עידו זיו בן ה-38 ובן זוגו צפריר גדרון בן ה-41 החליטו כבר לפני שש שנים לאמץ ילד, במקום לפנות לדרך של פונדקאות שבה בוחרים לעיתים זוגות חד-מיניים, אבל מאז לא הצליחו לממש את תקוותם בשל האפליה בחוק שקובע כי אימוץ מתאפשר רק לגבר ואישה נשואים. בעבר כבר ניתנה אמנם פרשנות משפטית שמאפשרת ללהט"ב לאמץ ילדים כיחידים, אבל לדבריהם האפליה נמשכת – והם וזוגות נוספים עתרו לבג"ץ נגד האפליה. כעת, אחרי הדיון הבוקר (ד') שבו אותת השופט והמשנה לנשיאת העליון עוזי פוגלמן כי נדרשת "הכרעה פרשנית" בסוגיה, מקווים עידו וצפריר שעתירתם תתקבל.
"אני ובן זוגי 10 שנים יחד. לפני שש שנים הבנו שהדרך הכי נכונה בשבילנו היא לפנות לאימוץ", מספר עידו בשיחה עם ynet לאחר הדיון בבג"ץ. "עבדתי הרבה שנים עם ילדי פנימיות, משהו במפגש איתם גרם לי להבין שאהבה זה לאו דווקא דרך ילד ביולוגי. פנינו לתהליכי האימוץ בחשש, כי לא ידענו איך יקבלו אותנו. אנשים שפגשנו בכל התהליך היו מאוד נחמדים אבל הייתה מגבלה בחוק שקובע ש'איש ואשתו' יכולים לאמץ. זה מסווג בעצם להורים סוג' א' והורים סוג' ב', וגם בסוגריים לילדים סוג א' וב'", הוסיף – כשהוא מתייחס לטענה שמשמיעים העותרים ולפיה במצב הנוכחי זוגות הטרוסקסואלים מקבלים עדיפות באימוץ ילדים קטנים, בעוד ילדים מבוגרים יותר שנחשבים ל"קשים" לאימוץ, כן ניתנים במצבים מסוימים לזוגות חד-מיניים.
"זה פשוט לא יכול להיות במדינה מתוקנת", אומר עידו על המצב המפלה הנוכחי. הוא ובן זוגו אמנם קיבלו אישור לאמץ אחרי שעברו הליך מיון, אבל מאז עדיין לא הצליחו לאמץ ילד בגלל הנהלים הקיימים: "זוג הטרוסקסואלי עם אותו מעמד – שהדבר היחיד שמבדיל בינינו הוא הנטייה המינית – מקבל עדיפות בקבלת ילד, ואנחנו מחכים שנים. שמים אותנו בתחתית הרשימה. אין הרבה אימוצים בישראל ועתרנו להפסיק את האפליה הזו. שישפטו הורות בזכות מי שאני, לא בגלל מי שאני אוהב".
עידו מציין כי העתירה של בני הזוג נמשכת כבר שש שנים: "היא באה להגיד בואו נפסיק עם זה. אימוץ בחו"ל הוא הליך מורכב דרך עמותות, ולפי חוקי המדינה המקומיים, וכך למשל במדינות ברית המועצות לשעבר לא מכירים בזוגות גאים שבאים לאמץ. ואנחנו גרים בארץ, לא בחו"ל. לא בחרנו בדרך הפונדקאות, ואנחנו רוצים לגדל ילד". בן זוגו צפריר התראיין גם הוא בעבר ל-ynet, והביע תסכול ממה שנתפס בעיניו כ"מריחת זמן" מצד המדינה: "אין ילדים סוג ב', ואין הורים סוג ב', זו זכות בסיסית שיתייחסו אלינו כשווים, שיתייחסו לכל הילדים כשווים", אמר.
בני זוג נוספים שעתרו לבג"ץ, שחר גלוברמן ושי גורטלר, אמרו בתום הדיון: "אחרי שמונה שנות המתנה בתור ב' לאימוץ, אנחנו מקווים שבג"ץ יתערב בחוסר המעש הממשלתי". הם התייחסו לדבריו של שר הרווחה מש"ס יעקב מרגי, שהביע את התנגדותו לשינוי החוק בטענה שאימוץ על ידי זוגות חד-מיניים יוסיף "מורכבויות" לילדים, ואמרו: "ה'מורכבות הנוספת' היחידה היא שר הרווחה בעצמו. הבת שלנו טניה, אותה אימצנו בארצות הברית, כמהה שנאמץ לה אח או אחות לצמיתות וכך גם אנחנו. אנחנו מקווים שבג"ץ לא ייתן לנו להמתין עוד הרבה".
בדיון הבוקר אותת כאמור ראש הרכב השופטים שדן בעתירות, המשנה לנשיאת העליון פוגלמן, כי הכיוון של בית המשפט הוא לאפשר אימוץ על ידי בני זוג חד-מיניים באמצעות פרשנות משפטית. "אנחנו מבינים שאין אופק לחלוטין שזה יגיע לחקיקה", אמר פוגלמן, שציין גם הוא כי ההליכים בסוגיה נמשכים כבר שנים ארוכות: "אנחנו שוב בצומת שלפי כל הנתונים ואמות המידה לא ניתן להימנע (בו) מהכרעה פרשנית".
הדיון נערך ימים אחדים לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הודיעה כי על פי שר המשפטים יריב לוין אין "היתכנות פוליטית" לשינוי סעיף 3 בחוק האימוץ, זה שקובע כי אימוץ יכול להיעשות רק בידי גבר ואישה נשואים. היא הציעה להעניק לסעיף פרשנות שוויונית גם ללא חקיקה – הצעה שפוגלמן אותת כעת על קבלתה. היועמ"שית ציינה כי "מדובר במהלך מורכב שאינו חף מקשיים", אבל הדגישה כי יהיה זה המשך לפרשנות שכבר נקט בעבר בית המשפט בסוגיה: היא הזכירה פסיקה מ-2008 שאפשרה אימוץ של בני זוג מאותו המין כיחידים, ופרשנות שניתנה לאותו סעיף בחוק ב-2017, שאפשרה אימוץ על ידי ידועים בציבור.
נציג מחלקת הבג"צים בפרקליטות, עו"ד רן רוזנברג, הציג בפתח הדיון את עמדתה של היועמ"שית וכפי שכבר ציינה בתגובתה אמר ש"דרך המלך" לשינוי המצב היא באמצעות חקיקה. לדבריו עמדתה של בהרב-מיארה היא שלמרות הקושי עדיין יש להמתין לשינוי בחקיקה – אך מיד אחר כך הוסיף: "אנחנו באים ואומרים שככל שבית המשפט יהיה סבור שלא ניתן להשלים עם המצב שבו אין אופק חקיקתי ויבקש להכריע בפרשנות – יש לנו עוגן פרשני למהלך".
השופט פוגלמן העיר כאמור כי אינו רואה שום אופק לחקיקה שכזו בעתיד. הוא הזכיר כי כבר היו מקרים אחרים, בסוגיות "לא רחוקות" כלשונו, שבהם חיכה בית המשפט זמן רב לכנסת – וכי בסופו של דבר "לא היה מנוס" מהכרעה פרשנית. "כבר היינו בסרט הזה", אמר פוגלמן, "אין אופק לדבר הזה. אנחנו נמצאים בסיבוב השני, אחרי פרק זמן מאוד ארוך. אני מניח שההסכמה שלכם להכרעה פרשנית נובעת בין היתר גם מהעובדה שההליכים מתמשכים ופתרון אין – וכשמוצבת שאלה פרשנית לפתחו של בית המשפט הוא לא יכול להתעלם ממנה".
כפי שציין פוגלמן, הסוגיה המשפטית סביב אפליית להט"ב באימוץ ילדים נמשכת שנים ארוכות, וכבר ב-2017 השיבה המדינה לבג"ץ כי אימוץ על ידי משפחות חד-מיניות הוא דבר "חריג" שיכול "להעמיס מטען נוסף על הילד". התשובה הזו הובילה אז למחאה גדולה, ולאחר מכן חזרה בה המדינה מעמדתה, הודתה בפני בג"ץ שחוק האימוץ מפלה לרעה זוגות להט"ב ללא הצדקה – והתחייבה לפעול לתיקונו בתוך שנה וחצי. ב-2019 הונחה הצעת חוק ממשלתית בנושא, אך היא לא קודמה ועד היום טרם שונה החוק.
עמדה דומה כמו זו שהביעה המדינה ב-2017, לפני ששינתה את עמדתה, הביע כעת באופן אישי שר הרווחה מרגי, שדעתו צורפה לתגובת היועמ"שית. הוא מסר שהוא מתנגד לחקיקה שתאפשר שוויון בנוסח החוק עבור זוגות להט"בים, לדבריו "מטעמים של טובת הילד". השר כתב כי "ילד שנמסר לאימוץ נושא על גבו מורכבויות וקשיים, הן מעצם היותו מאומץ והן נוכח נסיבות חייו או הנסיבות שהביאו לאימוץ. במצב דברים זה, העברתו למסגרת משפחתית חד-מינית יש בה בכדי להוסיף לחייו מורכבות נוספת".
גורמי המקצוע במשרד הרווחה מסרו לבג"ץ עמדה שונה: לדבריהם העמדה המקצועית של השירות למען הילד היא "למצוא לילד את המשפחה המתאימה ביותר לגידולו". זאת, לאחר בחינת יציבות התא המשפחתי – ש"התאמתו לאימוץ נבחנת ללא קשר לסוג הזוגיות או הנטייה המינית של בני הזוג". עם זאת, גם אנשי המקצוע מודים שלמרות שאימוץ על ידי בני זוג מאותו המין מתאפשר גם היום בצורה מסוימת – בפועל יש עדיפות למועמדים שהם גבר ואישה, נשואים או ידועים בציבור.
באיגוד הפסיכיאטריה בישראל ציינו בעבר מחקרים שנערכו בעשורים האחרונים, שהראו באופן חד-משמעי כי ילדים הגדלים במשפחות להט"ביות הינם ילדים בריאים, מאושרים ומוצלחים בדיוק כמו ילדים הגדלים במשפחות הטרוסקסואליות. "לנטייה המינית של ההורים אין כל השפעה על יכולתם לתפקד כהורים, ולמעשה היא כלל אינה רלוונטית לתפקוד שלהם כהורים", צוין בעמדה שהועברה לממשלה בעבר בנושא זה.
"לאור העובדה שהוכח מעל ומעבר לכל ספק שהורים להט"בים הם הורים מצוינים ומיטיבים בדיוק כמו הורים הטרוסקסואלים במחקרים רבים לאורך שנים ארוכות, אנו קוראים לשירות למען הילד ולמשרד הרווחה הממונה עליו לאפשר לזוגות להט"בים לאמץ ילדים במדינת ישראל", הם קבעו. "הקריטריונים שצריכים לעמוד לנגד עיני הרשויות הינם טובת הילד והכישורים של המבקשים לאמץ לתפקד כהורים ולא נטייתם המינית".
יונתן ולפר, יו"ר הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות שעתר גם הוא נגד החוק, הביע הבוקר שביעות רצון מהאיתות ששיגר הבוקר השופט פוגלמן, ועל רקע סערת המהפכה המשפטית הדגיש: "אם הייתם צריכים תזכורת למה הקהילה הגאה חייבת מערכת משפט חזקה ועצמאית – הרי לכם".
יו"ר האגודה למען הלהט"ב הילה פאר מסרה: "אנחנו מתרגשים שבג"ץ נעתר לדון ולתקן את האפליה ומצפים לפסק דין היסטורי שישפיע על החיים שלנו והזכויות שמנסים למנוע מאיתנו ומהמשפחות שלנו. בזמן ששר הרווחה מציג להט"בופוביה טהורה, קיצונית ומסוכנת שבאה לשלול את הלגיטימיות של ההורות שלנו ולהחזיר אותנו שנים אחורה, זו ההוכחה לחשיבותו של בית משפט עצמאי ששומר על הזכויות שלנו".
עורכת הדין ריקי שפירא רוזנברג, מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה שמייצגת חלק מהעותרים, אמרה: "מזה שש שנים שאנחנו נאבקות עבור זוגות להט"בים כדי שיוכלו לממש את חלומם להפוך למשפחה בדרך של אימוץ. הגיע הזמן לאפשר אימוץ לזוגות להטב ללא שהיות נוספות".