במשך יותר משנה מתמרנים סטודנטים רבים בין כיתות הלימוד לשירות המילואים. בין סבבי הגיוס, הם מנסים להשלים פערים לימודיים ולצלוח עוד תקופת מבחנים מאתגרת. בשיחה עם ynet הם סיפרו על הקשיים, המורכבויות, שילוב חיי המשפחה תחת העומס הרב, ומתווי הסיוע השונים - שלא תמיד מועילים.
סרן במיל' טל השכל (29), מתל אביב, לומד תואר ראשון בהנדסה תעשייה וניהול בשנקר. הוא מתחיל שנה שלישית מתוך ארבע לתואר, לצד שירות מילואים בתור מפקד כוח פינוי בגדוד סדיר של חטיבת הצנחנים. מפרוץ המלחמה הוא גויס למילואים למשך חמישה חודשים רצופים, ולאחר מכן גויס בסבב נוסף בחודש ספטמבר עד היום, כרגע ללא צפי סיום.
השכל לומד במסלול ערב, שמיועד לסטודנטים המשלבים עבודה עם הלימודים. לפני טבח 7 באוקטובר, הוא עבד בתור מנהל אופרציה וייצור בחברת אופנה, אך עם פרוץ המלחמה הוא הפסיק לעבוד. כבר יותר מחמישה חודשים מחפש השכל אחר עבודה, שתשתלב עם הלימודים ושירות המילואים – אך ללא כל הצלחה.
"נגמרה הרומנטיקה", אמר השכל. "מחודש מאי אני לא מצליח לקדם שום תהליך של ראיונות עבודה, לאף חברה או ארגון לא אכפת שאני נדרש לשירות המילואים. גם אחרי חודש של מיונים לחברת הייטק, מנפנפים אותך כשיודעים שאתה חוזר תכף לשירות, מבלי לדעת מתי תסיים ומתי תוקפץ שוב".
לספסל הלימודים הוא חזר בשיאה של תקופת המבחנים האחרונה. "כדי לצלוח את התקופה, בקושי, עברתי לתפקיד אג"מי כמפקד מכלול המבצעים של הגדוד, שם אחרי 36 שעות במשמרת הייתי יכול להתפנות לכמה רגעים ולהתכונן למבחנים כמה שאוכל", סיפר. "בימים שני, חמישי ושישי תפקדתי כסטודנט ובסיום יום הלימודים בשישי נסעתי ישירות לעוטף, להמשיך שירות מילואים. זו הייתה ה'פשרה', שבאמצעותה שילבתי בדרך לא דרך את השירות עם הלימודים. הייתי בעומס פסיכי, הייתי חייב מעט התחשבות מצד המערכת, עד שנגמר הסבב הראשון של חמישה חודשים בעזה".
הדיון בוועדת החינוך בעניין הצעת חוק סיוע לסטודנטים במילואים, במרץ האחרון
(צילום: נועם מושקוביץ, ערוץ כנסת)
תקופת המבחנים הראשונה שצלח בצל שירות המילואים עברה בקושי רב. לדבריו, "לא רק שהייתי מנותק קשר לגמרי גם מבת הזוג שלי 30-20 ימים רצופים, גם חזרתי לתקופת מבחנים עמוסה ודורשנית שלא הייתי מוכן אליה - עם יומיים הפרש בין מבחן למבחן
"נפשית אתה בפורקן מהשחרור ממילואים, אבל בסטרס מטורף מהלימודים", סיפר. "מתווה ההתאמות שפורסם תחילה היה עבור כלל משרתי המילואים, ללא הבחנה בין משרתים בחזית, ללוחמים שמשרתים מעבר לגבול או לתומכי הלחימה. הוא כלל בין היתר עובר בינארי, הקלטות ותגבורים למשרתי מילואים. אבל עבור לוחמים כמוני, שלא זמינים לתגבורים או צפייה בשיעורים כשהם בתמרון ברצועת עזה – ההתאמות האלו לא רלוונטיות".
השכל תיאר "אטימות שיא מצד האקדמיה והמל"ג", וסיפר כי הם "קבעו מיד את המתווה לתקופת המבחנים הבאה מבלי לנסות להבין מה סייע ומה דורש עוד תיקונים". לדבריו, "הם קבעו עוד לפני שהבינו אם זה עזר לנו או לא, איך אפשר לבוא לקראתנו באופן מדויק יותר".
אך השכל לא ויתר על קבלת תנאים טובים יותר, והתעקש לגבש קבוצה של סטודנטים שמשרתים במילואים בתפקידי לוחמה ולומדים יחד במסלול במכללה. "חשוב לאפיין את ההתאמות הנדרשות, עבור אוכלוסיית משרתי המילואים בתפקידי לוחמה. המתווה שפונה לכל משרתי המילואים לא מותאם לנו ולא עונה על הצרכים שהצפנו, לא מותאמים לאופי השירות והפעילות שלנו. אומנם זה לקח סמסטר שלם, אבל בשיתוף דקנית שנקר – יצרנו קבוצה של שמונה סטודנטים לוחמים שמזדהים עם החוויות והאתגרים סביב השירות.
"לא חשבתי שאצליח לחזור, העניין והריכוז שלי נפגעו", שיתף. "אבל הקבוצה שהתגבשה בשילוב מרצה שקשוב אליך, זמין למה שאתה צריך – נתנה לנו דחיפה קדימה. היוזמה הזו הצילה לנו את התואר, כשכבר אין לך כוח ללמוד אבל יש סביבך אנשים שמבינים אותך ומולך מרצה שבא לקראתך – זה נותן לך כוח".
מבחינת הצבא, הוא מודה שהדבקות במשימה מתעלה על הרצון להפגין גמישות. "הצבא רגיש איתנו באופן מסוים, אבל אין הרבה ברירות. אנחנו מתמרנים בין שלוש זירות וצריך את אנשי המילואים בזמינות גבוהה, יש משימות לעמוד בהן. המחסור באנשי המילואים והצורך העולה בלוחמים בשטח - לא מאפשר להתחשב בסטודנטים באופן מקסימלי", סיפר.
לצד זאת, הדגיש השכל: "אני נלחם על זה שהלוחמים יקבלו סיווג שונה של התאמות בלימודים – אלו שחוצים את הקווים צריכים לקבל הקלות שבאמת יעזרו להם. מבחינת שנקר אני מרגיש שאחרי שנלחמנו על מה שמגיע לנו כלוחמים מהמכללה, היום אנחנו מרגישים שאנחנו מקבלים מהם כל מה שנדרש".
גם סמ"ר (במיל') יעל כצמן (25) במקור מתל מונד, גויסה בצו 8 עם פרוץ המלחמה. כצמן משרתת במערך המודיעין בחיל התותחנים, ומלבד גיוסה היא גם פונתה במקביל מביתה בקריית שמונה ועצרה את לימודיה בתל-חי. "כשפינו את התושבים סביב המכללה הבנתי שלא נחזור ללימודים בקרוב", סיפרה.
היא הוסיפה: "פחדתי בעיקר מהלחימה בצפון, הסכנה הביטחונית. פחות התמקדתי בפן הלימודי, רק רציתי לעבור למרכז לבית של ההורים ולהרגיש מוגנת. הגעתי לבר אילן יום אחרי פתיחת שנת הלימודים בשנה שעברה, במעמד הקבלה לאוניברסיטה נדרשתי להתחיל את הלימודים לגמרי מחדש, ככה ששנת הלימודים בתל-חי לא נחשבה. זאת לצד תנאי הקבלה שכמובן נדרשתי לעמוד בהם".
מאז גיוסה ב-7 באוקטובר, כצמן שירתה באופן רצוף ארבעה חודשים במילואים, ולפני חודש היא נקראה לסבב ב'. בעוד ימים ספורים, לצד תחילת שנת הלימודים השנייה בתואר לכלכלה וחשבונאות – היא תתחיל קורס קצינים, שאחריו תמלא תפקידה כקצינה במערך המילואים. "יש לנו צהבת משפחתית, המלחמה עשתה לי סוויץ' בהבנה של כמה התפקיד הזה משמעותי וחשוב והחלטתי למלא אותו כקצינה במילואים. אני חיה מיום ליום, מנסה לעמוד בקצב", תיארה.
על הלימודים לצד קורס הקצינים סיפרה כצמן כי היא בעיקר "מסתמכת על חברות שיעזרו. עוד לא בחנתי את המתווה שפורסם, כדי להבין אילו הטבות מגיעות לי בתור סטודנטית מגויסת ובתור מפונה מקריית שמונה. בשנה שעברה המתווה עזר לי מאוד, לא הייתי מצליחה בלעדיו. הוא כלל מועדי ג' ותוספת זמן.
"רמות הריכוז והעניין שלי היו מאוד נמוכות – לא הצלחתי ללמוד", סיפרה. "התגבורים שקיבלנו עזרו לי לצמצם פערים ולגשת למבחנים. בכנות, אני חוששת לקראת תקופת המבחנים הקרובה. בטח עכשיו עם העומס של הקורס קצינים, שלא היה אמור לחפוף עם הסמסטר. אבל נסיבות החיים והמלחמה שינו הכול – ואני מקווה לקבל את ההקלות שיעזרו לי לצלוח גם את המבחנים הבאים".
רס"ל (במיל') אור מור יוסף (26) מאשדוד, משרת מילואים בחטיבה 551, במקביל להיותו סטודנט שנה שלישית לתואר ראשון בהנדסת בניין באריאל. לסבב הראשון במילואים הוא נקרא ב-7 באוקטובר, ומאז שירת ברצף עד אמצע ינואר. בסבב שני של גיוס למילואים בחודש מאי נפצע, וכעת הוא נדרש לעבור ניתוח. "אני מתלבט אם לדחות את הניתוח כדי להתייצב לצו 8 שקיבלתי עכשיו לחודשיים נוספים ברצועת עזה", סיפר. הוא הדגיש: "אם אחליט לעבור את הניתוח אז לא אתייצב הפעם אבל זה יהיה כדי להשתקם, להחלים ולחזור ללחימה בכל הכוח".
בשנה שעברה, כשהוא בשנה השנייה לתואר, הלימודים חפפו עם שירות המילואים. "ההקלות שקיבלנו הצילו לי את תקופת המבחנים", אמר. "מה שלי הכי עזר ברמה האישית הייתה ההערכה החלופית, שאיפשרה להגיש עבודה במקום לגשת מבחן. בזמן לחימה אין פנאי ללמידה, אז בטח שלא הספקתי לעמוד בקצב ההתקדמות של יתר הסטודנטים שמגיעים למכללה. עם ההערכה החלופית יכולתי ללמוד באופן גמיש בזמן הפנוי שסידרתי לעצמי בין הפעילויות והמחויבויות במילואים. למדתי לבד את כל הקורס ובסיומו הגשתי עבודה לציון".
לקראת תקופת המבחנים הבאה, הוא מקווה לקבל את ההקלות הנדרשות. "השנה אני מבין שהמכללה תעשה הרבה שיעורי זום. ברור לי שאם אני בשטח לא אוכל להתחבר בלייב, אם אני בשטח - אז לא אוכל להשתתף בשיעורים עצמם, אבל אשאף לצפות בהקלטות במהלך ההתרעננויות כשנצא הביתה. בנוסף, הבנתי שאם לא אצליח להגיע למבחן בקורס ליבה ייקבע לי מועד חלופי, ואם הקורס לא נחשב ליבה בתואר אוכל להגיש במקום המבחן עבודה", הוסיף.
