיקום הכוח הצבאי של המדינה. "השנים האלה הביאו לגידול מאוד משמעותי בכוחו ועוצמתו של הצבא הסורי. לצד המלחמה בישראל, הצבא תמיד היה גם חלק מההגנה על המשטר, ומשימתו הייתה שילוב של שני הדברים יחד", הסביר פרופ' זיסר.
בשנים שחלפו מאז מלחמת ששת הימים היו לא מעט תקריות שהוביל צבא סוריה, לפעמים באופן ישיר ולפעמים פשוט בכך שנתן לארגוני הטרור הפלסטיניים לפעול משטח המדינה. השיא היה ב"מלחמת שלושת הימים" ב-1970, שהחלה בהפגזה סורית לאורך קו הגבול, שבחסותה הם ניסו לתקוף מוצבי חי"ר צהליים בחזית. בתגובה, צה"ל יצא למבצע שבו הושמדו חמישה מוצבי קו סוריים והותקפו מחנות צבא בעומק המדינה.
בתחילת 1973 חלה רגיעה יחסית בחזית, אבל אז פרצה מלחמת יום הכיפורים שמטרתה לפי אסד הייתה השבת השטחים שנכבשו על ידי ישראל בששת הימים. "הם ביקשו את הנקמה ב-1973. הם אמנם נהדפו בסוף, אבל בכל זאת היו להם בהתחלה הצלחות משמעותיות – כיבוש החרמון והשתלטות על חלקים מרמת הגולן", אמר פרופ' זיסר.
הבוץ הלבנוני
בעקבות מלחמת האזרחים בלבנון בשנות ה-70 החלה סוריה להכניס למדינה כוחות צבא באופן הדרגתי. בהתחלה היו אלה גדודים פלסטיניים, אך בהמשך הוכנסו גדודי קומנדו סוריים במסווה של מחבלים ואנשי אש"ף. לאחר שלא הצליחו להשיב את השקט למדינה בלחצים מדיניים ומעורבות צבאית מוגבלת, פתח צבא סוריה במתקפה מסיבית.
לאורך השנים היו עימותים בין כוחות צה"ל שתקפו את פעילי הטרור במחנות הפליטים לבין הכוחות הסוריים שהגנו עליהם. לפי מחקר של מחלקת ההיסטוריה בצה"ל, הכנסת טילים מתקדמים של הסורים לשטח לבנון הייתה נקודת מפנה ביחס הישראלי לנוכחותם במדינה. מאותו הרגע הסיבה המרכזית לפעילות בשטח לבנון לא הייתה הגנה על הכוחות הנוצריים, אלא הגנה על חופש הפעולה של צה"ל בלבנון.
מלחמת האזרחים בלבנון נמשכה לסירוגין עד 1991, כשכל הזמן הזה הכוחות הסוריים פועלים במלוא המרץ במדינה. למעשה, המלחמה הסתיימה רק לאחר שהסורים השלימו את כיבוש כל ביירות ושליטתם בבירה. הנוכחות של כוחות הצבא הסורי אצל השכנה ממערב נמשכה עד 2005, אז נאלצה סוריה לעזוב את לבנון בעקבות רצח ראש הממשלה רפיק אל-חרירי, רצח שהואשמו בו ארבעה פעילי חיזבאללה.
מצבא לאומי לצבא אסד
כדי להבין את צבא סוריה הנוכחי צריך לחזור אל תחילת כהונתו של הנשיא הסורי בשאר אל-אסד, בנו של חאפז. "צבא סוריה 2024 הוא תוצר של 24 שנות בשאר אל-אסד", טענה אל"מ (מיל') מירי איזן, בכירה לשעבר באמ"ן ועמיתה במכון ICT. "צבא סוריה הלך לכיוון מאוד שונה מצבאות אחרים בגזרה. כשהחלה בסוריה המלחמה נגד אסד, היה לו צבא סדיר גדול. למעשה, כל עץ המבנה שלו עדיין קיים על הנייר".
לפי נתוני ה-CIA, לפני מלחמת האזרחים ב-2011 היו בשורות הכוחות המזוינים הסוריים כ-300 אלף חיילים, מתוכם 250-200 אלף אנשי הצבא הסורי. בנוסף, היו לשירות הצבא כ-300 אלף אנשי מילואים. "זה צבא שמבוסס על גייסות, עם שילוב מאוד סובייטי-רוסי. גייסות שהן יחידות מעורבות של טנקים, חי"ר, תותחנים והנדסה. הכל משולב מרמת הגדוד ועד לגייס", הוסיפה אל"מ (מיל') איזן.
הגייסות של הצבא מחולקים ברחבי המדינה, כשהגבול עם ישראל נמצא תחת פיקוד גיס 1 שממוקם באזור דמשק. הדיביזיה הרלוונטית ביותר בלחימה עתידית מול ישראל היא דיביזיה 7, שמקושרת לאיראן וחיזבאללה, ו"ממוקמת הכי קרוב לגבול", הסבירה ד"ר כרמית ולנסי, ראש התוכנית הצפונית במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
מלחמת האזרחים שפרצה במדינה ב-2011 הביאה למשבר של ממש בצבא הסורי, שהיה עד אז בתהליך התעצמות במטרה להיערך לעימות עתידי אפשרי מול ישראל. "היו מפקדים מסוימים בגייסות שהיו נגד בשאר והלכו עם היחידה שלהם לצבא סוריה החופשית, והיו מפקדים שנשארו. הצבא התפצל לחלוטין, אבל על הנייר מספרי הגייסות נשארו, אם כי ללא כל משמעות", סיפרה אל"מ (מיל') איזן.
מיליוני אזרחים סורים עזבו את המדינה והפכו לפליטים, או שהצטרפו דווקא לשורות המורדים – והצבא הסורי היה בבעיה של כוח אדם. בתגובה, המשטר גייס את כל מי שרק היה יכול. כך, למשל, מציין ה-CIA דיווחים שלפיהם גויסו לשירות צבאי ללא תאריך שחרור גם גברים בסוף שנות ה-40 ובשנות ה-50 לחייהם, למרות שהם פטורים משירות.
את החורים בצבא הסורי מילאו גורמים מחוץ למדינה, שסייעו לאסד לשמור על היציבות של השלטון שלו – אבל גם קיבלו דריסת רגל משמעותית בשטח סוריה. "הרבה מהקצינים הסורים ערקו בתחילת המלחמה, ומי שממלאים במידה מסוימת את הוואקום הם כמובן האיראנים והרוסים", אמרה ד"ר ולנסי.
גם חיזבאללה טמן את ידו בצלחת, והצטרף לכוחות של גיס 1 שישב ברמת הגולן. "זו לא הייתה יחידה של חיזבאללה, אלא שחיזבאללה נחשבו לאלה עם היכולת הצבאית ויכולת האימון והתרגול הטובות ביותר אל מול כל השיעים שנכנסו לשורות הצבא", הסבירה אל"מ (מיל') איזן.
בשנת 2021 חשף צה"ל כי נקיב בשאר אלחסין, מפקד פלוגת סיור בחטיבה 90 של צבא סוריה, מסייע לחיזבאללה בתצפיות ומתאם את תיקון עמדות התצפית של איראן וארגון הטרור. למעשה, כך נטען, הקצין הוא חוליה מקשרת בין מפקדת הדרום של חיזבאללה לגיס 1 של צבא סוריה.
הקרבות הזרים על השליטה בצבא
לאורך השנים, ועד בערך ל-2018, הייתה תחרות מסוימת בין הרוסים לאיראנים במידת ההשפעה על הצבא הסורי. "בכל שנות המעורבות הרוסית בסוריה, הצבא הסורי הלך ונעשה צבא קצת אחר", סיפרה אל"מ (מיל') איזן. "כבר לא הביאו טנקים, אלא עברו לחי"ר קל. וכל מה שרואים במלחמת רוסיה-אוקראינה השפיע גם על סוריה. זאת אומרת שגיס 1 על הנייר יש בו 3 דיביזיות – 2 ממוכנות ואחת משוריינת, אבל בפועל קשה להגיד מה יש בתוכן, ואם יש בכלל אמצעי לחימה".
"המלחמה באוקראינה הסיטה באופן ברור את הקשב הרוסי מהתחרות, ואפשרה לאיראן לבסס את עצמה יותר בצבא הסורי", אמרה ד"ר ולנסי. "רואים יותר נוכחות איראנית בעקבות המלחמה באוקראינה. רואים איך רוסיה מצמצמת את ההשקעה שלה בגיס 5 – הגוף שמזוהה ביותר עם הרוסים בצבא הסורי. הרוסים בחרו את מי שיעמוד בראשו והיו לו לא מעט עימותים עם הכוחות הפרו-איראניים.
המעורבות הרוסית בצבא הסורי הייתה אחת הסיבות לכך שישראל סירבה בתחילת המלחמה עם אוקראינה לנקוט עמדה ברורה נגד רוסיה. הנוכחות שלהם על הקרקע והסיוע הצבאי – שהתבטא גם ביכולות הגנה אווירית מתקדמות, היו פקטור משמעותי בהחלטה הישראלית להישאר על הגדר.
אבל נראה שהמעורבות הרוסית בצבא הסורי פוחתת. "לפני כמה חודשים פורסם שהרוסים מפחיתים את המימון של הגיס ב-50%. אין להם זמן, קשב ויכולת כלכלית לתחזק אותו באותה הרמה כמו בעבר", הוסיפה ד"ר ולנסי. "בנוסף, יש חיכוכים בין גורמים סוריים לגורמים צבאיים רוסיים שהיו במידה מסוימת חלק מהצבא הסורי. פתאום אנחנו שומעים תלונות רוסיות על זה שממדרים אותם מחומרים מודיעיניים ועשייה מקצועית. יש ערעור של הדומיננטיות הרוסית, ואיראן מנצלת את הוואקום".
מי שממלאת את הוואקום של רוסיה, והייתה שם עוד הרבה לפני, היא איראן. "אני יכולה לומר היום די בביטחון שהאיראנים מאוד דומיננטיים בצבא הסורי. גם אם הם לא שולחים באופן ישיר אנשים, הם יודעים לייצר לעצמם בני ברית או נציגים שמזוהים ונאמנים לאיראן – כמו מאהר אל-אסד, אחיו של הנשיא", אמרה ד"ר ולנסי.
האיראנים מתבססים על הגבול עם ישראל מאז סוף 2016 ומקימים שם שתי התארגנויות מרכזיות. "מפקדת הדרום", ו"תיק הגולן" – מעין שלוחה של חיזבאללה. כוח לוחם מיומן שנמצא על הגבול ומוכן לתקוף את ישראל גם קרקעית וגם באמצעות טילים ורקטות. לפי ד"ר ולנסי, לא תמיד קל לזהות אותם. "אני שומעת שאותם פעילי מיליציות שיעיות, שלוחי איראן, לובשים לפעמים את המדים של הצבא הסורי, כך שמאוד קשה לייצר הבחנה ברורה בין הצבא למיליציות".
המלחמה בדאעש
בשלבים מאוחרים של מלחמת האזרחים במדינה, נכנס לתמונה גם דאעש, שהפך לאחד הארגונים המשמעותיים שצבא סוריה היה צריך להתמודד איתם. הצבא הסורי לא היה היחיד שנלחם בחליפות האסלאמית, אפילו לא המרכזי שבלוחמים נגדה. לפי פרסומים, כוחות הקואליציה הבינלאומית שהוקמה נגד דאעש, יחד עם הכוחות הסוריים הדמוקרטיים (כוחות המורדים), היו הגורמים המשמעותיים שנלחמו בסוריה נגד דאעש.
למרות ההכרזה הרשמית שהארגון הובס בסוריה ובעיראק, הארגון עדיין מתפקד, התרגל לשיטות הפעולה שמופעלות נגדו, ולפי פרסומים בשנים האחרונות החל להרים מחדש את ראשו. רוסיה הצטרפה לתמונה רק ב-2015, כשהתברר שדאעש מהווה איום ליציבות משטר אסד בסוריה. דאעש לא שכחו ולא סלחו לרוסים על כך, ועד היום במוסקבה משלמים את המחיר.
לפני כשלושה חודשים נרצחו 145 בני אדם ויותר מ-100 נפצעו בפיגוע ירי ומטענים באולם ההופעות "קרוקוס סיטי הול", בעיר קרסנוגורסק שבמחוז מוסקבה ברוסיה. כמה שעות אחרי תחילת המתקפה ציטטה התקשורת את סוכנות הידיעות "אעמאק" המזוהה, עם המדינה האיסלאמית, וגורם ביטחוני מסר לסוכנות כי פעילי דאעש "תקפו ריכוז גדול של נוצרים בפרברי בירת רוסיה, מוסקבה, הרגו ופצעו מאות וגרמו לנזק רב למקום לפני שחזרו לבסיסיהם בשלום".
צבא הקפטגון
עוד לפני מלחמת האזרחים בסוריה, המדינה הייתה אחת מיצאניות התרופות הגנריות הגדולה בעולם. "היו להם הרבה מפעלים כאלה, שבהם מייצרים תרופות פשוטות, והם היו מייצאים לאפריקה ולאסיה", סיפרה אל"מ (מיל') איזן. עם פרוץ המלחמה, הצבא הסורי הסב את המפעלים האלה לייצור הסם "קפטגון".
הקפטגון, שמוכר גם כ"סם של דאעש", הוא סם נפוץ במזרח התיכון בשנים האחרונות. על פי הפרסומים, כ-80% מהסמים מסוג זה בעולם מיוצרים בסוריה, כשמי שמוביל את הקמת המפעלים והמעבדות לייצור הסם הוא הצבא הסורי, לעיתים בסיוע חיזבאללה. איראן הקימה פסי ייצור של הסם עבור חיזבאללה באזור אל-בקאע, אבל הם היו ללא רישיון. לעומת זאת, לסוריה יש רישיון למפעלים, ומי שמנהל את כל הדבר הזה הוא מאהר אל-אסד, אחיו של הנשיא.
"תוך כדי מלחמת האזרחים, בגלל מערכת היחסים של חיזבאללה עם משפחת אסד והלחימה לצד המשפחה, מאהר תפס את הרעיון והחל לייצר את הקפטגון במפעלים בסוריה", סיפרה אל"מ (מיל') איזן. מי שנמצאת במלחמת חורמה נגד הקפטגון היא השכנה ירדן, שאף תקפה השנה מספר פעמים בשטח סוריה כדי למנוע ניסיונות הברחה של סמים ונשק לשטחה.
בשנים האחרונות סוריה פעלה לחיזוק קשריה עם מדינות ערב, ואף הוחזרה לליגה הערבית במאי 2023. "אני לא ממעיטה בזה, אבל זה בגלל שהם רוצים שסוריה תפסיק לייצא קפטגון", הוסיפה איזן. "הם רוצים להיות בעלי השפעה על אסד, אבל זה לא עזר בכלום. אני בטוחה שאסד היה מוכן להתרחק מהאיראנים, ואני משוכנעת שהוא לא יודע ולא מסוגל לעשות את זה. הוא זקוק לאיראנים בדברים מסוימים, והם זקוקים לו".
השיקום הצבאי והפחד
מלחמת האזרחים בסוריה הסתיימה, אסד השתלט מחדש על רמת הגולן הסורית כבר בקיץ 2018, אבל הצבא עדיין לא מספיק חזק ועוצמתי. מדובר בצבא שמתמודד עם לא מעט אתגרים של תקציב וכוח אדם איכותי, בזמן שהמדינה כולה נמצאת במשבר כלכלי חמור. למרות השנים שחלפו, המדינה עדיין לא השתקמה.
בזמן שהשיקום האזרחי מינורי ומדורג נמוך בסדר העדיפויות של המשטר, אסד משקיע הרבה בשיקום הצבא. מי שמסייעים לו רבות בכך הם הרוסים, שמבינים שכדי לשמור על אסד בשלטון צריך להשקיע בצבא. הם עוזרים לו לארגן מחדש את היחידות הצבאיות ולהטמיע בשורות הצבא את המיליציות שקמו במהלך מלחמת האזרחים.
"משנת 2018 אנחנו מזהים האצה בשיקום של צבא סוריה בצורה ממש ברורה. אנחנו רואים דיווחים על שינויים במבנה הצבא, יש חידוש של ההתעצמות ותוכניות הדרכה שנתיות, כולל מוכנות למלחמה נגד ישראל", תיארה ד"ר ולנסי. "יש הקצאה של משאבים יותר גדולים לצבא, מינויים ובניין כוח שנע לאור התפיסה המחודשת שישראל היא האויב".
זה בא לידי ביטוי בכל מה שקשור לטילים, ובעיקר בכטב"מים, הגנה אווירית ולוחמה אלקטרונית. "בשנתיים-שלוש האחרונות ניתן לראות שנושא הכטב"מים התחזק בראייה המשטרית. הם הבינו ששווה להשקיע בכטב"מים כי העלות זולה וקשה לנטרל אותם, כמו שאנחנו רואים גם בצפון. מבחינת מערכות ההגנה, הם כבר עשור מתמודדים עם תקיפות שלנו, ולא כל כך בהצלחה".
אחת התקיפות המשמעותיות בסוריה הייתה עוד לפני מלחמת האזרחים, בשנת 2007, אז ישראל תקפה את הכור הסורי בדיר א-זור. תקיפה שהסורים לא הגיבו עליה עד היום. "באופן כללי, העימותים בינינו לבין הסורים הם בדרך כלל לא עימותים ישירים, אלא אנחנו תוקפים בסוריה דברים שקשורים לאיראן ולחיזבאללה, לא ממש את סוריה עצמה", ציין פרופ' זיסר. "הם מעולם לא החזירו לנו על התקיפות האלה. למה? כי זאת תפיסת עולמם - 'אנחנו חלשים מכדי להיגרר למלחמה, מתאים לנו להכיל'".
לדברי אל"מ (מיל') איזן, "חיל האוויר הסורי קיים רק על הנייר, לא בנו אחד חדש. הם מתחילים לעשות את זה עכשיו אבל אין להם מטוסים. יש בסיס אוויר רוסי שנמצא באזור העלוואי, לא רחוק מטרטוס, אבל הוא של מוסקבה. אין לסורים גם היכן להכשיר טייסים כרגע".
תוכנית השירות החדשה
הצבא הסורי אמנם חלש יותר מישראל, אך העוצמה הצבאית של המדינה לא מאוד חלשה. סוריה מדורגת במקום ה-60 מתוך 145 מדינות בדירוג של האתר GlobalFirepower. עוד לפני המלחמה גברים בני 42-18 היו חייבים בשירות חובה של עד 30 חודשים, שלאחריו זומנו לשירות מילואים לפי דרישה של הצבא. לפי ד"ר ולנסי, ההערכות הן שצבא סוריה כולל כיום כ-250 אלף חיילים וקצינים בסדיר ובמילואים.
בימים האחרונים פרסם משרד ההגנה הסורי תוכנית של שלושה שלבים לדילול מצבת חיילי המילואים שנמצאים כעת בשירות פעיל – עד לסוף אוקטובר 2025. בריאיון לטלוויזיה הסורית אמר מנכ"ל המשרד, אחמד יוסף סלימאן כי "עשרות אלפים ישוחררו עד סוף השנה, וכך גם בשנה הבאה, תוך שמירה על מוכנות לחימה והשגת האינטרסים של תושבי המדינה".
לפי הדיווח של אל-ערביה, צבא סוריה כולל כיום שלוש קבוצות עיקריות – מתנדבים, משרתי חובה וחיילי מילואים. בשנים הראשונות של מלחמת האזרחים במדינה איבד הצבא, לפי פרסומים שונים, מחצית ממספרו שהוערך אז בכ-300 אלף חיילים וקצינים.
במהלך מלחמת האזרחים הצעירים בסוריה שירתו במילואים במשך שנים רבות, לפעמים גם שש שנים ברצף. נשיא סוריה אסד הודה בריאיון ב-2015 כי "אם לא היה לצבא כוחות מילואים הוא לא היה מצליח לעמוד ב-4 וחצי שנות מלחמה קשות מאוד".
לפי ההודעה החדשה של סלימאן, בשלב השלישי של התוכנית שירות המילואים המקסימלי יעמוד על שנתיים. לדבריו, המטרה של צבא סוריה היא להפוך ל"צבא מתקדם שמסתמך בעיקר על מתנדבים".
עד כמה ישראל צריכה לחשוש מהצבא הסורי שעל הגבול? "כולנו זורקים מאז 7 באוקטובר את המונח 'צבא טרור'. אנחנו אומרים את זה על חמאס וחיזבאללה, אבל אף אחד לא המשיג למה אנחנו מתכוונים ב'צבא טרור'. אני תוהה אם צבא אסד הוא לא 'צבא טרור', שהערבוב לא הגיע מהטרור לצבא, אלא מהצבא לטרור", אמרה אל"מ (מיל') איזן.
"החשש שלי כשזה בא מצבא סוריה זה שכמו שרוסיה עושה פשעים נגד האנושות במלחמה נגד אוקראינה, משתמשת בנחילי כטב"מים, כל היכולות שאנחנו רואים שם זה המונח של 'צבא טרור'. כמו, למשל הכוונה למטרות אזרחיות מבלי לקרוא להן כך", הוסיפה אל"מ (מיל') איזן. "אני מפחדת שאין להם יכולת צבאית קונבנציונלית, אבל מה שצבא הטרור של אסד בנה זה את היכולות הא-סימטריות הבלתי-קונבנציונליות, כמו של טרור".
מה הכוונה בבלתי קונבנציונליות?
"שהם מוכנים לבנות מערכות שלמות שיהיו נגד אזרחים, גם בתחום הביולוגי וגם בתחום הכימי. בדיוק כמו שאסד היה מוכן להשתמש בזה נגד האנשים שלו".