המשנה ליועמ"שית בוועדת החוקה על החשיבות של בג"ץ בבתי הדין הבינלאומיים, היום
(צילום: ערוץ כנסת )
המשנה ליועמ"שית לעניין משפט בין-לאומי, עו"ד גיל-עד נועם, הזהיר היום (ראשון) בדיונים בוועדת החוקה מפני פגיעה בהגנה על אנשי כוחות הביטחון בבתי משפט בינלאומיים, בעקבות המהפכה המשפטית והשינויים המוצעים בה. לדבריו, פגיעה בעצמאותה של מערכת המשפט בישראל תוביל להתערבות בית הדין הבינלאומי ולפתיחת יותר חקירות נגד אנשי כוחות הביטחון. עו"ד נועם הדגיש כי "בג"ץ הוא רכיב אסטרטגי מרכזי ומכריע, שלא יהיה מוגזם לכנות אותו כיפת ברזל".
3 צפייה בגלריה
"בג"ץ הוא רכיב אסטרטגי מרכזי ומכריע". עו"ד גיל-עד נועם בוועדת חוקה
(צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת )
עו"ד נועם התייחס לסוגייה בעקבות פניית חבר הוועדה, ח"כ יואב סגלוביץ (יש עתיד), שביקש להבין את השלכות הרפורמה על חיילי צה"ל בזירה הבינלאומית. "במשפט הבינלאומי יש עקרונות יסוד שמהותם היא שככלל מערכות משפט זרות ובתי משפט בינלאומיים, יימנעו מהתערבות כשמערכות האכיפה והמשפט המדינתיות יכולות לתת מענה לטענות בדבר הפרות של הדין הבינלאומי", אמר בדיון.
לדבריו "תנאי הכרחי לכך הוא שהמערכות המדינתיות נותנות מענה עצמאי, נטול פניות, מקצועי ואפקטיבי. לכן, מערכת משפט מדינתית הנתפסת כעצמאית ומקצועית, בין השאר ביכולת לקיים ביקורת שיפוטית אפקטיבית על הרשות המבצעת והמחוקקת, גם בנושאים ביטחוניים רגישים, מהווה חסם משמעותי מפני התערבות חיצונית". כלומר, במידה ותיפגע עצמאותה של מערכת המשפט, לישראל לא תהיה הגנה מספקת, וקיים חשש כי בית הדין הבינלאומי ייפתח יותר חקירות בגין פשעי מלחמה נגד חיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון.
עו"ד נועם הסביר כי "בג"ץ נתפס בקרב גורמי מפתח בזירה הבינלאומית כמוסד שיפוטי, מקצועי ועצמאי. זה קשור בין היתר לכך ששערי בג"ץ פתוחים ללא חסמים משמעותיים, הן בנושאי הדיון שהם לעיתים בלב המחלוקת והדיון הציבורי, והן מבחינת האוכלוסיות שיכולות לקבל סעד. בנוסף, בג"ץ מפעיל ביקורת שיפוטית על החלטות של גופי הביטחון גם בנושאים רגישים ביותר וגם בנושאים הנוגעים להליכים פליליים".
עוד אמר המשנה ליועמ"שית כי "היוקרה של בג"ץ, ושל מערכת המשפט הישראלית בכללותה, סייעה לנו בהתמודדות עם יוזמות להביא להליכים נגד ישראל ובכיריה בבית הדין הפלילי בהאג, בהליכים פליליים במדינות זרות ובמהלכים נוספים נגד ישראל, לא על הכל אפשר לפרט בדיון פומבי, רק מקצת הדברים פורסמו".
עו"ד נועם הדגיש בדבריו כי הוא איננו בטוח בתוצאה אליה יביאו השינויים במערכת המשפט בזירה הבינלאומית, "אולם ההסדרים המוצעים מסירים בלמים מהכנסת ומהממשלה, ומצמצמים את היקף הביקורת השיפוטית עליהן. לפיכך, יש בהם כדי לשנות את תפיסת המערכת המשפטית כמקצועית, עצמאית וכא-פוליטית". לכן, המליץ עו"ד נועם לערוך דיון בפורום סגור על ההשלכות הביטחוניות של הרפורמה, כדי לדון בנושאים והמקרים שלא ניתן לדבר עליהם באופן פומבי. יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) אמר שישקול את הצעתו.
בניגוד לעמדתו של עו"ד נועם, פרופ' טליה איינהורן, חברה קבועה באקדמיה הבינלאומית למשפט השוואתי, שהשתתפה בדיון טענה כי המשפט הבינלאומי לא רלוונטי לתיקונים החוקתיים המוצעים. לדבריה, "בית הדין הבינלאומי, שהוא גם גוף פוליטי, פסק שיש סמכות לדון דווקא בישראל. למרות שהוא קבע שלכל מדינה יש את הזכות להגנה עצמית, ישראל מגונה פעם אחר פעם. ככל שלישראל יהיה בית משפט מקצועי וחזק שיעסוק במה שבתי משפט בעולם עוסקים – כך מעמדנו יהיה רם וטוב יותר גם בקרב מדינות העולם".
בשבוע עבר חתמו 240 אנשי אקדמיה מהארץ והעולם מתחום מדע המדינה, היחסים הבינלאומיים ותורת המשחקים, כולל כאלה בעלי שם בינלאומי מאוניברסיטאות הרווארד, סטנפורד, ייל, MIT ושיקגו, על עצומה נגד התוכנית להחלשת מערכת המשפט. עם החותמים נמנו חתני פרס נובל ורנון סמית ורוג'ר מאירסון. "היוזמה מאיימת על ביטחונה הלאומי של ישראל ותחליש את יכולתה להגן על עצמה", נכתב בעצומה בין השאר.
החתומים ציינו בעצומה כי "ישראל ממוקמת בסביבה עוינת ביותר. יחסיה עם הרשות הפלסטינית, סוריה, לבנון ואיראן שתומכים בפלגים קיצוניים נותרו טעונים ומסוכנים. היחלשות המוסדות הדמוקרטיים תשחק ישירות לידיהם של אויבי ישראל ותערער את התמיכה שהיא זוכה לה מדמוקרטיות ברחבי העולם. ללא תמיכה זו, עצם קיומה של ישראל יהיה בסכנה. אנו קוראים לממשלת ישראל לשמור על כוח מערכת המשפט ומוסדות אחרים החיוניים לשגשוגה של דמוקרטיה חזקה".
